על רקע המחדל המודיעיני שקדם לטבח 7 באוקטובר, חברי קואליציה ואופוזיציה כאחד מקדמים בימים אלה הקמת מחלקת מודיעין "איפכא מסתברא" שתהיה מחוץ לצה"ל, כפופה לראש הממשלה ומקבילה לראש אמ"ן. "מטרת החוק היא לאפשר חשיבה, ניתוח והערכה חלופיים לאלו שמגובשים כיום על ידי גופי המודיעין השונים, ולהציע להם אלטרנטיבה", מסביר חבר הכנסת עמית הלוי (הליכוד) בריאיון לאתר מקור ראשון. "בכך אנו רוצים לאתגר את המחשבה השולטת ולייצר תחרות שתיתן תוצרים טובים יותר ומדויקים יותר. במובן הזה, החידוש של ההצעה הוא רק במתן כלים שיאפשרו לעשות את מה שאמור היה לעשות צוות "איפכא מסתברא", אבל לא עשה".
לדבריו של הלוי, שיזם את החוק וחתום עליו ויחד עם שורה של חברי כנסת נוספים, מחלקת "איפכא מסתברא" הנוכחית נכשלה במשימתה לאתגר את תפיסות המערכת, לשאול את השאלות הקשות ולהציע חלופות רלוונטיות. "זה היה נכון לפני השבעה באוקטובר וגם אחרי השבעה באוקטובר, היו למודיעין הישראלי כישלונות גדולים", הוא מבקש להדגיש. "המטרה שלנו היא לקחת צוות לא עצמאי, נטול כלים ושלא מסוגל לבקר את המערכת, ולהפוך אותו גוף עם כלים, עם שיניים, עם כנפיים. גוף עצמאי, חיצוני למערכות ולא כפוף להן. בנוסף לכך, חשוב לנו שהצוות יהיה חשוף לכל החומרים של כל גופי המודיעין, בשונה ממה שקורה היום".
בנוסף לכך, חבר הכנסת מטעם הליכוד מציין כי תפקידה של המחלקה החדשה היא גם להנגיש את המידע הרחב למקבלי ההחלטות ולחברי הכנסת, כדי שהדיונים מולם יהיו פרודוקטיביים יותר. כזכור מחלקת "איפכא מסתברא" היא מחלקה קטנה באגף המודיעין בצה"ל שהוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים במסגרת יישום הלקחים בעקבות המלצת ועדת אגרנט, ושתפקידה הוא לבחון את הערכות המודיעין באשר לתרחישים ביטחוניים הנראים בלתי סבירים. לנסות ולערער על הערכות המקובלות בחטיבת המחקר ולהציע הערכות נוגדות.
"המערכת היא מטבעה מונוליטית, דבקה מאוד בפרדיגמות הקונספציה ואנחנו רוצים לאתגר אותה", טוען חבר הכנסת הלוי. "אחד הכישלונות הטראגיים ביותר של השבעה אוקטובר היה העובדה שאף אחד לא צעק "המלך פה עירום" או "תחשבו אחרת על החמאס". הרי יש צוות כזה במערכת שתפקידו לאתגר, הוא קיים, ובכל זאת הוא לא עשה את העבודה בגלל שאין לו את הכלים ואת הסמכויות הנכונות. החוק שלנו מייצר פלורליזם ובכך תורם בראש ובראשונה לצה"ל".
הצעת החוק הצליחה לעורר דיון סוער במערכת הצבאית ומחוצה לה, כאשר רבים טענו כי לא ברור מדוע סמכויות המחלקה החדשה אינן ניתנות לראש המל"ל או מדוע לא הועלתה ההצעה להקים מחלקה כזו במל"ל. "בוודאי שיש פה גם אמירה שלילית כלפי מערך המודיעין, אני לא מסתיר אותה – אי אפשר להסתיר אותה, מפני שיש 1,500 קורבנות שמדבררות אותה", אומר חבר הכנסת הלוי. "ברור שיש פה אמירה שלילית על מערכת שלא הוכיחה את עצמה, שלא הייתה פתוחה לדעה אחרת בצורה קיצונית ולא בצורה רגילה, כמו דוגמה של כנסייה. זאת ביקורת שהמערכת קנתה בדם הילדות שלנו שנאנסו, ואני אומר את זה בשם מי שכן ביקש לחשוב אחרת".
חבר הכנסת הלוי לא חוסך בביקורת כלפי מערך המודיעין הצבאי, אך מבקש גם להבהיר כי "גם אם המערכת לא הייתה נכשלת בצורה כזאת דרמטית, אני חושב שהשינוי הזה היה ראוי. לא כי מדובר באנשים רעים חלילה, או אנשים עם כוונות רעות, אלא כי מדובר במערכת היררכית וסגורה שלא מאפשרת לחייל סדיר לבוא למפקד שלו ולומר לו 'אתה מדבר שטויות'. זה דבר מובנה, קשה מאוד לבקר את המערכת מתוכה, לכן חשוב שיהיה גוף חיצוני עם כל הכלים ועם כל המידע הרלוונטי". באשר לחשש כי המחלקה החדשה תיצור מתיחות מול גופי המודיעין בצה"ל, יוזם החוק משיב בלי היסוס כי "ברור שתהיה מתיחות, אבל זאת מתיחות חיובית. בסוף אני מייצג את האזרחים, אני לא מייצג את צה"ל. אני מייצג את טובת האזרחים".
קולות נוספים שעלו נגד החוק, התמקדו דווקא במשמעות הפוליטית של המהלך השנוי במחלוקת. על פי חלק מהמבקרים, מטרת החוק האמיתית היא למעשה להאשים את צה"ל במחדל השבעה באוקטובר ולנקות בכך את הממשלה מכל אחריות. "זה לא חוק פוליטי, הרי הוא לא רק שלי אלא גם של עידן רול, שהו באופוזיציה", מוחה חבר הכנסת הלוי. "אייזנקוט, שגם הוא אופוזיציה, ניגש אליי ואמר לי שגם הוא היה רוצה להצטרף. בסוף הוא לא חתם משיקולים פוליטיים, אבל הוא בהחלט הסכים עם חשיבות החוק ורק ביקש שהמחלקה תהיה קפופה למזכ"ץ ולא למל"ל. החוק הזה נולד מהלחם והחמאה, מהיום יום שלנו בוועדה, כשראינו שצה"ל נכשל גם אחרי השבעה לאוקטובר. בנוסף לכך, אני לא אומר שאין עוד תיקונים, לרבות תיקונים שקשורים לדרג המדיני – אף אחד לא יכול לומר אחרת, יש פה אחריותי כוללת".
יוזם החוק אף מבקש להדגיש כי למחלקה המדובר אין תפקיד רטרוספקטיבי. "פניה של מחלקת "איפכא מסתברא" לגמרי קדימה, הרי היא לא ועדת חקירה, אלא מקור ההערכה המודיעינית שממשלת ישראל צריכה לקבל בכל רגע נתון. בכל מקום שראש אמ"ן אמור להביא הערכה שמשפיעה על פעולה צבאית ברמה שגבוהה ממנו, כלומר ברמת רמטכ"ל או ברמת קבינט, הוא צריך לעבור גם חוות דעת חלופית".
חבר הכנסת עמית הלוי מביא דוגמה פשוטה כדי להסביר את חשיבותה של חוות דעת חלופית. אפילו ברמת בריאות הפרט, אם מישהו צריך לעבור ניתוח, לרוב הוא ניגש לסקנד אופיניון, כלומר הוא מבקש לקבל חוות דעת נוספת", הוא אומר. "אז אם אנחנו עושים זאת ברמת בריאות הפרט, קל וחומר בפיקוח נפש של ציבור. מה זה הדבר הזה שיש וואן אופיניון כולה נעולה בתוך עצמה? לכן, במובן הזה, תחרות זה דבר טוב ולא דבר רע".
