דיווחים זרים מהשבוע האחרון הצליחו להטריד את מנוחתם של ישראלים רבים, שחשבו שהמתיחות מול איראן הגיעה לשיאה במתקפת הטילים הבליסטיים ב־1 באוקטובר והסתיימה בתגובה הישראלית בטהרן כמעט חודש אחרי, אך גילו כי ברצונו של משטר האייתולות לעלות מדרגה ולתקוף שוב את המדינה היהודית. הפעם, מבטיח המנהיג העליון עלי חמינאי תקיפה שתגרום לנזק חסר תקדים לישראל.
"בשעות שלאחר התקיפה הישראלית באיראן, תגובות המשטר והתקשורת המקומית היו די מינוריות. היה ניסיון בולט מאוד להציג תמונה שמפחיתה מחומרת המצב", מסביר למקור ראשון ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ובכיר במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב. "כבר אז ציינתי שזה לא שהאיראנים לא הבינו את חומרת התקיפה, אלא שרצו לייצר מרחב של גמישות, כך שבין אם יחליטו להגיב ובין אם יחליטו שלא להגיב – תהיה להם הצדקה. אם הם היו מייד מגדירים את התקיפה כנוראית, הגמישות הזאת לא הייתה אפשרית".
המצב השתנה לפני כמה ימים, כאשר החלו להתפרסם התבטאויות של בכירים איראנים על תקיפה שמחייבת תגובה. "חמינאי העביר מסר די ברור שישראל צריכה לשלם מחיר ושצריך להוכיח לישראל שהיא עשתה את החישוב השגוי", מדגיש ד"ר צימט. "הוא לא התחייב למועד ולאופי התגובה, אבל היה ברור שהוא לוקח את הדברים הרבה יותר ברצינות ממה שנראה בשעות הראשונות". כעת, המשטר עומד בפני דילמה מורכבת: לתקוף או לא לתקוף?
"זאת בחירה בין שתי אופציות רעות מאוד", מבקש להבהיר החוקר. "האופציה הראשונה היא תקיפה עם אותם המאפיינים של התקיפה ב־1 באוקטובר. תקיפה שתוביל ככל הנראה את הסכסוך לשלב ב', כלומר לתגובה ישראלית שיכולה לכלול פגיעה ביעדי גרעין או בתשתיות לאומיות בתחום הנפט. זה בהחלט משהו שהאיראנים צריכים לקחת בחשבון. האופציה השנייה היא לא להגיב, אבל יש לא מעט גורמים במשטר שטוענים שאם איראן לא תתקוף, היא תאבד לגמרי את יכולת ההרתעה שלה מול ישראל".
לדבריו של ד"ר צימט, בין שתי האופציות המדוברות – להגיב או לא להגיב – ישנה אופציה שלישית. "להגיב, אבל לא משטח איראן, אלא משטח עיראק", מסביר. "זהו פתרון ביניים, לכאורה, שעליו אנחנו שומעים יותר ביומיים האחרונים. יש טוענים שזה אולי תרחיש קצת פחות מסוכן. אני מתבסס כמובן רק על חומר גלוי ולא בטוח בכלל שהמשטר בעצמו כבר החליט כיצד לפעול. אני חושב שהמשטר מאוד רוצה להגיב, אבל מודע לסיכונים הקיימים".
האם משטר האייתולות בכלל מודע ליכולות הצבאיות האמיתיות שלו? האם הוא באמת מאמין שהוא יכול לאתגר את יכולותיו של צה"ל? "אני לא חושב שאיראן נוהגת בהיבריס, אבל אני כן חושב שיש פה קריאה לא נכונה של הנחישות הישראלית ואולי גם של היכולות הישראליות", משיב החוקר. "יכול להיות שהמשטר בסוף יגיע למסקנה שאם הוא יתקוף משטח אחר, ישראל תהיה פחות מחויבת להגיב בצורה דרמטית. יכול גם להיות שיש פה הערכת חסר ביכולות שלנו או הערכת יתר בפוטנציאל הנזק שהם יכולים לגרום לנו. יכול להיות שיושב עכשיו הרמטכ"ל האיראני ושוקל לשגר 200 מתוך 2,000 הטילים הבליסטיים שנותרו לו, הפעם כולם לעבר יעד ישראלי אסטרטגי אחד, ויכול להיות שלא. הכול אפשרי".
במילים אחרות, מוקדם מדי להספיד את המדינה האויבת. "צריך, בזהירות הראויה, לומר שהמתקפה של ה־1 באוקטובר מבחינת איראן הייתה מוצלחת", מוסיף ד"ר רז צימט. "כל מי שהתבונן ברשתות החברתיות בליל התקיפה וראה את אותם עשרות טילים פוגעים בנבטים, יכול היה להבין שהיה שיפור ביחס למתקפה הראשונה בחודש אפריל. אני מניח שהמשטר מודע לכך שלישראל יש עליונות צבאית, אווירית ומודיעינית, אבל זה לא אומר שאין לאיראן את היכולת לגרום לנו לנזק משמעותי מאוד. אסור לזלזל – אם הוא מתנהל נכון, זה בהחלט עוד יכול לקרות".
באשר לקולות בתוך מערכת הביטחון לאחר מבצע "ימי תשובה", שבמסגרתו צה"ל פגע ב־20 אתרים צבאים באיראן, החוקר מבקש לציין כי הוא לא מזהה אופוריה לא מידתית. "הדיווחים שהתפרסמו אחרי התקיפה הישראלית נגעו בשני הישגים שאין עליהם עוררין: מערך ההגנה האווירית האיראני אכן מאוד נפגע וגם היכולת של איראן לייצר טילים חדשים נפגעה מאוד", מסביר ד"ר צימט. "עם זאת, על פי ההערכות המקובלות, נותרו למשטר עדיין בין 2,000 ל־3,000 טילים שבהחלט מוכנים לשיגור. האיום קיים".
ובכל זאת, עדיין לא ברור מדוע איראן תוקפת את ישראל פעם אחר פעם למרות הסיכון הגדול שכרוך בכך. "עקרונית, האיראנים רוצים לסגור את החשבון הפתוח עם ישראל עם איזושהי תמונת ניצחון. לפחות נזק אחד משמעותי", מבקש לעשות סדר החוקר. "הם בוודאי לא רואים כרגע עימות מול ישראל שיביא למימוש החזון האידיאולוגי שלהם, של חיסול המדינה היהודית, אבל הם בהחלט רואים את עצמם ככאלה שמסוגלים לגרום מספיק נזק שישנה את מערך החישובים והשיקולים של ישראל לקראת הסבב הבא. בסופו של דבר, המטרה היא לשקם במידה מסוימת את ההרתעה מול ישראל ולגרום לה לחשוב פעמיים לפני שתתקוף שוב".
בשונה ממה שניתן לחשוב, לטענתו של המומחה לאיראן, גם בתוך המשטר יש גישות שונות באשר לסוגיות המורכבות הנוגעות בישראל. "אני מניח שיש גורמים שאומרים שעדיף כרגע לבלוע את הרוק ולנסות קודם כל לשקם את מערכי הגנה האווירית, כדי לסגור עם ישראל חשבון בעתיד, ואין ספק שיש גם גורמים רדיקליים יותר שמסרבים להשאיר את המצב כפי שהוא היום ודורשים לסגור עם ישראל חשבון כמה שיותר מהר", אומר ד"ר צימט. "בסוף יש מנהיג, יש מועצה עליונה לביטחון לאומי, והם יצטרכו לקבל את ההחלטה".
מחר, ב־5 בנובמבר, העם האמריקני יבחר נשיא חדש לבית הלבן. בחירה שעשויה להשפיע רבות על המשך המערכה במזרח התיכון. "בשונה ממה שרבים טוענים, אני לא חושב שמועד הבחירות בארצות הברית הוא קדוש מבחינת האיראנים", מדגיש החוקר. "לדעתי, בתוך מכלול השיקולים שלהם, המחיר שהם עלולים לשלם בעקבות התקיפה – משמעותי הרבה יותר. הרי האם ומתי לתקוף באיראן, זו דילמה שהייתה גם לנו אחרי המתקפה של ה־1 באוקטובר. לא סתם לקח לנו כמעט חודש להגיב. עם זאת, אני חושב שבמקרה של האיראנים הדילמה מורכבת הרבה יותר. המשטר מעולם לא היה חשוף יותר".
