בשעות אלו (שני) מתקיים בבג"ץ דיון בעתירת משפחות חטופים נגד הממשלה וראש הממשלה, הדורשת להורות לראש הממשלה להביא את פרטי הצעת עסקת החטופים לדיון בממשלה. באופן חריג, הדיון מתקיים למרות שלא הוגשה לבית המשפט תגובת הממשלה וראש הממשלה לעתירה.
בין העותרים, חן אביגדורי שאשתו ובתו שוחררו מהשבי, הדס קלדרון שילדיה נחטפו עם אביהם וחזרו מהשבי, אך אביהם עופר עדיין בעזה, גיל דיקמן בן דודה של כרמל גת ז"ל, עינב מוזס אורבך כלתו של גדי מוזס השבוי בעזה, כרמית פלטי קציר, אחותו של אלעד קציר ז"ל שנרצח בשבי ועוד.
בפתח הדיון נציגי המשפחות הביעו את מורת רוחם מכך שראש הממשלה לא מעדכן את שרי הממשלה בפרטי הצעת העסקה ולא נערכים דיונים אלא בפורום מצומצם מאד.
"אנחנו פה היום משפחות חטופים מפורום חיים הגענו לדיון בבית המשפט בעתירה שהגשנו נגד הממשלה וראש הממשלה שפועלים בניגוד לחוק יסוד הממשלה שמחייב אותם כל דיון בנושא של עסקת חטופים שמשליכה באופן ישיר על המלחמה, הם מחוייבים על פי חוק יסוד להביא את הפרטים לדיון בממשלה", אמרה עינב מוזס אורבך, כלתו של גדי מוזס.
מוזס אורבך: "מדצמבר, סיום העסקה הקודמת, הם לא עושים את זה. הפרטים של העסקה לא מגיעים לידי השרים, הם לא מצויים בפרטים, לא מתנהל דיון על מדיניות הממשלה, על פרטי העסקה, לא נותנים לגורמי הביטחון להשמיע את דעתם בפני השרים, ובעצם מה שקורה הוא שראש הממשלה מחליט לבדו במחשכי חדרו, או לבד או עם פורום מאד מאד מצומצם בכל מה שקשור לעסקת חטופים. ובכך שהוא מחליט לבד, לא רק שהוא פועל בניגוד לחוק, הוא מכשיל שוב ושוב ומטרפד כל סיכוי לעסקה".
"רק בימים האחרונים שמענו בתקשורת שהוא טוען ששר הביטחון גלנט בקיא בכל הפרטים וגלנט מצידו טען שיש הרבה דברים שהוא לא יודע", המשיכה בביקורתה מוזס אורבך, "רק עכשיו שמענו בתקשורת על כך שכל גורמי מערכת הביטחון הציעו לבצע את סבב השיחות החדש במצרים ולא בקטאר ובניגוד מוחלט להמלצת כל גורמי הביטחון. רק הוא, ראש הממשלה החליט ששולחים את ראש המוסד לקטאר. איפה המידע הזה שחייב להגיע לממשלה? איפה המידע הזה שחייב לדון בממשלה? יש לזה השלכה על המשך הלחימה, עצירת המלחמה, הרחבת הלחימה, החיילים שלנו שנופלים יומיום, האזרחים שלא יכולים לחזור לבתיהם, וכמובן חיי 101 החטופים".
"כשאנחנו משפחות החטופים כבר שנה נפגשים עם כל חברי הממשלה והכנסת, רובם אומרים פה אחד שברגע שתגיע עסקה לשולחן הכנסת, היא תעבור. הם אומרים לנו שוב ושוב, אל תקשיבו לקולות הקיצוניים שמדברים נגד עסקה בממשלה, כי הם מיעוט. בדיוק כמו שהסקרים מראים בזמן האחרון שמיעוט בעם נגד עסקה כוללת והרוב בעד עסקה שתעצור את המלחמה בעזה ותחזיר את כולם".
הדס קלדרון הוסיפה כי "אני רוצה לתת תזכורת שבעסקה הקודמת הממשלה הצביעה בעד. יש שם רבים שבעד העסקה ופשוט לא חשופים בשקיפות לפרטים. הדיון על המלחמה, על החטופים, חייב להגיע לכל הממשלה ואני רוצה להזכיר דבר נוסף: ברגע זה ממש מתחולל פיגוע מטורף, המוני. 101 בני ערובה במחשכי המנהרות בעזה. אי אפשר להתעלם מזה. חייבים לעצור את זה. אני חושבת שחברי הכנסת מחובתם לעצור את הטירוף הזה. מחובתם להגיד עצור. לקום ולהניף דגל אדום נגד החרפה הזו".
יהודה כהן, אביו של החייל נמרוד כהן השבוי בעזה האשים את ראש הממשלה באי קיום החוק: "במשפט אחד פשוט, מכיוון שראש הממשלה מפר את החוק, באנו לבית המשפט העליון לדרוש מבית המשפט לאלץ את הנאשם בנימין נתניהו ראש הממשלה, מפר החוק, לקיים את החוק ולהביא לממשלה את נושא החטופים ואת נושא עסקה לשחרור החטופים. זה שיש פה דגרטציה בממשלת ישראל שחברי ממשלה לא דורשים מראש הממשלה לבצע דיונים בנושא, אז אנחנו מבקשים מבית המשפט שיאלץ את ראש הממשלה מפר החוק, לקיים את החוק".
צביקה מור, חבר בפורום תקווה ואביו של החטוף איתן מור, אמר בסיום הדיון: "ככל שהנושא של החטופים נידון בפורום יותר רחב זה מסכן את החטופים. הנושא של החטופים חייב להיות נידון בחדרי חדרים בפורום הכי מצומצם ואסור לממשלה להפיץ את סודי הסודות האלה ומה האסטרטגיה".
בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד ד"ר מורן סבוראי מבקשים העותרים מבית המשפט להוציא צו על תנאי לראש הממשלה ולממשלה, שיורה לממשלה לקיים דיון בהצעת העסקה להשבת החטופים והפסקת האש במלחמה, שכוללת שחרור אסירים. זאת בהתאם לסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה וסעיף 8ב לחוק הממשלה. בעתירה נקבע כי הגורם המוסמך להכריע בעניין על פי דין, היא ממשלת הישראל ושהסמכות לקבלת ההחלטה אינה מסורה לראש הממשלה לבדו. למרות זאת, נטען בעתירה, כי לפי דיווחים שונים, כיום מדיניות ישראל במשא ומתן על העסקה נקבעת על ידי ראש הממשלה לבדו, והעקרונות המותווים על ידו משתנים תדירות ואף אינם מקובלים על גורמים שונים בממשלה וברשויותיה. בעתירה נכתב כי "היות שהאחריות על העסקה היא על הממשלה כולה, חובה עליה לקבוע מראש, תוך קיום הליך קבלת החלטות כדיון, את קווי המתאר למדיניות המשא ומתן. בהתאם לקווים אלה יוסמך צוות המשא ומתן לפעול".
עוד נכתב, "עסקה לשחרור החטופים, אם יוחלט לאמצה, טעונה בכל מקרה אישור של הממשלה. מדובר בהחלטה שמסורה לממשלה בלבד. אין ספק כי גם החלטה לסרב להצעה לעסקה במהלך המשא ומתן, בהתייחס להפסקת אש ולעסקה שכרוכה בשחרור אסירים, טעונה אישור הממשלה".
בדיון שנידון בפני השופטים יצחק עמית, אלכס שטיין ועופר גרוסקופף, פתח השופט עמית וביקר את העובדה שהמדינה לא הגישה תגובתה לעתירה, למרות הרתעות חוזרות ונשנות של בית המשפט: "אני אומר למדינה, העמדתם את בית המשפט בסיטואציה בעייתית. נושא העתירה הוא רגיש שברגישים. נתנו עוד התרעה ועוד התרעה. אנחנו לא רוצים להעמיד אתכם במצב לא נעים שאין לכם תשובה, אבל יחד עם זאת, יש פה טיעון מעבר לרקע העובדתי. העותרים העלו סוגיה משפטית שעליה סברתי שאולי כן נראה תשובה".
נציגת המדינה השיבה, כי "התברר לנו כי קיימת מחלוקת ביחס להיבטים משמעותיים עובדתיים ומהותיים שנוגעים לעמדת המדינה. לכן, אנחנו לא מסוגלים היום לתת עמדה בנסיבות האלה, אנחנו רוצים להמשיך ללבן את הדברים. עשינו מאמץ רב להגשת תגובה וגם הנסיבות הביטחוניות ועצימות המלחמה בימים האחרונים עכבו אותנו".
עמית: "אז אני אומר שוב אנחנו בדיון מוזר. אקשה על העותרים: אנחנו נטען את הטענות המשפטיות שהמדינה לא טוענת. לפי תקנון הממשלה כל חבר ממשלה יכול להעלות את הדברים לסדר היום".
עו"ד סבוראי: "חלק ניכר מהעתירה דן בשאלות משפטיות. החלק המהותי, מדובר בנושא רגיש ודחוף, ואי אפשר להמתין משום שהמשיבים לא מצליחים לגבש תשובה, לא כי העובדות אינן ברורות. יש בעיה ביניהם ויש כרגע אנשים שסובלים בעזה. הפורום המוסמך לטענתנו הוא הממשלה ולא הקבינט הביטחוני-מדיני. חשוב לי להגיד, חסרות לנו עובדות. זה כי המשיבים לא מסוגלים לייצר טיעון עובדתי".
השופט שטיין העיר כי מדובר במסכות שיורית שיכולה להינתן בידי הקבינט המדיני ביטחוני.
סבוראי השיבה, כי "למיטב ידיעתי הקבינט המדיני-ביטחוני שהוא הגורם המוסמך להיות הפרוקסי של הממשלה, לא דן פעם אחת בעסקת חטופים מאז העסקה הקודמת, בחודש ינואר 24. יכול להיות שקבינט המלחמה דן בכך, אבל הוא לא הקבינט המוסמך על פי חוק".
"מה ההצדקה שחברי הממשלה, שהם הרשות המבצעת, לא ישמעו לפרטי פרטים על המצב הביטחוני, על מצבם של החטופים?", הוסיפה. "המשפחות שומעות את העדכון. למה שהשרים לא ישמעו את העדכון ויחליטו מה עושים, אחרי שהם שומעים מה מצבם? לא יכול להיות שהיעדר תשובה על ידי המדינה, ייתן רווח לצד השני".
השופט גרוסקופף: "גבירתי וודאי צודקת, אבל יש קושי להתקדם".
סבוראי: "זה ברור מהדברים עצמם אבל אולי חשוב להדגיש: ערך קדושת החיים. יש עובדות שאנחנו יודעים. אנשים נמצאים בשבי 388 ימים".
השופט גרוסקופף הקשה על נציגת המדינה: "לא נתתם תגובה מקדמית. הגשתם ארכות. ולא הגשתם גם אז, השאלה אם התוצאה האוטומטית היא שנוציא צו על תנאי?"
נציגת המדינה השיבה כי תגובת המדינה תוגש בהקדם האפשרי, "מה שהיינו מציעים זה לקבוע את הדיון למחצית השנייה של חודש נובמבר".
השופט גרוסקופף אמר: "כלומר אתם כופים עלינו להגיש אורכה להגשת התגובה", ואימו של החטוף מתן צנגאוקר, עינב, העירה באולם על בקשת המדינה לדון בעתירה בעוד שבועיים: "יכול להיות שהבן שלי מתן ימות עד אז".
סבוראי הוסיפה כי "אנשים שנמצאים בעזה סובלים כל הזמן ובסכנת מוות כל הזמן. מאז שהגשנו את העתירה נהרגו עוד שישה". היא הפנתה לבג"ץ שעסק בהתנתקות, אז אמר הנשיא ברק: "שיקולינו אינם פוליטיים. עניינו המחלוקת המשפטית".
"זה מה שאנחנו מבקשים מבית המשפט, אנחנו לא מבקשים מבית המשפט לעסוק בשאלות פוליטיות. אנו מבקשים לעסוק בשאלות נורמטיביות" סיכמה.
השופט עמית אמר לצדדים כי הם ישקלו את הבקשה להוציא צו על תנאי וכי ייתכן ויחליטו כי יקיימו את הדיון הבא, כאילו ניתן צו על תנאי. משמעות הדבר היא כי בדיון הבא שיתקיים יוכלו השופטים להוציא צו מוחלט בעניין.
"זה דיון שנוגע בעצבים החשופים של החברה הישראלית. דרושה רגישות של כל הצדדים, גם שלכם, ואת המסר הזה צריך להעביר".
