"יש לי קווים אדומים, ואני מוכן לשלם מחיר כדי לשמור עליהם" – כך הגיב ח"כ דן אילוז (ליכוד) על העונש הפרלמנטרי שהושת עליו ביום רביעי, לאחר שהצהיר כי יפר את המשמעת הקואליציונית. אילוז, הודיע כי יצביע נגד חוק המעונות, שאמור היה להבטיח הנחה בתשלום למעונות יום לילדים גם למי שהשתמטותו לא הוסדרה בחוק. העונש של אילוז כולל איסור להעלות הצעות חוק פרטיות במשך חודש וחצי, והרחקה מחברותו בוועדת הכלכלה ובוועדת החוץ והביטחון עד לסוף המושב הנוכחי של הכנסת.
"אין מי שמכיר את המנגנון הפרלמנטרי בישראל ולא ידע שזה יגיע", מציין אילוז ביחס לעיצומים עליו, "לא הופתעתי מכך. אני שחקן קבוצתי, ומאמין בחשיבותו של המשחק הקבוצתי, אבל גם הוכחתי שבנושא הזה – שמבחינתי הוא באמת קיומי וחשוב למדינה – אפעל בהתאם לקווים האדומים שהצבתי.
"עכשיו אני נמצא עם הפנים קדימה, במטרה להביא עוד הישגים למדינת ישראל, כולל בחוק הגיוס. אני חושב שיש כאן חלון הזדמנויות עם שר ביטחון חדש, בלי הווטו שהשר היוצא יואב גלנט הציב. גלנט פעל לטובת מי שרצה לראות את הממשלה נופלת ואת המדינה הולכת לבחירות, והתעקש על הסכמות עם האופוזיציה כתנאי לכל הצעת חוק. כעת החוק עדיין צריך להיות אמיתי ולהביא לפתרון בסוגיית הגיוס. אני אעמוד על כך. עם זאת, בהחלט נוצר כאן חלון הזדמנויות".
איך ייראה חוק גיוס מוסכם ו"אמיתי", כהגדרתך?
"המינימום הדרוש הוא שנענה לצורכי הצבא, שגדלו באופן ניכר. בעזה נצטרך 'כיסוח דשא' לאורך זמן, וכנראה כך גם יהיה בלבנון וביהודה ושומרון. צריך להתכונן למלחמה עם איראן. לכל זה דרושים הרבה מאוד חיילים. צריך להיות מנגנון אכיפה לחוק, ומי שלא מתגייס צריך לשאת בהשלכות מעשיו.
"בה בעת, אני מאמין שניתן יהיה להגיע להסכמה עם החרדים. לא ניסינו לעשות זאת עדיין בגלל הווטו של גלנט, כי מערכת הביטחון לא שיתפה איתנו פעולה. כנראה היא קיבלה הוראה על כך משר הביטחון. אחרי הווטו של גלנט, אף אחד מנציגי האופוזיציה בוועדת החוץ והביטחון לא הסכים להשיב לשאלתי אם יצביע בעד חוק טוב במקרה שסיעתו תתנגד אליו. משמעות הדבר הייתה שלא ניתן היה להתחיל בשיח עם החרדים. עכשיו, כשהווטו ירד מסדר היום, אני מקווה שנגיע להסכמות".
ערוץ 14 פרסם השבוע כי אילוז זומן ל"שיחת צעקות" עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בשל התנגדותו לחוק המעונות. בסופו של דבר החוק לא עלה להצבעה, לאחר שהתחוור לראש הממשלה כי לא ישיג רוב.
בהמשך, אחר שהוטל העונש על אילוז, נטען כי חבר הכנסת שינה את עמדותיו בעניין הגיוס. לדבריו, טענה זו אינה נכונה, וכי יש להתייחס כאן לשני עניינים שונים – הצורך הצבאי והשאלה העקרונית. "צריך לדעת מה הצורך האמיתי של הצבא. אני חושב שהוכחתי שאני לא איש של טריקים ושטיקים, והצורך הביטחוני הוא קיומי וצריך להתממש באופן מיידי. בנוסף, כולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה, אבל בעיניי זה כן יכול לקרות באופן הדרגתי. זה שינוי היסטורי, ושינויים היסטוריים לוקחים זמן".
אילוז הוסיף כי מי שביקרו אותו "לא רוצים חוק טוב, אלא להפיל את הממשלה. אנחנו צריכים לעשות מהלך שבאמת יביא לגיוס החרדים. אם זה לא יהיה המצב, כבר הוכחתי שאני מוכן לשלם את המחירים". בציוץ ברשת X ציין חבר הכנסת עוד כי "מי שרוצה לראות בהפלת הממשלה יתאכזב מהר מאוד ממני (…) מי שרוצה חוק גיוס טוב ועמידה איתנה בנושא ימצא את זה אצלי. לא עושים פוליטיקה על גב הלוחמים. אם אמירה כזאת נחשבת להתקפלות, אז הבעיה אצלכם".
ההזדמנות של טראמפ
מלבד אילוז, רק ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, היה היחיד בליכוד שהודיע כי יתנגד לחוק המעונות. עם זאת, אילוז מספר כי עמדתו זיכתה אותו בתמיכה רבה ממצביעי המפלגה, שלפי הסקרים רוב משמעותי של 80 אחוזים מהם תומך בגיוס נרחב של החברה החרדית לצה"ל.
בצד השני של המשוואה, הוא מציין, עומדת החשיבות של המשך כהונת הממשלה. "קיבלתי גם תגובות מאנשים שדאגו לשרידותה של הקואליציה, ואני לא מזלזל בדאגה הזו. אני חושב שממשלת ימין זה דבר חשוב מאוד. חשוב שדרכו של הימין תוסיף להוביל את מדינת ישראל. גם תוצאות הבחירות לנשיאות בארצות הברית מחדדות את הצורך בממשלת ימין, שיכולה להגיע להישגים משמעותיים. אני מרגיש שקיבלתי הרבה מאוד תמיכה, והחשש היחיד שעל הפרק הוא הפלת הקואליציה. הערכתי שזה לא יקרה, וזה אכן לא קרה".
ח"כ אילוז סבור כי פיטוריו של שר הביטחון השבוע היו מחויבי המציאות. "מאז שהוויכוחים בין השר גלנט וראש הממשלה התחילו לצאת החוצה, ראיתי בהם עניין בעייתי יותר מהחלפה של שר הביטחון. אני גם סבור שבכל הוויכוחים הללו – הצורך לשלוט בציר פילדלפי, אופן ניהול המשא ומתן על שחרור חטופים, שאלת הכניסה הקרקעית לדרום לבנון ועוד – ראש הממשלה נתניהו צדק. אבל כל זה בכלל לא משנה. מרגע שקיומם של הוויכוחים התפרסם בתקשורת, יש בכך נזק בזמן מלחמה – ולכן היה צריך לפטר את גלנט".
אילוז (38), נולד בעיר מונטריאול שבקנדה להורים שהיגרו לשם ממרוקו. בצעירותו הגיע ארצה כדי ללמוד בישיבת הכותל, שב לקנדה ללימודי משפטים, וב־2009 חזר לישראל. לאחר עלייתו הצטרף לתנועת הליכוד, ושימש עוזר פרלמנטרי לח"כ יריב לוין. בהמשך התמודד בפריימריז על מקום 33 ברשימת המפלגה, המשוריין לעולה חדש, וגבר על חבר הכנסת לשעבר גדי יברקן. ב־6 בינואר 2023 נכנסה לתוקפה התפטרותו מהכנסת של השר מיקי זוהר במסגרת החוק הנורווגי, ואילוז התמנה לחבר כנסת.
הוא עומד בראש שדולת חברי הכנסת למען החלת ריבונות בבקעת הירדן. תוצאות הבחירות בארה"ב, הוא סבור, מאפשרות להחיל את הריבונות הזאת כבר בחורף הקרוב, זמן קצר אחרי כניסתו המחודשת של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לבית הלבן בינואר. "עלינו להתחיל לעבוד. אני חושב שניסיון העבר מוכיח שכנראה תהיה הזדמנות להחיל את הריבונות. אחריותנו לוודא את קיומה של הזדמנות כזו, לייצר אותה. אני מאמין שזה צריך להיות בתחילת הכהונה של טראמפ, כי דברים משמעותיים קורים לרוב בתחילת כהונה. בנוסף, האינטרס הישראלי הוא כמה שנים שבהן יהיה ממשל שיוכל להגן עלינו ברמה בינלאומית" לאחר צעד כזה, מסביר אילוז.
במקביל, יש לו ביקורת על התנגדותם של חלק מראשי יש"ע לתוכנית המאה שהציג טראמפ בקדנציה שעברה, שכללה החלת ריבונות על חלקים מיהודה ושומרון. "אומר בכנות שעם כל אהבתי לראשי ההתיישבות, אני חושב שזו הייתה טעות היסטורית. עבדתי אז בארגון ציוני אמריקה, הארגון הציוני הגדול ביותר בארצות הברית, שנחשב כיום לארגון הימני הממוסד ביותר בארה"ב. אנחנו חשבנו שנכון היה לממש את שלב א' של התוכנית. לא הסכמתי עם השלבים האחרים של התוכנית, כמו הקמת מדינה פלסטינית". אילוז מקווה שהפעם ראשי יש"ע יראו את הדברים באור שונה. "יש לי שיח בריא מאוד עם ראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון", הוא מספר על דיונים בנושא.
אחד המוקשים בפני מימוש התוכנית הוא התגובה הבינלאומית להחלת הריבונות, שצפויה להיות קשה. "ייתכן שינסו להטיל עלינו עיצומים", מודה אילוז, "ולכן יש משמעות גדולה בממשל אמריקני שיהיה שותף להחלטה כזו, כי יש לו השפעה על כל הארגונים הבינלאומיים".
בנוסף לשדולה להחלת הריבונות, הוא משמש כראש השדולה להסכמי אברהם – גם אם חתימתם נעשתה לאחר שהאפשרות להחיל את הריבונות נדחקה הצידה – ושואף לנורמליזציה עם ערב הסעודית. "אני לא רואה סתירה בין החלת ריבונות בבקעה ובין הסכמי אברהם, ואני ראש השדולה של שתי הסוגיות בכנסת", הוא מסביר, "החידוש הגדול בהסכמי אברהם הוא הדילוג על הנושא הפלסטיני, ואני יודע שזה אפשרי גם מול הסעודים. להבנתי, חלק מהדרישות להכרה בפלסטינים במסגרת נורמליזציה עתידית עם ערב הסעודית לא הגיעו רק מריאד".
אלא מגורמים אמריקניים?
"המבין יבין".
אילוז היה אחד מיוזמי החקיקה להפסקת שיתוף פעולה עם אונר"א, סוכנות האו"ם ששימרה את הפליטות הפלסטינית. החוקים נגד הסוכנות עברו בכנסת בשבוע שעבר, ומרגע שייכנסו לתוקף – 90 יום לאחר חקיקתם – רשויות ישראליות לא ישתפו יותר פעולה עם אונר"א, והיא לא תהיה זכאית להקלות שנהנתה מהן עד כה בארץ. השבוע שר החוץ פנה באופן רשמי לאו"ם והודיע כי ההסכם בין מדינת ישראל לאונר"א מ־1967 מבוטל.
"הרבה יותר בריא שגופים כמו יוניצ"ף וארגון הבריאות העולמי ינהלו את הסוגיה הזאת, ולא אונר"א, שנגועה בטרור", אומר אילוז, "היה אפשר להעביר את הנושא לטיפולם אם ארגונים אלה היו משתפים איתנו פעולה. מטרת החוק היא להעביר מסר לעולם שנגמר המשחק – עם אונר"א לא נשתף יותר פעולה. אנחנו מקווים שבעולם שמעו והבינו את המסר הזה, ושאותם ארגונים בינלאומיים יבואו כעת ויוכיחו שאכפת להם מהנעשה פה".
מה אתה חושב על תכנית האלופים לשליטה בצפון רצועת עזה?
"זו חלופה טובה מאוד, ואני יודע שראש הממשלה אמר שהוא בוחן אותה. עם זאת, אני לא יודע אם מממשים אותה בשטח".
היכן אתה עומד ביחס להקמה מחודשת של ההתיישבות בחבל עזה?
"אני חושב שמאחריותנו הציבורית לא להעלות את הנושא לדיון כרגע. אלו דברים שנכון לדבר עליהם בהמשך. כרגע המצב דורש הסכמה לאומית רחבה. אני חושב שמי שמכיר את פעילותי יודע מה אני חושב בנושא, אבל האחדות חשובה מאוד, במיוחד בזמן מלחמה. את הוויכוחים אפשר להשאיר ליום שאחרי".
