"למדתי את ההסכם מפרסום לבנוני", טוען ח"כ איזנקוט, "זאת פרקטיקה מוכרת אצל נתניהו".
במסגרת הכנס השנתי של המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן שנערך הבוקר (ה'), התייחס חבר הכנסת והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט להסכם הפסקת האש בלבנון שנכנס ליומו השני, ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית.
"המבחן העליון של מלחמה, הוא לבחון את ההישגים לאור מטרות המלחמה, זה המצפן. בצפון הייתה מטרה אחת – השבת התושבים בבטחה. בהצהרה נאמר שהפסקת האש לא אמורה להביא למטרה הזו. יש מצד אחד רצון של כולנו לסיים מלחמה בעמדת יתרון, אך פה ישנה החלטה שאת ההיגיון האסטרטגי שלה אני מתקשה להבין, כי להבנתי ההישגים שהושגו בצפון לא מתקרבים בעוצמתם להישגים בדרום. בעזה נפגעו 90 אחוזים מהיכולות. בדרום הושמד חצי מהכוח הלוחם, אבל בצפון רק שלושה עד ארבעה אחוזים מהכוח הלוחם".
"הדבר הכי חשוב הוא השבת החטופים – זאת המטרה העליונה של המלחמה וזה לא קורה. זה דואלי, כי מצד אחד יש הפסקה וזה בסדר, מצד שני אני שואל מה זה אמור להביא? אני מקווה מאוד שהקבינט הזה יתעשת ויבצע מהלך דומה בעזה".
איזנקוט, שכבר התבטא בעד הקמת ועדת חקירה ממלכתית, טען כי "ועדת חקירה ממלכתית חייבת לקום והיא צריכה להתחיל את הבדיקה שלה מה-16 בפברואר 2015 – היום שנכנסתי לתפקיד הרמטכ"ל. גם אני אעמוד בפניה ואענה על שאלות. אין דרך לא לקיים ועדה מעמיקה. הוועדה היחידה שתזכה לאמון הציבור היא ועדת חקירה ממלכתית. היא תקום היום או בהמשך אבל אין אפשרות שהיא לא תקום. כדי להיות ראויים לאזרחיים ולחיילים שנהרגו ולדעת איפה כשלנו, כדי להבטיח ביטחון לעם ישראל ולעשות כל מאמץ שכשלון כזה לא יחזור".
בהמשך התייחס למצב הממשלה והאופוזיציה בכנסת: "צריך לומר, יש חולשה במדינה ביחס לדמוקרטיות אחרות. הכנסת נבלעה ע״י הרשות המבצעת. אפשר להחרים, אפשר להתעקש לילות שלמים, אבל אי אפשר להשפיע. בתוך הממשלה תהליך קבלת ההחלטות הוא ארוך מאוד והקבינט הוא גדול מאוד. כל דיון כולל עשרות אנשים, אי אפשר לדבר על דברים סודיים. הסמכות של ביבי ראש הממשלה התגברה בצורה משמעותית. חולשת השותפים בדיון שלא מתאגרים אותו וההצבעה היא אוטומטית. יש קבוצה הולכת וגדלה בקואליציה שרוצה ממשל צבאי ומפעל התיישבות, אותה קבוצה שומרת על שרידותו של נתניהו".
