אנדריי זגורודניוק, שר ההגנה האוקראיני בשנים 2020-2019, פרסם שלשום (ב') טור בגארדיאן הבריטי, בו התייחס לתמיכה המערבית באוקראינה וכיצד האופן בו היא מתבצעת גורמת להארכת המלחמה בין אוקראינה לרוסיה.
זגורודניוק מכיר בחיוניות הסיוע שהעביר המערב לאוקראינה, אך מדגיש כי הסיוע – שאותו הוא מעריך – הוא צעד טקטי בלבד ולא כחלק מאסטרטגיה כלשהי, מה שפוגם ביעילותו. "התמיכה המערבית הפכה לכלי לשמירה על ההתנגדות של אוקראינה לאורך זמן, ולא לאמצעי להשגת ניצחון", הוא אומר.
"האסטרטגיה המערבית בנוגע לתמיכה באוקראינה נשלטת על ידי חששות מהסלמה גרעינית פוטנציאלית ומהאפשרות שהפלישה הרוסית תגרום למלחמת עולם שלישית" כותב זגורודניוק. "ברור שאף מדינה דמוקרטית, כולל אוקראינה, אינה רוצה בתוצאה כזו. עם זאת, צעדי מניעה זהירים מדי שמאפשרים לרוסיה להצליח בתוקפנותה יכולים להפוך בעצמם לגורם מסלים. חששות מוגזמים עלולים, באופן בלתי מכוון, לעורר את התוצאה שהמערב מנסה להימנע ממנה".
"נושא שמעסיק את הדיון העולמי כיום הוא האם הנשיא ג'ו ביידן יאשר לאוקראינה לתקוף מטרות צבאיות בשטח רוסיה באמצעות נשק שסופק על ידי ארה"ב. הממשלה הבריטית ממתינה להחלטת הבית הלבן לפני שתנקוט בצעדים נוספים בעצמה. אולם, משך הדיון הזה מצביע על בעיה עמוקה יותר: היעדר אסטרטגיה מאוחדת בין אוקראינה ובעלות בריתה להשגת ניצחון ולסיום המלחמה. הקואליציה המערבית, בהובלת ארה"ב, ממשיכה לשים דגש על הימנעות מהסלמה, גם אם הדבר מאט את מאמצי ההגנה של אוקראינה".
הארכת המלחמה גורמת ליותר נפגעים באוקראינה, לאובדן שטחים נוספים ולהתשה מוגברת של כוחותיה, שגם כך נמצאים במצב קשה. לפי דו"ח חסוי של ממשלת אוקראינה שנערך לפני מספר חודשים שהודלף לוול סטריט ג'ורנל ופורסם בשבוע שעבר 80 אלף חיילים אוקראינים נפלו ו-400 אלף נפצעו במהלך המלחמה, כשלפי פרויקט "UALosses", המנציח חיילים אוקראינים שנפלו, מתו לכל הפחות 56 אלף חיילים. נוסף אליהם נהרגו כ-12 אלף אזרחים אוקראינים, 25 אלף נפצעו וכ-1,700 נפלו בשבי הרוסי. רוסיה גם כבשה כ-18 אחוזים משטח אוקראינה, כ-42 אלף קמ"ר, טריטוריה הכפולה בגודלה משטחה של ישראל.
"המציאות הקשה היא שהמספרים אינם פועלים לטובת אוקראינה", כותב זגורודניוק. "בנוסף, אפילו הישגים קטנים של רוסיה מאפשרים למוסקבה להקרין תחושת הצלחה, שמפיצה ספק בקרב בעלות בריתה של אוקראינה. בעוד שהאפשרות של מלחמה גרעינית היא ללא ספק גרועה בהרבה, השאלה המרכזית היא האם החששות של המערב מהסלמה הם סבירים. חששות אלה אינם חדשים או ייחודיים לשימוש בנשק מערבי על מטרות בשטח רוסיה", הוא אומר.
זגורודניוק טוען שהפחד מהסלמה הוביל לעיכובים משמעותיים באספקת מערכות נשק חיוניות לאוקראינה מ-2022 ואילך, לרבות באספקת מערכות הגנה אוויריות ניידות, מערכות הגנה קרקעיות תותחי הוביצר, משגרי רקטות, טנקים, מטוסי קרב וטילים טקטיים. כאשר מערכות הנשק הללו סופקו לבסוף, הוא אומר, אף אחת מהן לא עוררה את ההסלמה שכולם חששו ממנה ובהתאם הוא מסיק כי העיכוב בקבלת ההחלטה להעביר את הנשק למדינתו היה מיותר.
"אוקראינה כבר נקטה בפעולות נועזות שרבים חשבו שיעוררו תגובה רוסית חמורה: היא תקפה את חצי האי קרים, השמידה חלק גדול מהצי הרוסי וביצעה את המהלך המפתיע בדמות החדירה למחוז קורסק ברוסיה ועם זאת, לא נרשמה תגובה גרעינית", אומר שר ההגנה לשעבר. מה שקרה במציאות הוא שפוטין הפחית בחשיבותם של אירועים אלו בעיני הציבור הרוסי, מה שמעיד על כך שהאיומים הגרעיניים שלו היו בעיקר לוחמה פסיכולוגית ולא תגובה אמיתית", הוסיף.
כאן מגיע זגורודניוק לנקודה המרכזית במאמרו, בה הוא קורא למערב לשנות גישה ביחס למלחמה. "הגיע הזמן לשקול מחדש ברצינות את תיאוריית ההסלמה הגרעינית וההרתעה" הוא אומר. "כיום, מגוון רחב של מומחים ומקבלי החלטות טוענים כי הסבירות שרוסיה תשתמש בנשק גרעיני היא למעשה אפסית. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא המסר העולמי המאוחד שנשלח לפוטין, לפיו הסלמה גרעינית אינה אופציה. המשטר של פוטין לא יכול להתקיים בבידוד מוחלט, והוא נאלץ להתמודד עם המציאות הזו".
"בנוסף, הגישה הזהירה מדי מאריכה את המלחמה בכך שהיא מעכבת את האפשרויות למשא ומתן או אפילו להפסקת פעולות האיבה. בניגוד לתפיסה המקובלת, האפשרות למשא ומתן אינה תמיד זמינה כשהמלחמה מתנהלת בצורה גרועה. הקרמלין אינו מעוניין במשא ומתן אמיתי, מכיוון שהוא רואה אפשרויות טובות יותר, כמו כיבוש שטחים נוספים באוקראינה, להתיש אותה ועל הדרך לעקוף את המערב".
זגורודניוק טוען כי כדי להביא את רוסיה לשולחן המשא ומתן, פוטין חייב להיות משוכנע שרוסיה מפסידה, מה שיקרה רק אם המערב יספק לאוקראינה את המשאבים הדרושים לשם כך. לדידו, ההיסוס המערבי הקיים רק מלבה את תקוותיה של רוסיה לניצחון ומעודד אותה להמשיך בפעולה הצבאית.
"התקדים שנקבע במלחמה הזו חשוב לא רק למען אוקראינה, אלא למען עתיד העולם", גרס זגורודניוק. "אם רוסיה תצא כמנצחת, הסיכון להתפשטות סכסוכים בעתיד למלחמות רחבות יותר יעלה באופן חד ואילו כישלון לרסן את רוסיה כעת יכפיל את האיומים שהיא מציבה, גם ביחס למדינות אחרות. אם רוסיה תצליח לנצל את הפחד מהסלמה גרעינית, אנחנו עשויים לראות עידן חדש של התפשטות גרעינית עולמית. במובן זה, הזהירות המופרזת של המערב והפחתת הסיכויים של אוקראינה לנצח נושאות סיכוני הסלמה משמעותיים בפני עצמן", הוסיף.
מספרי הנפגעים ברוסיה ככל הנראה גבוהים משמעותית מאלה של אוקראינה. המודיעין הבריטי העריך בתחילת החודש את מספרי ההרוגים והפצועים בקרב הרוסים בכ-610 אלף, מחלקת המדינה האמריקנית העריכה ב-6 בספטמבר כי מדובר בלמעלה מ-350 אלף ואילו באקונומיסט אמדו את מספרם בין 462 אלף ל-728 אלף כבר בחודש יולי והוסיפו שלפי בכירים צרפתים כחצי מיליון רוסים נפצעו קשה או נהרגו במלחמה.
"נכון שפוטין נכשל במטרתו הגדולה. אוקראינה שורדת, ורוב גדול משטחה נשאר בשליטתה, אבל להישג היחסי הזה אסור להוביל לשאננות. פוטין לא יפסיק אלא אם ייאלץ לכך, הוא מוכן להקריב עוד מאות אלפי חיילים רוסים, ולהוסיף על המספרים המזעזעים של הרוגים ופצועים, שכבר עברו את ה-600 אלף", אמר זגורודניוק.
"הוא מוכן להרוס כפרים ועיירות באוקראינה, ולהפוך אותם להריסות אם הדבר יאפשר לו להשתלט על עוד שטחים. כדי לסיים את המלחמה, אפילו באמצעות משא ומתן או הפסקת אש, פוטין חייב לחוות תבוסות מבצעיות מלאות. הוא חייב לראות שמאמציו חסרי תועלת ועתידו עגום. רק אסטרטגיה ברורה ונחושה מהקואליציה המערבית – כזו שמראה מחויבות בלתי מתפשרת לניצחון – יכולה להבטיח את המטרה האמורה ולהציל את העולם מאסון גדול בהרבה" חתם זגורודניוק.
אין ספק ששר ההגנה לשעבר מעלה כמה נקודות טובות, יתכן מאוד שחלקן נכונות גם ביחס האמריקני לסכסוך שלנו, אך אם יש בעייתיות בדבריו היא נעוצה ביחסו לאיום הגרעיני. העובדה שהאוקראינים מתחו את הגבול מספר פעמים מנקודת מבט רוסית ולמרות זאת פוטין לא הגיב בשימוש בנשק גרעיני – אין משמעה שהוא לא יעשה זאת בתגובה לצעד אחר שמבחינתו יעבור את הגבול ויביא אותו, במצב קיצון, להפר את מאזן האימה.
על ארה"ב והמערב להטות אוזן לדבריו של זגורודניוק ולסייע לאוקראינה באופן שיקרב את סיום התוקפנות הרוסית, אך עליהם לפעול בזהירות פן יעירו מרבצו את הדוב הרוסי הגרעיני.
