אסון הכטב"ם סמוך לבנימינה שלשום (א'), בו נפלו ארבעה חיילי צה"ל ו-61 נוספים נפצעו חשפה בפני הציבור הישראלי באופן הכואב ביותר את הסיכון העצום שאמצעי הלחימה הזה מביא עמו. השאלה הבוערת ביותר שהציף האירוע הכאוב הייתה כיצד הכטב"ם לא יורט ויתרה מכך, כיצד לא נשמעה אזעקה קודם לכן?
בדקנו מדוע קשה יותר לאתר את הכטב"ם וליירט אותו, כיצד ישראל מתמודדת עם איום הכטב"מים, מהן התוכניות לעתיד והאם ניתן ללמוד משהו מהאופן שבו אוקראינה התמודדה עם מתקפות הכטב"מים המאסיביות מצד רוסיה.
דברים מסוכנים מגיעים באריזות קטנות
"חיזבאללה משתמש בעיקר בכטב"ם האבאביל שמגיע לטווחים של בין 400 ל-700 קילומטרים ומסוגל לשאת כמה עשרות ק"ג של חומר נפץ", אמר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון לביטחון לאומי (INSS) בראיון למקור ראשון בו פירט על כלל האמל"ח שבידי חיזבאללה. הבוקר כתב באתר המכון: "קיים קושי ביירוט כטב"מים, בעיקר לנוכח הקושי בגילוי וזיהוי מוקדם, עקב ממדיהם הקטנים, חתימת מכ"ם נמוכה, יכולת תמרון והתחמקות תוך תנועה במסלולים משתנים ובתוואי שטח סבוכים. מסיבות אלו יש מפעם לפעם חדירות של כטב"מים במיוחד מאלו הנשלחים על ידי חיזבאללה מלבנון ולעתים נדירות יותר – גם מעיראק ותימן."
בהמשך לדברים של ד"ר קליסקי, האתגר הראשון שמציבים הכטב"מים בפני המדינה המותקפת היא ממדיהם הקטנים שחתימה המכ"ם שלהם זעירה, כך שקשה לאתר את מיקומם וכיוונם המדויק. בנוסף, ככל שינמיכו טוס – יהיה קשה יותר להתמודד עם הכטב"ם, הן מבחינת איתורו והן בחיסולו. אם יטוס בסמוך לקרקע, הוא יוסתר ע"י תוואי שטח של רכסי הרים וואדיות ובנוסף, מכ"מים עובדים בדומה לעטלפים, הם משדרים גלי רדיו וקובעים מיקום אובייקטים לפי החזר הגלים, אך בטיסה נמוכה, גלי הרדיו יפגעו גם בקרקע ויטעו את המכ"מ.
"כדי לייצר את הכטב"ם, חיזבאללה משתמש בחומרים שפוגעים באקוסטיקה של מערכות הגילוי", הסביר טל בארי, מנהל המחקר במרכז עלמא, מרכז מחקרי וחינוכי לאתגרי הביטחון של ישראל בצפון, בראיון למקור ראשון. "גם יכולת התעופה של הכטב"מים היא אחרת, מכיוון שהם מנצלים את הטופוגרפיה. נוסף על כך, אפשר לשגר כטב"ם מכל מקום – גם מתוך בית. לך תאתר את זה".
אתגר נוסף נעוץ בכך שביירוט ע"י מטוס קרב – מהירות הסגירה, קרי המהירות שבה מגיע המטוס לקרבת הכטב"ם, גבוהה משמעותית מזו של הכטב"ם. מטוס הקרב חייב להאט מאוד ואז לפגוע בו מלמעלה למטה, לרוב באמצעות ירי של מספר פגזים ע"י תותח שנמצא על גוף המטוס.
הסיכון שטומנים בחובם הכטב"מים נובע גם מרמת הדיוק שלהם. בניגוד למרבית הרקטות של חיזבאללה, "הכטב"ם הוא כלי נשק מדויק מאוד ביחס למטרה שאליה הוא מכוון. מאידך, לרוב כטב"מים יכולים לשאת כמות קטנה יותר של חומר נפץ – כך שפגיעתו במטרה תגרום לפחות נזק", אמר לנו בארי.
כיצד מתמודדת ישראל עם האיום
אחת מדרכי ההתמודדות של ישראל היא לוחמה אלקטרונית. לפי הערכות, אחד הביטויים בשימוש הישראלי בלוחמה אלקטרונית כנגד איום הכטב"מים היא ביצירת מיסוך אלקטרוני שמקשה עליהם, כאשר אותו שיבוש הוא זה שגורם לתקלות בתוכנות הניווט בתוך ישראל מאז תחילת המלחמה. קיימים גם שימושים מתוחכמים יותר של לוחמה אלקטורנית שחלקם סודיים.
במתקפה בחודש אפריל שיגרה איראן לעבר ישראל קרוב ל-200 כטב"מים בבת אחת. הדרך שבה הצליחה ישראל להשמיד אותם הייתה בעזרת שימוש בסנסורים ומכ"מים שמוקמו גם במדינות זרות, סעודיה וירדן, כך שהכיוונים השונים מהם הגיעו גלי הרדיו של המכ"מים השונים הצליחו ליצור תמונה אמינה של שמי האזור בזמן אמת. למגינת לבנו, במקרה של חיזבאללה הסיפור מורכב יותר מהבחינה הזו או כפי שכתב קליסקי: "הכטב"מים מלבנון מגיעים תוך זמן קצר לארץ כך שפרק הזמן לגילוי וליירוט שלהם – קצר ביותר. גם אם ניירט מעל שטחנו עלול להיגרם נזק אגבי משברים של הכטב"ם או הטיל המיירט. המקרה הטראגי בבנימינה מוכיח כי בישראל, בגלל השטח הקטן והמאוכלס, מרווח הטעות הוא אפסי. במלים אחרות, אין לישראל את הפריבילגיה להחטיא ביירוט והנושא מאתגר מבחינה טכנולוגית".
הכטב"ם ששיגר חיזבאללה ביום א' מסתמך על מערכות ניווט פנימיות ושומר על מסלול קבוע, כך שיש לו חסינות גבוהה בפני שיבושי תקשורת. למרות האתגר, צה"ל מצליח ליירט את מרביתם הגדול של הכטב"מים. בשנה האחרונה רכש צה"ל מערכות לוחמה אלקטרונית נוספות למטרה הזו.
"ישראל מיירטת את הכטב"מים בעזרת מטוסי קרב, מסוקי קרב, כיפת ברזל", אומר קליסקי. "בעתיד יעמדו לרשותה גם תותחי נ"מ מונחי מכ"ם בדומה לוולקן הישן או מערכת משולבת תותח ולייזר, ובעתיד הרחוק יותר – תותחי מיקרוגל בעלי יכולת לשיבוש האלקטרוניקה של הכטב"ם". כשמסוקי קרב מיירטים כטב"מים הם עולים לגובה הרלוונטי וממתינים עד שהכטב"ם מגיע לטווח ירי באמצעות תותח או טיל. שיטה נוספת להפלת כטב"ם אליה נתייחס בהמשך היא באמצעות כטב"ם נגדי.
עם עזרת חבר
מערכות ההגנה האווירית של ישראל הן מהטובות בעולם אם לא הטובה ביותר, ברם אין מערכת שמסוגלת לספק הגנה אבסולוטית. בנוסף, יש להבין שמולנו ניצב אויב קשוח ומתוחכם. כשחיזבאללה משגר כטב"מים ורקטות הוא לא מנסה רק לפגוע בנו ישירות, אלא גם לבחון את מערכות ההגנה שלנו על-מנת לשכלל את הנשק שלו כך שיצליח לעקוף אותן בעתיד. ספקית הנשק שלו, איראן, היא מעצמת כטבמ"ים ועוסקת בייצור בלתי פוסק של עשרות רבות של דגמים שמשתכללים כל הזמן במטרה לעקוף מערכות הגנה.
היום (ג') פורסם כי משרד הביטחון בוחן 8 טכנולוגיות חדשות ליירוט כטב"מים בשיתוף רפאל, אלביט, התעשייה האווירית, ענקית הנשק הגרמנית-שוויצרית זיג זאואר וחברות נוספות. בין הטכנולוגיות שנבדקו היו גם רחפנים מיירטים וטכנולוגיות יירוט מתקדמות לטווחים ארוכים. לצד הפיתוחים הטכנולוגיים העצמאיים יתכן שניתן להיעזר גם בבת ברית שלנו שמתמודדת עם אלפים רבים של כטב"מים מזה שנתיים וחצי.
שר ההגנה האחרון של אוקראינה, אולקסי רזניקוב, חשף שבסוף שנת 2022 פנו לישראל והציעו לה לבוא ולהכיר מקרוב את הכטב"מים המתאבדים שהתפוצצו בשטחם כחלק משת"פ טכנולוגי שיסייע לישראל להיערך לאיום הכטב"מים האיראניים. לפי רזניקוב, "הפניות שלנו לא התקבלו ברצינות, לא הייתה תגובה אמיתית". לפני מס' חודשים אמר שגריר אוקראינה בישראל, יבהן קורניצ'וק: "אשתקד, מיד לאחר השבעת ממשלת נתניהו הבאתי לישראל חלק גדול מכטב"ם איראני כמזכרת מהנשיא זלנסקי. אמרתי שאם השת"פ בין המדינות לא יעמיק, גם ישראל תחטוף כאלה".
לפי קורניצ'וק, בשנה האחרונה מפתחת אוקראינה רחפנים מתאבדים מתוצרת עצמית שהתפוצצו על השאהדים שמשגרת רוסיה כמעט על בסיס יום-יומי. לפי השגריר בחצי שנה האחרונה אחוז ההצלחה של היירוטים היה בין 80 ל-90 אחוזים. מאמר בוול סטריט גו'רנל סקר את שיטת היירוט הזו ואומנם לא אישש את שיעורי ההצלחה הפנטסטיים בהם נקב השגריר האוקראיני, אך הוא כינה אותה "מוצלחת" והוסיף: "האטרקציה העיקרית בשיטה הזו היא המחיר. בעוד טילי קרקע-אוויר עולים מאות אלפי דולרים ליחידה, כטב"ם כזה עולה רק 700 דולר".
