לא רק בישראל, אלא בעולם החופשי כולו, הוצאת צווי המעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט – עוררה סערה. בניגוד למנהיג העליון של איראן האייתוללה עלי חמינאי, שאמר שצווי מעצר לא מספיקים ושצריך להטיל עונש מוות על ההנהגה הישראלית, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן גינה את החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק, כינה אותה "מקוממת" והוסיף כי "אין השוואה בין ארגון טרור למדינה דמוקרטית, אנחנו תמיד נעמוד לצד ישראל נגד האיומים על ביטחונה".
והוא לא היחיד. ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן שלח לראש הממשלה נתניהו מכתב חיזוק ותמיכה במדינת ישראל, הוא הזמין אותו לביקור רשמי בבודפשט והבטיח כי לא יעצור אותו. גם ממשלת גרמניה הסתייגה מהצו ומסרה כי "קשה להאמין שנעצור בכירים ישראלים, יש לנו אחריות על ישראל והיסטוריה ייחודית איתה". בניגוד לראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני, סגנה מטאו סלביני ביקש לציין כי בנימין נתניהו תמיד מוזמן לאיטליה וכי הוא ישמח לפגוש אותו בקרוב.
הסערה הגיעה עד להאג. דובר בית הדין פאדיל עבדאללה התראיין אתמול (א') לחדשות האו"ם והסביר מה נדרש לעשות כדי לבטל את אותם צווי המעצר – בשלב הראשון, "הנאשמים" יכולים לערער על קבילות ההליכים. "חשוב להבהיר כי צו מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי אינו מהווה פסק דין. זוהי קביעה פרוצדורלית שמטרתה להביא את החשודים בפני בית המשפט לחקירה והליך משפטי", מסביר ניצן דוד פוקס, אנליסט גיאופוליטי ויוצר הפודקאסט "המשחק הגדול", בריאיון למקור ראשון.
"התגובות העולמיות לצווי המעצר היו מעורבות", הוא ממשיך. "באירופה, מדינות כמו צרפת ובריטניה נמנעו מלהצהיר שיעצרו את נתניהו, בעוד גרמניה דחתה את האפשרות לחלוטין. מנגד, האיחוד האירופי, דרך נציגו ז'וזף בורל, קרא למדינות החברות לכבד את החלטת בית הדין. מדינות כמו הולנד, שוויץ, אירלנד, איטליה וספרד הצהירו שיאכפו את הצו".
ובכן, בעד או נגד – הצו מהווה תקדים משמעותי: זו הפעם הראשונה שבית הדין מוציא צו מעצר נגד מנהיג של דמוקרטיה מערבית. כמו כן, היא עלולה ליצור תקדים שישפיע על מנהיגים מערביים אחרים בעתיד. "ההשלכות המעשיות של הצו מוגבלות", מבקש להבהיר פוקס. "מדינות אינן מחויבות לאכוף אותו, כפי שראינו במקרים קודמים – למשל כאשר מונגוליה אירחה את פוטין למרות צו מעצר נגדו, או כשדרום אפריקה אירחה את עומר אל-באשיר".
לטענתו של האנליסט הגיאופוליטי, החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק מהווה התאבדות של ממש עבורה. "בית הדין קיבל החלטה שעלולה לפגוע קשות במעמדו ובלגיטימציה שלו, במיוחד לאור התנגדות צפויה של המעצמה החזקה בעולם", הוא מסביר. "הרפובליקנים מתנגדים עקרונית לרעיון של גוף על־לאומי שאינו כפוף לסמכות לאומית והכניסה של ממשל טראמפ לבית הלבן בינואר 2025 צפויה להפעיל סנקציות חריפות נגד בית הדין כדי לגרום לו לחזור בו מההחלטה". וזה לא הכול. "ארצות הברית עוד עשויה להפעיל לחץ על מדינות אחרות שינסו לאכוף את צו המעצר".
מילים ורק מילים? לא בדיוק. הסנאטור לינדזי גרהאם אמר בראיון ל"פוקס ניוז" כי בית הדין הבינלאומי בהאג הוא גוף אנטישמי וקרא לבעלות הברית שלא לשתף פעולה עמו. "אם אתם הולכים לעזור לבית הדין הפלילי בהאג כמדינה, ולאכוף את צו המעצר נגד ביבי וגלנט, אטיל עליכם סנקציות כמדינה", איים והוסיף: "תצטרכו לבחור בין בית הדין המושחת לבין אמריקה. אני עובד עם הסנאטור טום קוטון על חקיקה שתעבור בהקדם האפשרי כדי להטיל סנקציות על כל מדינה שמסייעת ותומכת במעצר של כל פוליטיקאי בישראל. מה שהם עושים בישראל זה לנסות למנוע שואה שנייה". אולי, ישראל באמת לא לבד במאבקה ההישרדותי.
