השר גולדקנופף: "חוק המשתמטים נמצא בתל אביב"

יצחק גולדקנופף היה דמות אנונימית לחלוטין עבור רוב הישראלים, עד שקמה הממשלה הנוכחית והוא החליף את השר לשעבר יעקב ליצמן בראש מפלגת יהדות התורה. מאחד האנשים החזקים בחסידות גור ובממסד החרדי, הפך גולדקנופף לאחד האנשים החזקים בפוליטיקה הישראלית וממליך מלכים, שכן החלוקה לגושים גורמת לכך שראש הממשלה נזקק לרוב לתמיכתם של חובשי הכיפות השחורות. כשליחו של האדמו"ר מגור בכלל ולענייני חוק הגיוס בפרט, הוא מוביל בתקופה זו קו נחרץ, ומאיים על יציבות הממשלה. בחברה החרדית גולדקנופף נתפס כ"גביר" של ממש; איתנו מחוץ ללשכה ממתינה משלחת של חסידי צאנז, שעשו את כל הדרך מנתניה בשביל דקות ספורות עם מוטי בבצ'יק, עוזרו הבכיר של השר, כדי לבקש את עזרתו למוסדות החינוך שלהם.

גודלקנופף הוא שותף נאמן לנתניהו אבל אינו חושש לאיים בהפלת ממשלתו, מדבר על המתנחלים בהערצה, ולא נבהל מהביקורת הגוברת בציבור הישראלי על אורחות המגזר שהוא מייצג. לנגד עיניו עומד בראש ובראשונה חוק הגיוס, המטלטל את יציבות הקואליציה. כשהוא נשאל על תחומי משרדו, לעומת זאת, קשה לומר שהוא מפגין התמצאות רבה. הוא בן 73, צעיר מנתניהו בשנה, וכמוהו מוקף ביועצי תקשורת צעירים שמתווכים לו את עולם הרשתות החברתיות.

עוד לפני שמכשיר ההקלטה מופעל והריאיון מתחיל באופן רשמי, הסוגיה הבוערת של הגיוס עולה על השולחן. אחד מכותבי שורות אלו מספר על קורותיו בשנה האחרונה, שחצי ממנה עבר עליו במדים. יועצי השר מעדכנים אותו שבעזה נהרגו שלושה לוחמי מילואים; מאוחר יותר יתברר ששלושתם בוגרי ישיבות הסדר. האירוע עדיין לא הותר לפרסום, אבל אנשיו של השר בקיאים בחדשות.

"נתַנו פתרונות זמניים ליישובים בעוטף ואנחנו עובדים עם מנהלת תקומה. בתחילת המלחמה העברנו לרשויות כספים להכשרת מקלטים שלא היו ראויים לשימוש"

בצפון ובדרום חיילי צה"ל בעיצומה של מלחמה, אוגדה 162 מתמרנת בג'באליה, חטיבות נוספות פועלות בנצרים וברפיח, שלוש אוגדות מסתערות על מעוזי חיזבאללה בצפון, ואילו גולדקנופף מוביל חזית משלו. בהוראת האדמו"ר מגור הוא מוביל את הקו הקיצוני ביותר בקרב המפלגות החרדיות בנושא חוק הגיוס, ומאיים על נתניהו שאם החוק לא יעבור לפני אישור התקציב בממשלה ב־31 באוקטובר, יהדות התורה תפרוש מהממשלה.

"בלי שום ספק חוק הגיוס יעבור לפני אישור התקציב בממשלה, ואפילו לפני זה", מבהיר גולדקנופף. "אם זה לא יקרה, אנחנו לא נהיה בממשלה. אנחנו לא יכולים להיות בממשלה ולהיות עריקים, זה לא שייך. רימו אותנו, היינו צריכים לעשות את החוק לפני המלחמה כבר. יש לנו הסכם, נתניהו אמר בישיבת ממשלה: 'חוק הגיוס להעביר אותו היום זאת היסטוריה'. אם לא היום, לא יעשו את זה אי־פעם, וכל הציבור החרדי יהיו עריקים. אנחנו סובלים, קיצצו לנו בישיבות, רוצים לפגוע לנו בסבסוד המעונות, רוצים לפגוע במוסדות החינוך שלנו, ורוצים לפגוע ב'מחיר למשתכן' לחרדים".

הבעיה היא שזה לא חוק גיוס, זה חוק פטור מגיוס לחרדים.

"למה, היום כולם מתגייסים כשיש חוק גיוס חובה? יש חוק ויש משתמטים. כשנחוקק לא יהיו משתמטים".

אנחנו בעיצומה של מלחמה, ויש לה מחירים כבדים. איך בציבור החרדי לא מתביישים לעמוד מנגד?

"אין חרדים בצבא? לא הבנתי, מי אומר לך כמה אחוז לא מתגייסים? אני אומר שהציבור החרדי מתגייס".

מתגייסים מעט מאוד (לפי נתוני צה"ל, בכל שנה מתגייסים כ־1,300 חרדים, מתוך כ־14 אלף חרדים בגיל גיוס).

"זה אומרים לכם בתקשורת. יש פה 7 מיליון יהודים, ובצבא יש באזור חצי מיליון חיילים, אני יודע את כל הנתונים, נראה לכם שכל מי שצריך להתגייס מתגייס? אז חוק המשתמטים נמצא בתל־אביב".

מתל־אביב יש לוחמים שנפלו בעזה, מביתר־עילית לא.

"נהרגו גם חיילים מביתר־עילית (לפי נתוני אתר צה"ל לא היו נופלים מהעיר; ע"י ור"מ). אנחנו מתגייסים באופן יחסי, כמו החברה הכללית. קחו בחשבון שאנחנו צריכים להיות גם לומדי תורה וגם להתגייס, אי אפשר להטיל עלינו הכול, אם החילונים היו לומדים תורה זה היה משהו אחר. איך אמר דוד המלך? 'כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ', גם היושבים על הכלים נקראים אנשי מלחמה. אנחנו נביא חוק גיוס שהוא לא שונה ממה שהציעו פה בעבר, והחוק שלנו לא מגן על מי שלא לומד תורה. אני לא מייצג את מי שלא לומד תורה, הוא מיוצג על ידי סמוטריץ', אני מייצג רק לומדי תורה".

החל במוצאי יום כיפור מקובל שבישיבות יש חופשת בין הזמנים ללומדי תורה.

"איזה בין הזמנים? איפה יש דבר כזה? אין בין הזמנים, רק באב. אני אביא אותך לישיבות שלנו, הן יהיו מלאות גם בחול המועד. הישיבות לומדות גם בחול המועד וגם בעשרת ימי תשובה".

תפרשו מהממשלה בגלל חוק גיוס גם אם זה יוביל לבחירות?

"אנחנו לא נהיה בממשלה בלי חוק גיוס, כשאנחנו עריקים ומנזרים אותנו מכל דבר. אם יהיו בחירות נתניהו ייבחר שוב, מה הבעיה?"

למרות המחדל?

"איזה מחדל, של נתניהו? זה לפיד אמר שביבי הוא הרוצח, הוא אשם. אפילו לא הודיעו לו. לא הייתה ועדת חקירה. זאת הטעות שלנו שאנחנו לוקחים את נתניהו לכל אשמה ולכל דבר, כאילו הכול זה הוא".

אתם לא חוששים שנתניהו יעשה לכם טריק וירוויח עוד זמן?

"לא, לא, אנחנו לא נהיה, אנחנו כבר אחרי ה'אחרי שבוע הבא' וה'אחרי שבועיים' שלו. זאת הוראה של כל מועצת גדולי התורה, ואני מקבל את ההוראות מהם. החוק שלנו נועד לפטור את לומדי התורה".

אתה מבין את הכעס שלנו, של אנשים שהיו חצי שנה בעזה, את הכעס של הציבור הדתי? אחי לומד תורה בישיבת הסדר ועכשיו הוא בג'באליה.

"בחורבן בית שני, מה ביקשו גדולי ישראל? את יבנה וחכמיה, את היהדות שתישמר בעולם. אני לא יודע שיש כעס של הדתיים־לאומיים עלינו, הם דווקא חושבים שזה נכון. גם השר אופיר סופר שישב איתי הבין שלומדי התורה לא צריכים להתגייס".

אלפי צעירים חרדים לא לומדים ולא מתגייסים.

"אנחנו לא מטפלים בהם, מי שלא מגויס ועובד – שיגייסו אותו, זה לא עניין שלנו. אם נעביר חוק גיוס, הממשלה תמלא את ימיה".

איך מחוקקים פטור מגיוס כשחסרים לוחמים?

"לא יודע, שמשרד ההסברה יסביר את זה. אני צריך את חוק הגיוס, שיגייסו את החרדים שלא לומדים. החוק הזה לא עושה פילוגים, הוא מאחד את עם ישראל. איש את רעהו ערב לו, הוא לומד והוא מתגייס. אגב, גם לא נותנים למתגייסים החרדים את אורחות חייהם, זה כתוב בדו"ח שקדי, אבל זה עדיין לא קיים במסגרת הצבאית".

לעצור את משפט נתניהו

עוד לפני פרוץ המלחמה, הממשלה שגולדקנופף שותף בכיר בה לא נהנתה מפופולריות רבה. טבח שבעה באוקטובר ערער עוד יותר את מעמדה בציבור הישראלי.

"המלחמה הזאת היא 'ואנוכי הסתר אסתיר פניי ביום ההוא'", אומר שר השיכון. "אי אפשר להסביר את האירוע הזה, שום שכל אנוש לא יוכל להבין מה קרה לנו ולמה זה הגיע לנו. כל יהודי צריך לפשפש במעשיו, לחזור בתשובה ולקיים יותר מצוות ותפילות כדי שניגאל מהמלחמה הזאת, אבל עצם המלחמה הוא דבר לא מובן. סוף כל סוף המדינה שלנו יכלה להתפאר במצב ההגנה שלה, כמובן הכול בעזרת השם, עם הרבה סייעתא דשמיא. מה שקרה באותו יום הוא בלתי מובן, הוא הביא את הצבא לדעיכה ולתחושה לא טובה.

"אמנם, מה שקרה השנה נתן תנופה לחיילים, כי לא הסירו את נשקם גם הטייסים והאנשים בקפלן שהיו סרבנים, הצלחנו להרוג את בכירי אויבינו וזה הישג. לצערנו המלחמה ממשיכה, וישראל לפי המידע שיש לי תסתער על חיזבאללה ועזה במלחמה שלא ראו כמוה. לדעתי גם תהיה מלחמה עם איראן, האווירה מתחממת. צריך להראות לאויבינו שמלחמה איתנו זה לא כדאי. אני בטוח שהקדוש ברוך הוא שולח שליחים טובים למען עם ישראל בזמן הזה, והם יושבים בקבינט, ואני מקווה שה' ייתן בהם שכל טוב. אני עצמי פועל למען מילואימניקים, הולך להלוויות ולאזכרות ופוגש פצועי צה"ל".

מה עם החטופים? אנחנו לא מצליחים להחזיר אותם.

"אנחנו עושים כל הזמן בנושא ומכל הכיוונים, ואני יודע שזה בראש סדר העדיפויות של הדרג הצבאי והמדיני, גופי המודיעין בודקים כל הזמן איפה הם".

אבל לא מצליחים.

"מה אפשר לעשות?"

להגיע לעסקה.

"איזו עסקה? סינוואר לא מוכן לשבת איתך לשום עסקה. עד שלא יהיו 100 אלף הרוגים בעזה, לא אכפת לו. אני אתמוך בכל עסקה כי יש פה מצווה כפולה, גם פדיון שבויים וגם הצלת נפשות, כי הם עלולים למות בכל רגע. מקובלנו מרבותינו שפודים שבוי גם אם הוא אמור להשתחרר למחרת. אמרתי את זה בכל הפורומים של הממשלה".

טוענים שבן־גביר וסמוטריץ' בלמו עסקה. זה נכון?

"אני לא חושב, בעסקה הראשונה כולם חיכו לראות מה אני אומר, ורבותיי אמרו לי חד־משמעית לתמוך בעסקה. סחפתי את כל המפלגות הדתיות, ואני בטוח שברגע האמת סמוטריץ' ובן־גביר יתמכו בעסקה, הם לא יוכלו להסתכל להם בעיניים".

בשורה התחתונה עברה שנה ונכשלתם בלהחזיר אותם.

"אני לא יכול לשמוע את המשפט הזה, 'הממשלה נכשלה'. אני רואה את כל המאמצים של נתניהו והאחרים בעניין. אי אפשר להכריח את סינוואר, הוא לא רוצה להחזיר את החטופים. אנחנו צריכים להתאחד כל עם ישראל ולא לומר נתניהו אשם או זה אשם; להבין שרק חמאס אשם, הם רוצים להרוג אותנו, הם עֵשָׁו".

צריכה לקום ועדת חקירה?

"אפשר? אנחנו באמצע מלחמה, היא תביא את המפקדים שנלחמים לדיונים, זה יעצור את המלחמה פסיכולוגית. יותר מזה, המשפט שעושים עכשיו לנתניהו, אסור לעשות אותו עכשיו (בעוד כחודש וחצי אמורה להתחיל עדותו של נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים; ע"י ור"מ). אנחנו כמדינה צריכים לדאוג שראש הממשלה יהיה פנוי להוביל את המדינה. דיברו על זה בממשלה, יכול להיות שהחובה שלנו כממשלה לאפשר לו להיות פנוי, מדובר פה במלחמה ובסכנת נפשות".

אבל בלי ועדת חקירה האשמים ממשיכים להיות בראש, מהרמטכ"ל ועד נתניהו וגלנט.

"אי אפשר להשעות את שר הביטחון מהעבודה, לא שייך".

אי אפשר לפטר את גלנט?

"אז יהיה שר ביטחון אחר, זה לא משנה, את מי שמטפל במלחמה אי אפשר להוציא. אם תוציא אותו כי יש בעיה עם חוק הגיוס זה עניין אחר, אבל הזזה של כל הצמרת הביטחונית זה רעידת אדמה".

צריך לפטר את גלנט?

"אני לא יודע מה הבעיות שיש לנתניהו עם גלנט, אני רק יודע שכשהוא נכנס לתפקיד שר ביטחון הוא התחייב שיעביר חוק גיוס, ולא היה שם שום דיבור על הסכמות עם גנץ או מישהו אחר. אנחנו תמכנו בממשלה וכל מה שהליכוד הביא, לא ביקשנו כלום. אני יודע את המהלכים של נתניהו, הוא הכניס את סער ואני מקווה שזה יעזור לנו עם חוק הגיוס".

דיברת עם סער על חוק הגיוס?

"זאת הייתה שיחה אישית, לא כדאי לדבר על זה. אבל אני בטוח שהוא יבין יותר מגלנט את המצב של חוק הגיוס. הוא ימני, יותר מגלנט שבא מכחלון. גלנט הוא איש ימין? אני יותר ימני ממנו".

איך קרה שאתה "יותר ימני מגלנט"?

"בימים האלה אני מעביר החלטות למען קיבוצים, החלטות למען חיילי מילואים שיקבלו מקומות זולים בנגב ובגליל. אצלי אלו שיושבים בשומרון הם מגינים על מדינת ישראל לא פחות מאלו שבחזית. הם מוסרים את נפשם לגור במקומות מסוכנים, עם נשק, ומגינים על עצמם, לא כמו בתל־אביב או בני־ברק. כשאני רואה את המצב שם אני מתרגש וברור לי שצריך לתמוך בהם. אני ירושלמי, אני חי בארץ הזאת, אני מזדהה עם תושבי יו"ש. נסעתי בסיור עם יוסי דגן וראיתי שם שני ילדים עם גמרא חוצים את הכביש, עצרתי את האוטו והתחלתי לבחון אותם. הם היו בחופש, אבל הלכו ללמוד. כשאני רואה אנשים ככה, במקום סכנה, אני מתרגש. אם הממשלה תחליט לחזור לחלקים מגוש קטיף – אני אתמוך. אני חושב שאולי התיישבות בעזה תביא ביטחון, אבל אני לא מכיר מספיק. אם תהיה החלטה בממשלה שזה מגן על יישובים בעוטף לחזור לגוש קטיף, אני אהיה נגד? מה שעשו בגוש קטיף הוא עוול, קרעו אנשים מהבית שלהם".

"מי שרוצה לבנות – בונה"

כשהשיחה עוברת מהנושאים הפוליטיים לנושאים המקצועיים שמצויים באחריותו כשר הבינוי והשיכון, גולדקנופף מפגין פחות בקיאות ומעורבות. העוזרים שלו מתערבים פעם אחר פעם, מספקים תשובות ונתונים. בחלק מהמקרים אלה יותר תעלולים רטוריים, תירוצים ופלפולים שונים, ופחות תשובות רציניות לאזרחי ישראל שמצפים לבשורה כלשהי בענף הדיור, שכבר שני עשורים עומד במקום. לשאלה על מחירי הדיור המאמירים הוא עונה: "זה לא בגללנו, אתם צריכים לשאול את בנק ישראל או משרד האוצר. אם מחירי הדירות עולים, זה לא שייך אלינו". ואילו אחד מעוזריו טוען: "אנחנו אשמים בזה, אני ואתם. הציבור מפונק. רוצים לגור בפרויקטים חדשים. רוצים לגור בירושלים, זה יקר".

בתור שר השיכון אתה ממונה על תחום הדיור, מחירי הדיור נמצאים באחריותך.

"אנחנו מביאים היצע גדול שהמחירים בהם לא יקרים. אחד ההישגים הבולטים שלנו השנה זה שהבאנו שני מיליארד שקל להאיץ את הבנייה. תמיכה בקבלנים, זירוז בנייה, קורסים לפועלים יהודים – וזה עובד. אני לא רואה הרבה קבלנים שעצרו את הבנייה, אולי מבני ציבור. מי שרוצה לבנות בונה ומסיים. כמעט לא חוזרים אלינו מכרזים שאנחנו משווקים. אם היה חוסר כל כך גדול בפועלים כמו שאתם טוענים, אנשים לא היו משלמים על המכרזים. רק בשבוע שעבר יצאו מכרזים בירושלים ובדרום. במקביל, עברנו את אלף דירות בשנה של דיור ציבורי. אנחנו מפעילים בתים לגיל הזהב ומגדילים אותם בלי הפסקה".

שאלנו את גולדקנופף איך הוא כשר השיכון עוזר לאזרחי ישראל להתמודד עם סעיף ההוצאה הכבד ביותר, סעיף הדיור. הרבה משפחות, מילואימניקים, חוו שנה כלכלית לא פשוטה וצריכים להתמודד גם עם משכנתא שהתייקרה או מחירי שכירות שעולים.

בתשובה לשאלה הזו מציג לנו השר את סרטון סיכום השנה של משרדו, ובו נתונים על מספר יחידות הדיור שיצאו לשיווק (60 אלף), העסקאות שנחתמו (38 אלף), תכנון של יישובים חדשים והסכמי גג שנחתמו עם רשויות. הוא קורא מן הכתב: "הפתרון לסוגיית הדיור הוא תהליך ארוך. אנחנו פועלים במספר מישורים להגדלת ההיצע, אבל לזה צריך החלטה של קבינט הדיור שיאפשר יחד עם האוצר את הורדת המחירים".

למה צריך את קבינט הדיור? אתם משרד הבינוי, מה אתם עושים כדי להגדיל את ההיצע?

"יותר ממה שבונים במצב הזה אי אפשר, אין עובדים זרים".

אז מה אתם עושים כדי לפתור את הבעיה של העובדים הזרים?

"הבאנו מהודו, מסרי־לנקה, סדר גודל של 20 אלף עובדים זרים חדשים. יש גם עובדים ישראלים. אנחנו לא הסכמנו להחזיר את הפועלים הפלסטינים. אני נלחם עם נתניהו שלא ייכנסו עובדים פלסטינים לארץ, זה מסכן חיי אדם".

השבוע פרסם משרד השיכון כי יותר מ־30 חברות בנייה זרות הגישו הצעה ב"קול קורא" שפרסם משרד הבינוי והשיכון בחודש יולי. המטרה של המהלך היא להרחיב את היקף הבנייה בישראל באמצעות חברות זרות, שמביאות את העובדים שלהן איתן. מתוך ההצעות שהוגשו ייבחרו עשר חברות זרות שאמורות לתת פתרון לירידה הנרחבת בענף הבניין בשנה האחרונה. אלא שגם זה צעד שמגיע שנה אחרי פרוץ המלחמה, ועד שיגיעו חברות זרות ויתחילו לעבוד בפועל – יחלפו עוד חודשים רבים. מתחילת המלחמה והפסקת כניסתם של כ־80 אלף פועלים פלסטינים, קבלנים רבים מדווחים על מחסור בעובדים ועל צמצום פעילות.

בלשכת השר גולדקנופף מאשימים את רשות האוכלוסין, שלא מאפשרת הכנסת עובדים זרים ומטילה מגבלות. רק בחודש שעבר פורסמו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהצביעו על ירידה ניכרת במספר התחלות הבנייה במחצית הראשונה של 2024. ירידה בהתחלות בנייה משמעה שבשנים הקרובות המחסור בדירות ילך ויגדל, ומחירי הדיור צפויים לעלות בהתאמה.

יש הרבה יישובים שצריך לבנות מחדש, חבלי ארץ שלמים צריכים שיקום. איך אתם מתכננים להתמודד עם האתגר הזה?

"נתַנו פתרונות זמניים ליישובים בעוטף עזה. נתנו את הפתרונות למנהלת תקומה דרך עמידר, שזה במשרד השיכון. יש גם פרויקטורים, המשרד שלנו עובד איתם. סייענו גם באופן פרטני למשפחות מהעוטף שזכו בדירה בהנחה והזוכים נהרגו לפני ששילמו, ואת הכסף מהדירה אמרו לי ההורים השכולים שהם ייתנו לצדקה, לחיילי צה"ל. בתחילת המלחמה לקחנו מהמשרד קרוב ל־40 מיליון שקל והעברנו לרשויות המקומיות כספים להכשרת מקלטים בבתים משותפים. המקלטים לא היו ראויים לשימוש, ואנשים הם לא בעלי יכולת.

"בנוסף, המשרד נערך בעיבוי צוותי התכנון והצוותים ההנדסיים, העמדנו את כל מאגרי הקבלנים וחברות התשתיות גם לרשויות וגם לאזרחים בדרום ובצפון. יש במשרד צוותים מיומנים שנים רבות ונעמוד בעזרת ה' בכל אתגר שנצטרך".

על שאלות אחרות שהצגנו לפניו, גולדקנופף התקשה להשיב. במענה לשאלה על התהליכים הארוכים שאזרחים צריכים לעבור כדי לבנות ממ"דים, ועל חלופת תמ"א 38 שבוטלה, הוא אומר "יש לנו תמ"א חדשה שיכולה להיות חלופה, או משהו אחר, אני אבדוק לך את הנושא הזה", ומתקשר אל אחד מעוזריו המקצועיים. העוזר מסביר לנו את ההיגיון מאחורי ביטול תמ"א 38.

אחת הטענות כלפי גולדקנופף כי בעוד שהוא מצוי היטב בעיסוקים הפוליטיים, כשר הבינוי והשיכון הוא מאפשר לפקידות המקצועית לנהל את המשרד, ואינו מעורב מלבד כמה נושאים הקרובים לליבו. למשל, בניית דירות למגזר החרדי והפניית ההטבות של פרויקט "דירה בהנחה" (לשעבר "מחיר למשתכן") אל ציבור בוחריו.

בהגרלות האחרונות של "דירה בהנחה" יש עדיפות גדולה לדירות לחרדים. חצי מהדירות בהגרלה האחרונה הלכו לריכוזים חרדיים.

"ב־21 אלף דירות שאני הוצאתי, אני לא חושב שהיו יותר מ־25% דירות לציבור החרדי".

זה עדיין פי שניים מחלקם באוכלוסייה.

"תסתכלו בדו"ח מבקר המדינה שעוסק בשנים 2015־2022, היו רק 4% בנייה לחרדים. צריך לתקן את זה. אין בנייה לחרדים בכלל, אין דירות עם מרפסת סוכה. בעבר לא נתנו כלום, אז היום בא שר – לא בגלל שאני חרדי – ונותן לציבור שהיה ממודר. כמו שאני נותן היום עדיפות והטבות לחיילי מילואים, ולראשונה גם לאלמנות מילואים. אגב אני רציתי לתת הכול למילואימניקים, שיהיו מקומות רק להם, אבל היועצת המשפטית שלכם אמרה שאי אפשר לתת במקום מסוים העדפה רק למילואימניקים".

כפוליטיקאי חרדי, איך אתה מצפה שנצליח לקדם את הכלכלה עם אחוז גבוה של גברים חרדים שלא הולכים לעבוד? איך מקיימים פה מדינה עם כל כך הרבה אנשים שלא עובדים או עובדים בהכנסה נמוכה?

"על כף המאזניים עומד עכשיו הנושא של נשים עובדות. החליטו להפסיק לתת לנשים החרדיות סבסוד במעונות יום, אם הבעל יושב ולומד. לפני 15 שנה התחיל קמפיין להכניס נשים חרדיות לעבודה, הן התחילו לעבוד בהייטק, והיום הן עובדות בהרבה יותר מצוינות מאשר הציבור החילוני. כך מתפרסם בפרסומים הממשלתיים, לא שלי. עכשיו באה מדינת ישראל ואומרת 'אנחנו רוצים להפסיק את העבודה שלה'. אתם שואלים על גברים? את מה שכבר עשינו אתם לא רוצים לתת, כבר הבאנו אלפי עובדים בהייטק של נשים עובדות, עכשיו הפסיקו להן את הסבסוד".

אז מה עושים עם הגברים בכל זאת?

"בוא נפתור קודם את הבעיה של הנשים שעובדות, שייתנו להן בחזרה את הסובסידיה במעונות יום, ושלא יגידו שאם הבעל יושב ולומד אז לא מכירים".

אם הגברים ילכו לעבוד הן יקבלו סבסוד.

"זו הטעות. היא תפסיק לעבוד והבעל לא יפסיק ללמוד".

ברוח הימים הנוראים, יש משהו שאתה עושה עליו חשבון נפש? משהו שאתה מתחרט עליו, דברים שאמרת, שעשית או שלא עשית?

"אני לא יודע אם יש, אני חושב שהיינו צריכים לעשות הרבה יותר למען החינוך החרדי במדינת ישראל, שנפגע מאוד מכך שפגעו בו ב'אופק חדש'. כשבאתי לכנסת, אחת האג'נדות שלי הייתה שאני אעשה מהפך בעולם החינוך, השוואה של החינוך החרדי לחינוך הכללי. שאנשים יבינו שבנושא החינוך מגיע לכל עם ישראל שווה. כל פעם מסתכלים על עוד עשרים שנה, עוד שלושים שנה, כי אז יהיו הרבה חרדים, מה יהיה? אבל אם לא תיתנו להם חינוך נורמלי, מה אתם רוצים שיהיה? גם זה חלק מהדברים שאנחנו צריכים לדאוג להם, לא רק לדאוג למה יהיה עם הכלכלה שלהם. גם אז יהיה טוב, אל תדאגו".

מהשר סער נמסר בתגובה כי לא התקיימה כל שיחה שלו עם השר גולדקנופף בנושא חוק הגיוס.