“אני מבינה את היהודים ששואלים את עצמם אם אנחנו עדיין יכולים לחיות באירופה או שעלינו למלט את נפשנו ולעבור למקומות אחרים כמו ישראל. זה נושא מכריע לא רק בצרפת אלא בכל אירופה", כך אומרת קרוליין ידאן, יהודייה וחברת הפרלמנט הצרפתי, “רוב היהודים בצרפת כבר לא תוהים אם לעזוב, אלא מתי. לדעתי, מול הרוע המוחלט עלינו להמשיך להילחם. לעזוב פירושו לוותר על השטח למעוררי האנטישמיות".
ידאן (56) מגדירה את עצמה ציונית, ונבחרה במחוז 8 של פריז. היא החליפה את חבר הפרלמנט מאיר חביב באספה הלאומית, וזו הקדנציה השנייה שלה. היא בת למשפחה ממוצא תוניסאי ופולני, נשואה ואם לשלושה. את תמיכתה בישראל היא מפגינה בכל הזדמנות. כך למשל, היא הגיעה עם דגל ישראל לתערוכת הנשק הגדולה בעולם שהוכרז בה חרם על צה"ל, יורוסאטורי, כדי למחות ולטעון שהחרם אינו חוקי.
המהומות באמסטרדם בסוף השבוע שעבר, אחרי משחקה של מכבי תל־אביב, הציתו אצל ידאן ביתר שאת את האורות האדומים הבוהקים.
איזו אווירה שוררת בשנה האחרונה בקרב יהודי צרפת, ובמיוחד אחרי האירועים באמסטרדם?
“אווירה כבדה ומתוחה. התחייה המחודשת של האנטישמיות בצרפת משקפת מגמה שנצפית במדינות אירופיות רבות וגם בארה"ב. הקהילה היהודית מודאגת מאוד, ורבים מסתירים את זהותם בציבור – דבר שאינו מתקבל על הדעת".
יש אומרים שאירועי אמסטרדם אינם אלא הצצה קטנה למה שעלול לקרות בפריז. מה דעתך?
“מה שקרה באמסטרדם אכן עלול להתרחש בכל רגע ברחובות פריז, לונדון או מדריד. יש שנאה בלתי מרוסנת כלפי יהודים, שאין לה תקדים מאז השואה. המוסר הכפול מאפשר לאנטישמים להצדיק את התקפותיהם בכך שהם מציגים את הקורבנות כעושי עוול. אם היהודים מוצגים כפושעים, מסיתים או תומכי רצח עם, ישנה כביכול לגיטימציה לתקוף אותם באלימות. את התהליך הזה, שמעורבות בו השחתה של השפה ורטוריקה משומנת היטב, חייבים לחשוף ולגנות".
מי לדעתך אחראי למעשים האלה?
“זהו תסמין לאירופה חולה, שבמשך שנים לא נקטה את הפעולות הנדרשות לגינוי האנטישמיות בצורותיה המתפתחות, הניזונות משנאת ישראל. היעדר הגינוי הביא אותנו להתמודד עם זוועות כאלה היום. לא מדובר בסתם התכתשות בין תומכים, אלא בפעולות מכוונות ומאורגנות שמטרתן לפגוע ביהודים".
האם במדינות אירופה יש הרהור שני כלשהו לגבי מדיניות ההגירה הפתוחה?
“לפני כמה חודשים אימצנו באספה הלאומית הצעת חוק שמחמירה באופן משמעותי את תנאי ההגירה לארצנו, ומחמירה גם את תנאי האינטגרציה. נושא ההגירה ממשיך להימצא במוקד דיונים סוערים, הן ברמה האירופית והן ברמה הלאומית. בקרוב תוצג באספה הלאומית חקיקה חדשה בנושא. ברור שהמאבק בהגירה בלתי חוקית חייב להיות בעדיפות גבוהה אצלנו".
ידאן היא חברת מפלגת הרנסנס של הנשיא עמנואל מקרון, אך למרות הסיכון הפוליטי לעתידה היא לא הסתירה את ביקורתה על הצהרות הנשיא בדבר הטלת אמברגו נשק על ישראל, וגם לא על הגדרתו את פינוי הפלסטינים מרפיח “פשע עם". בעבר אמרה שהיא מתקשה להבין חלק מהצהרותיו, שזעזעו רבים בישראל ובצרפת, ולא רק בקהילה היהודית. ידאן הסבירה ש"יחסיו הגרועים עם נתניהו משפיעים על עמדותיו, והוא רוצה לשים קץ למלחמה ולסבל האזרחים".
בריאיון למקור ראשון היא מוסיפה: “חשוב להבחין בין הצהרותיו של הנשיא ועמדת מפלגת הרנסנס, ובין עמדת הקבוצה שלנו באסיפה הלאומית, ‘אנסמבל לרפובליקה’. הבחנה זו משקפת את ההפרדה בין הרשות המבצעת, הנשיא וממשלתו, ובין הרשות המחוקקת. כחברת פרלמנט אני מדברת באופן עצמאי וחופשי. הרגשתי צורך להסתייג פומבית מההערות האחרונות של הנשיא, ואף שיגרתי לו מכתב פתוח ובו הזכרתי לו שלמילים יש משקל.
“לקבוצה הפרלמנטרית שלנו באסיפה הלאומית, בראשות גבריאל אטל, יש דעה שונה. אטל נפגש לאחרונה עם שגריר ישראל בצרפת, יהושע זרקא, כדי להביע תמיכה בלתי מתפשרת בישראל ולאשר את זכותה להגנה עצמית. לאחר המתקפה האיראנית, מפלגת הרנסנס חידשה את מחויבותה לביטחונה של ישראל. לבסוף, אל לנו לשכוח שצרפת הייתה חלק מהקואליציה הצבאית שעמדה לצד ישראל במתקפות האחרונות של איראן".
ספרי לנו על מאבקייך בפרלמנט נגד הדה־לגיטימציה לישראל והאנטישמיות.
“במשך 35 שנים המאבק באנטישמיות היה אחת המחויבויות שלי, כנראה בגלל הרקע המשפחתי שלי. זהו מאבק שניהלתי ללא לאות מאז שנבחרתי לפרלמנט. בתקופה האחרונה המאבק התבטא בהצעת חוק שהגשתי, שמטרתה להילחם בצורות המתפתחות של אנטישמיות, והיא כוללת ענישה על כל קריאה להשמדת ישראל. ביקשתי להוסיף גם שני סעיפים כדי להתמודד עם כל ההיבטים של האנטישמיות של ימינו, הניזונה משנאת ישראל: הרחבת העבירה של הסתה לטרור והאדרת הטרור, וכן איסור על השוואת מדינת ישראל למשטר הנאצי.
“המאבק שלי נערך גם כלפי השמאל הקיצוני, במיוחד מפלגת LFI של ז'אן לוק מלנשון, שאימצה עמדות אנטישמיות והפכה את שנאת היהודים לכלי להשגת מטרות פוליטיות. השמאל הקיצוני הפך לסיעה אלימה, שעלינו לפעול נגדה צעד אחר צעד".
היכן עומדות הצעות החוק שיזמת נגד ביטויי שנאה כלפי ישראל בספרי לימוד פלסטיניים, ואלה הקושרות בין קבלת אזרחות צרפתית ובין הכרה בזכות קיומה של ישראל?
“בראש סדר העדיפויות שלי ניצבת הצעת החוק בעניין המאבק באנטישמיות. העדיפות השנייה היא להצעת ההחלטה המגנה את חינוך הילדים הפלסטינים לשנאה, שהצגתי במושב הקודם. לבסוף, אעבוד כדי שהכרה בזכותה של ישראל להתקיים תהפוך לדרישה מוקדמת לקבלת אזרחות צרפתית. בכל מקרה, מטרתי לגייס כמה שיותר חברים באסיפה הלאומית כדי להפוך את היוזמות הללו ליוזמות חוצות מפלגות".
כיצד משפיע המשבר הפוליטי בצרפת על היהודים ועל הקשר עם ישראל, ועד כמה גדולה השפעת השמאל הקיצוני בהנהגת מלנשון?
“LFI הפכה למפלגה האנטישמית המובילה בצרפת. מלנשון ושותפיו מאפשרים לשנאת יהודים להתפשט בצרפת כשהם מהדהדים את הרטוריקה של חמאס, שאותו הם מציגים כתנועת התנגדות. יש להם אחריות משמעותית על אווירת הפחד המשפיעה על הקהילה היהודית. נחרדתי למשל מציוץ של חברת המפלגה מארי מסמור, שהצדיקה את הלינץ’ ביהודים באמסטרדם בטענה שתומכי ישראל הם גזענים ותומכים ברצח עם. שר הפנים ביקש מהתובע להגיש נגדה אישום על הסתה לשנאה.
“סיכון חיי אדם על סמך אמונות משוערות הקשורות למוצאם הוא דבר מביש. אשמה קולקטיבית מוטלת על עם שלם, כדי להצדיק מעשי אלימות כתגובות לגיטימיות בשם מאבק מדוכאים. האלימות מוצגת כחיונית נגד אלו המכונים 'מחוללי רצח עם', דהיינו ישראלים, ואף יהודים בכלל. אנו עדים לשינוי בשמאל, שבמסגרתו לא רק מסיתים אלא גם מצדיקים אלימות נגד יהודים”.
איך ניתן להיאבק באנטישמיות? כיצד ניתן לרסן ארגונים פרו־פלסטיניים?
“נוכח ממדי התופעה הזו, ניתן לנצח אותה רק באמצעות גיוס כללי חזק. אני מנסה למלא תפקיד מוביל בנושא הזה, ולגייס כמה שיותר חברי פרלמנט שיתמכו במאמציי. יותר ממאה חברים מכל מכל קצות הקשת הפוליטית באסיפה הלאומית, כולל נשיא לשעבר של הרפובליקה, חתמו יחד על הצעת החוק שלי בנושא אנטישמיות. באוגוסט גייסתי יותר מחמישים חתימות כשהגשתי בקשה להסרת החסינות הפרלמנטרית ולהטלת סנקציות נגד רימה חסן (נציגת שמאל קיצוני וילידת סוריה, שהכחישה את טבח 7 באוקטובר – מ"ט).
“בנוגע לקבוצות שממשיכות להסית לשנאה ואלימות נגד ישראל, ובאופן רחב יותר נגד יהודים, אמשיך לקרוא בעקביות לפירוקם של ארגונים כמו ‘השיתוף הפלסטיני ינצח', תנועת שמאל קיצוני אנטי־ציונית, או של 'סמידון', רשת תמיכה באסירים הפלסטינים, אשר תומכים בארגוני טרור כמו חמאס או חיזבאללה. רק כך ניתן לנצח את המגפה הזו".
