רק ביום שישי, למחרת הודעת בית הדין הפלילי הבינלאומי על צווי מעצר לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון לשעבר יואב גלנט, הודיעה צרפת כי היא מקבלת את החלטת בית הדין, והוסיפה כי היא "נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי".
עם זאת, היום פרסם משרד החוץ הצרפתי כי "לא ניתן לחייב מדינה לפעול באופן שאינו עולה בקנה אחד עם התחייבויותיה על פי המשפט הבינלאומי בכל הנוגע לחסינות של מדינות שאינן צד ב-ICC. חסינות כאלה חלות על ראש הממשלה נתניהו ושרים רלוונטיים אחרים ויצטרכו להילקח בחשבון במקרה שה-ICC יבקש מעצרם וכניעתם". כלומר, מכיוון שישראל אינה צד לבית הדין, בכיריה זכאים לחסינות וצרפת לא תממש את צווי המעצר.
שינוי הגישה הצרפתי בנוגע לצווי המעצר שהוציא בית הדין, מגיע על רקע המעורבות של צרפת בהסדר הפסקת אש, והסירוב הישראלי הראשוני כי צרפת, שנחושה להמשיך להיות גורם משפיע בלבנון, תהיה שותפה. גורם מדיני אישר כבר מוקדם יותר השבוע כי צרפת צפויה לשלוח חיילים וכן להיות חלק מהוועדה לפיקוח על ההסכם, יחד עם האמריקנים. על פי הדיווחים, לבנון התעקשה כי צרפת תהיה חלק מההסכם, וישראל נעתרה בסופו של דבר, בכפוף לפרסום הודעה רשמית בנוגע לצווים כפי שהתפרסמה היום.
הנשיא עמנואל מקרון פרסם הודעה לאחר אישור הפסקת האש, ואמר כי הפסקה מאפשרת "חזרה בטוחה של עקורים משתי המדינות לבתיהם ובכך גם מאפשרת השבת ריבונות לבנון". אף שההסדר כולל התחייבות אמריקנית לישראל כי במקרה הצורך תוכל לפעול – גם תוך הפרה לכאורה של הריבונות הלבנונית. "התנאים לשלום בר קיימא ידועים. הם נכנסים למסגרת המוגדרת בהחלטות ההוראות הקיימות של מועצת הביטחון, בפרט החלטה 1701", אמר מקרון.
