ועדת החינוך, התרבות והספורט, קיימה אמש (שלישי) דיון בנושא קידום פתרונות למשבר כוח האדם בהוראת האנגלית במערכת החינוך, ביוזמת ח"כ יסמין פרידמן. לפי סמנכ"לית משרד החינוך, מתוך 19,000 מורים לאנגלית במערכת החינוך, רק 12,000 (כ-40%) הוכשרו להוראה בשפה האנגלית ועם כל זה עדיין חסרים כיום 660 מורים.
זהו משבר ארוך, שהחריף בשנים האחרונות. בשנת 2017 השיק משרד החינוך תוכנית לאומית לקידום הוראת האנגלית. בדו"ח מבקר המדינה האחרון צוין כי על אף הישגיה של התוכנית הלאומית לאנגלית, גם אם הם חלקיים, היא צומצמה מאוד ב־2020 בלא שהתקבלה החלטה פורמלית בעניין זה, ומבלי שמשרד החינוך הפיק ממנה לקחים והעריך את השפעת מכלול הפעולות שננקטו בה על השגת יעדיה.
אחד האפיקים שהוצעו להתמודדות עם המשבר הוא הרחבת התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית (תלמ"א) שפועלת משנת 2014 ובמסגרתה מועסקים מורים זרים לשפה האנגלית, רובם המוחלט יהודים, בעיקר במתכונת של בית ספר קיץ באזורי הפריפריה. עידו מהצרי, מנכ"ל תלמ"א: "בעשור האחרון הבאנו למעלה מ-2,500 מורים יהודים מרחבי העולם ללמד אנגלית את בני הנוער. אך זה עדיין לא מספיק. כדי למלא את השורות צריך להגביר את כמות אנשי ההוראה ולהביא גם מורים שאינם זכאי חוק השבות. מדובר בחסם בירוקרטי שיכול להביא למהפכה ולשפר באופן משמעותי את רמת האנגלית של ילדי ישראל." אחרי ששמע יו"ר הוועדה על הקושי בהוצאת אשרות עבודה למורים מחו"ל, ביקש ממשרד החינוך להעביר את עמדתם המקצועית בנושא וקרא למשרד לשתף פעולה עם רשות האוכלוסין וההגירה, כדי לסייע בהוצאת ויזות למורים מחו"ל.
סמנכ"לית במשרד החינוך איריס ביטון התייחסה לתכנית להעסקת מורים בעלי אזרחויות זרות וטענה כי "לא ניתן להעסיק בשירות המדינה מי שאינו אזרח המדינה למעט מקרים פרטניים בחינוך המוכר שאינו רשמי. בנוסף, להוראה יש היבט זהותי, ולכן יש צורך בהזדהות של המורים המלמדים במערכת החינוך בישראל עם האוכלוסייה המקומית." ביטון הציגה תוכניות שונות של המשרד לאיתור קהילות חדשות בקרב מורים עולים חדשים, מורים שחזרו משליחות בחו"ל לאחר שרכשו את השפה וכן אקדמאים בוגרי חוג אנגלית.
מנהלת אגף שפות במשרד החינוך ציונה לוי: "הצורך במורים איכותיים לאנגלית תמיד יהיה. מאז ומתמיד זאת היתה בעיה. צריך להיעזר בטכנולוגיה איכותית ואת זה אנחנו עושים. פיתחנו קורסים דיגיטלים שכל בי"ס יכול לקבל בחינם וזה יכול להיות מלווה בתומך הוראה".
היו"ר טייב הביע חשש שזה לא ייתן מענה בחברה החרדית והבדואית: "אחרי שעברנו את הקורונה ראינו שההיברידי לא עובד, או עובד חלקית."
סגנית יו"ר מרכז השלטון המקומי ויו"ר ועדת החינוך ליזי דלריצ'ה, קראה לשנות את השיטה בתהליך הגיוס: "מערכת החינוך לא יכולה להישאר תלויה במודל המסורתי. עלינו לקדם תוכנית למשיכת אנשי מקצוע מהמגזר הפרטי באמצעות חוזים אישיים ואפשרות למשרות חלקיות, ולאתר מורים מאוכלוסיות דוברות אנגלית שיצטרפו למערכת"
מנכ"לית הילמ"ה (הייטק למען החברה) מיכל אופיר הציגה את הפתרון שלהם ואמרה: "90,000 תלמידים משתמשים ב- capish, מערכת שפיתחנו ללימוד אנגלית ורואים תוצאות יפות כבר תוך מספר שבועות. בתי הספר יכולים לרכוש את המערכת באמצעות הגפ"ן".
בתום הדיון סיכם יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב ואמר כי הוועדה ממליצה לבחון פתרונות נוספים במערכת החינוך להוראת השפה האנגלית: שילוב סטודנטים להוראה, הוראת מקצועות לימוד ע"י מורים דוברי השפה האנגלית, שילוב עובדי הייטק בהוראת אנגלית, איתור תלמידים מצטיינים באנגלית לתגבור בכיתות ביסודי ועוד.
