שופטי בג"ץ, יצחק עמית, נועם סולברג ודפנה ברק ארז, הוציאו היום (א') צו ביניים האוסר על הממשלה להמשיך בהליכים לבחירת נציב שירות המדינה הבא. צו הביניים ניתן לבקשת התנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות בשלוש העתירות הדורשות לבחור את הנציב הבא בהליך תחרותי, באמצעות ועדת איתור, אף שכהונת הנציב המכהן פרופ' דניאל הרשקוביץ צפויה לפקוע בקרוב. "לבקשת העותרת בבג"ץ 41730-08-24, ומבלי שנעלם מעינינו כי כהונתו של הנציב הנוכחי נכון לעת הזו צפויה להסתיים ביום 12.12.2024 (ואיננו מביעים עמדה לגבי אפשרות הארכת הכהונה) ניתן בזה צו ביניים המורה למשיבים 2-1 להקפיא את הליך המינוי לתפקיד הנציב ולהימנע מכינוס ועדת המינויים המיוחדת, וזאת עד להכרעה בעתירה או עד להחלטה אחרת. היומן יקבע מועד לדיון במהלך חודש ינואר 2025", נאמר בהחלטת שופטי בג"ץ.
כזכור, לפני כשבוע וחצי הודיעה היועצת המשפטית לממשלה כי היא נסוגה מדרישתה האולטימטיבית שהוצגה לממשלה למנות את נציב שירות המדינה אך ורק בהליך תחרותי, באמצעות ועדת איתור. היועצת קבעה כי ניתן בדוחק לבצע את מינוי הנציב הבא בהליך דומה לזה שבו מונה הנציב היוצא. בכך למעשה פותחת היועצת את הדלת להתנעת תהליך המינוי, אף שהנושא עוד תלוי ועומד בפני בג"ץ בעקבות שלוש עתירות שהוגשו ומבקשות לחייב את הממשלה לבחור את הנציב בעזרת ועדת איתור.
עמדת היועצת המעודכנת נוסחה לאחר שהממשלה נסוגה אף היא מעמדתה המקורית, אשר ביקשה לאפשר לה למנות את נציב שירות המדינה על פי שיקול דעתה בלבד, ותוך התייעצות רק עם הוועדה המייעצת למינוי בכירים שהמנדט שלה נוגע אך ורק להיבטי טוהר המידות של המינוי. בעקבות הדיון שנערך בבג"ץ שינתה הממשלה את החלטתה והודיעה לבג"ץ כי בחירת הנציב הבא תאושר בוועדת מינויים כפי שהיה בעת מינויים של כל הנציבים האחרונים. ועדה שכזו, אשר כדוגמתה הופעלה לקראת מינוי הנציב היוצא כמו גם שלושת קודמיו לתפקיד, בוחנת בנוסף להיבטי טוהר מידות גם את עמידת המועמד אותו מביאה הממשלה באמות מידה מקצועיות המכשירות אותו למילוי התפקיד.
אולם, בעמדתה המעודכנת הדגישה היועצת כי רק אם ימולאו שלושה תנאים אותם היא מציבה ניתן יהיה להסתפק באישור המועמד לנציב על ידי ועדת המינויים, "ראשית, הוועדה תפעל בליווי בייעוץ משפטי שוטף על ידי היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה ומי מטעמה; שנית, הוועדה תקבע מראש בכתב תנאי סף ואמות מידה להתאמה לתפקיד טרם הצגת מועמד פוטנציאלי; נזכיר, כי לעניין תנאי זה הוסיף המשנה ליועצת וציין במכתבו מיום 3.11.24, כי בהמשך לתהליך המקצועי שקיימה ועדת המינויים המיוחדת שפעלה בשנת 2018 לצורך קביעת תנאי הסף ואמות המידה לתפקיד (ראיונות עם מנכ"לים של משרדי ממשלה, נציבי שירות מדינה בעבר ובהווה, עובדי מדינה בכירים, וכן מפגשים עם נציגי המגזר השלישי, אשר גם שלחו חומרים כתובים), יש מקום כי הוועדה תפעל באופן דומה גם הפעם, ותשמע או תקבל חומר כתוב מגורמים מקצועיים רלוונטיים בשירות המדינה, בעבר ובהווה (כגון נציבות שירות המדינה), ומן המגזר השלישי כמפורט לעיל, על מנת להתאים את תנאי הסף ואמות המידה לאתגריו העדכניים של השירות הציבורי".
"שלישית, חברי הוועדה שהם נציגי ציבור ייבחרו באישור היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, על פי סבב בחירת נציגי הציבור לוועדות המינויים הנקבעות בשירות המדינה. בנקודת הזמן הנוכחית, לא ניתן עוד למנות לוועדה המיוחדת נציגי ציבור חדשים בנוסף על אלו שכבר מכהנים בתפקידם", ציינה.
"תנאים אלו כאמור, למיטב ידיעתנו, התקיימו בעיקרם של דברים בכל הקשור ל-'ועדת המינויים המיוחדת' שפעלה ביחס למינוי נציב שירות המדינה הקודם, ועל פי ההחלטה הנוכחית ומכתבו של מזכיר הממשלה מיום 3.11.24 צפויים להתקיים גם בהליך הבחירה של הנציב הבא", הוסיפה היועצת.
עו"ד רותם בבלי דביר, מנהלת הליטיגציה בתנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה: "אנו מברכים על החלטת בית המשפט להקפיא את הליך המינוי ולמנוע את כינוס ועדת המינויים המיוחדת. הצעת בית המשפט לדון בקיום ועדת איתור בלתי תלויה למינוי הנציב מהווה צעד חשוב בכיוון הנכון להבטחת מינוי מקצועי וראוי לתפקיד קריטי זה. נמשיך לפעול למען מינוי נציב שירות מדינה בהליך שישמור על אופיו המקצועי והא-פוליטי של השירות הציבורי.״
