מנהלי בתי ספר ברחבי הארץ מצביעים על מחסור חמור בכוח אדם וקושי לגייס מורים איכותיים למקצועות ליבה – כך לפי סקר שנערך בתחילת נובמבר בקרב מנהלי בתי ספר בארץ, ובחן את עמדותיהם גם בסוגיות אחרות.
את הסקר ערך ארגון מנהלי בתי הספר "מנהיגים", באמצעות שאלון מקוון ואנונימי. הוא הופץ בקבוצות וואטסאפ של מנהלים ובמערכת הדיוור, וכן באתר האינטרנט של ועידת מנהיגים שהתקיימה בתחילת נובמבר. השתתפו בו 562 מנהלים, שהם כ־10.2 אחוזים מ־5,500 מנהלי בתי הספר בישראל.
כדי לנהל בית ספר כראוי צריך צוות טוב, אך המנהלים מעידים בסקר שהם מתקשים במשימה. בשאלה מהם ארבעת האתגרים הגדולים שהם מתמודדים איתם, 55 אחוזים ציינו את הקושי למצוא מורים איכותיים. 42 אחוזים דיווחו על אתגר ההתמודדות עם מחסור בתקנים, ו־40 אחוזים קבלו על קושי לפטר מורים שאינם מתאימים.
"ברוב המקרים מנהלים מצליחים למצוא מורים, אבל הרבה פעמים הם מתפשרים. המנהלים דירגו את מציאת המורים האיכותיים כאתגר גדול", מדגיש מנכ"ל מנהיגים גיל מושקוביץ. המנהלים העידו כי ארבעת התחומים הסובלים ביותר ממצוקת כוח אדם הם אנגלית (57 אחוזים מהמנהלים), מדעים (41 אחוזים), מתמטיקה (39 אחוזים) ולשון (29 אחוזים).
נתונים שהתפרסמו השבוע בוועדת החינוך של הכנסת, אשר דנה במשבר כוח האדם בהוראת האנגלית, תומכים בממצאי הסקר. בדיון הוועדה אמרה סמנכ"לית משרד החינוך איריס ביטון כי מבין 19 אלף המורים לאנגלית שמועסקים במערכת החינוך, רק 12 אלף (63 אחוזים) הוכשרו לכך. עדיין חסרים כיום 660 מורים לשפה זו.
המנהלים הצביעו כאמור על קושי להיפרד ממורים שאינם מתאימים לתפקיד: 250 מהמשיבים דיווחו שאין להם "מידה מספקת של השפעה" על סיום העסקתם של אנשי צוות שהתגלו כבלתי מתאימים לבית הספר. כדי לפטר מורה נדרשים אישורים מוועדות שונות, תהליך שעשוי להימשך שנתיים.
"אומנם יש מקום להגנה על עובדים", אומר מושקוביץ, "אבל המטוטלת הלכה למקום קיצוני מאוד. על פי נתוני האוצר, מבין 180 אלף מורים, מפוטרים רק שישה בשנה בממוצע. כאיגוד עובדים אנחנו לא חסידים של פיטורי עובדים שרירותיים, ומעודדים ביטחון תעסוקתי, אבל כרגע המצב מטורף ומנהלים בולעים את הגלולה המרה של מורה שלא מתאים לתפקידו".
לרשותו של כל מנהל עומדים שני כלים עיקריים: כוח אדם ותקציב. הסקר חושף כאמור כי קיימת בעיה בנושא כוח האדם, הן בשל המחסור במורים מחד גיסא והן בשל הקושי לפטר עובדים מאידך גיסא. אולם דווקא בענייני תקציב נראה שהמצב טוב יותר. המנהלים מודים כי חל שיפור בכל הקשור לגמישות בניהול התקציב של בית הספר. זאת, כנראה, בזכות רפורמת גפ"ן, המאפשרת למנהלים יתר מרווח פעולה בניתוב התקציב מכיוון שיש פחות "תקציבים צבועים", שיעדם נקבע מראש על ידי משרד החינוך.
"השינוי הגדול שנעשה הוא העברה של השליטה במשאבים ממרכז המערכת במשרד החינוך אל המנהלים בשטח. תוכנית גפ"ן לא מושלמת, אבל היא חוללה התקדמות ניכרת בנושא האוטונומיה הניהולית", מסביר מושקוביץ.
מהסקר עולה גם קושי למשוך את המורים לתפקידי מנהיגות. "כיום פירמידת השכר הפוכה, כך שלא משתלם להירתם לתפקידי הובלה כמו חינוך כיתה או ריכוז שכבה", אומר מנכ"ל מנהיגים, "אם מחשבים את השכר לפי שעה, הכי משתלם להיות מורה פשוט, מכיוון שתוספת השכר לא מתאימה לכמות העבודה שנוספת בתפקידים האלו". רוב המנהלים מבינים לליבם של מורים אלה: 66 אחוזים מהמנהלים שהשתתפו בסקר ציינו כי הם מזדהים או מזדהים במידה רבה עם מורים שמסרבים לקבל על עצמם תפקידי ריכוז וחינוך בשל התגמול הירוד.
גם תנאי ההעסקה של המנהלים עצמם אינם מיטביים. 76 אחוזים מהמנהלים של מוסדות שש־שנתיים ותיכונים דיווחו כי אינם מרוצים מהסכם השכר שלהם באופן כללי, ו־93 אחוזים לא מרוצים משכר המנהלים. בקרב מנהלי היסודי והחינוך המיוחד המצב גרוע קצת פחות: 68 אחוזים לא מרוצים מההסכם באופן כללי, ו־83 אחוזים לא מרוצים משכר המנהלים.
כמו כן, 53 אחוזים מהמנהלים ציינו שאינם מרגישים שארגוני המורים מייצגים אותם ומשרתים את האינטרסים שלהם במערכת החינוך.
