מאז החל צה"ל לתקוף בלבנון אתמול (ב') בשעות הבוקר, הותקפו כ-1,800 מטרות של חיזבאללה – תשתיות טרור, מחסני אמל"ח וטילים, עשרות מחבלים זוטרים ועלי כרכי אחד שגורלו עדיין לא נודע. כל זאת בעזרת יותר מאלפיים חימושים שהוטלו בלבנון במאות גיחות של מטוסי חיל האוויר.
במשך שנים הפחידו הפרשנים והגורמים הביטחוניים היושבים באולפנים את אזרחי ישראל מהמלחמה הבאה מול חיזבאללה, אך הנה נוכחנו לגלות שהשד לא כזה נורא. 280 רקטות "טיפשות" בלבד נורו לעבר ישראל ב-24 השעות האחרונות.
נכון, הטווח הורחב באופן משמעותי, משיגורים רק לקו העימות והגליל העליון, הרקטות מגיעות כעת לחיפה, עפולה וגם לשומרון, והכניסו מאות אלפי אנשים נכנסו לטווח הירי, גרמו לסגירת מוסדות החינוך והפעילויות הציבוריות. אך ביחס למה שהתחזיות טענו – מדובר במחיר נמוך מאוד, שהעורף הישראלי יכול לספוג בקלות יחסית, בטח כשמספר הנפגעים נמוך כל כך, ורובם נפגעו כתוצאה מנפילות בדרך למרחב המוגן ולא מפגיעת הרקטות עצמן.
אז איך זה שחיזבאללה הגיבו בצורה כל כך חלשה? למה הם לא משתמשים ברקטות המדויקות או מרחיבים את הטווח למרכז הארץ? אפשר לתת לכך מספר הסברים.
האפשרות הראשונה היא שבחיזבאללה שומרים את ההפתעות להמשך. הם יודעים שקצב התקיפות של ישראל לא יוכל להישאר כך לאורך זמן, אז הם לוקחים נשימה עמוקה, מתארגנים, אוספים את הרקטות ואמצעי הלחימה, ממנים מפקדים חדשים במקום אלה שנפגעו, ומחכים ליום פקודה. יום כזה יכול להגיע כשתהיה רגיעה נקודתית בתקיפות הישראליות מהאוויר שיאפשר הוצאה של האמל"ח מנקודות המסתור או אם יהיה תמרון קרקעי של ישראל, ואז הם יפעילו את מלוא כוחם על הכוחות המתמרנים ושטחי הכינוס.
האפשרות השנייה היא אחרת לחלוטין. ייתכן והתקיפות של חיל האוויר הישראלי היו כל כך משמעותיות שאין מי שיפעיל ויתאם את הירי של הטילים המדויקים, הכטב"מים והרקטות ארוכות הטווח ועתירות המשקל, וכרגע אין לחיזבאללה יכולת לירות יותר ממה שהם יורים כעת – מטח של בין 5 ל-25 רקטות בכל פעם, איתן מערך ההגנה האווירית מתמודד די בקלות. יש לסייג ולומר שכל ההצהרות על פגיעה במחצית מכמות הטילים של חיזבאללה לא זכו לאישור גורמים רשמיים בצה"ל, ויש לקחת אותן בערבון מוגבל.
ד"ר יוסי מנשרוף, חוקר איראן, חיזבאללה ומליציות שיעיות במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, מציין אפשרות שלישית. הוא טוען כי בארגון הטרור השיעי לא יורים את הטילים המדוייקים שלהם לעבר ישראל מאחר ונסראללה סבור שדבר כזה ידחוף את צה"ל לתמרון קרקעי, שם יש לנו יתרון. היתרון הזה נובע גם מהניסיון שנצבר בלחימה ברצועת עזה, וגם בגלל הנוכחות האמריקנית באזור שתמנע מאיראן להצטרף באופן גלוי למערכה.
יש להניח שבימים הקרובים חיזבאללה ינסה להגביר את קצב הירי של הרקטות ה"טיפשות", וימתח את הגבול כל פעם עוד קצת דרומה – כולל ירי למרכזי אוכלוסייה – בתירוץ של ניסיון לפגוע במתקנים צבאיים. יש לחזור ולהדגיש – מערכת כיפת ברזל, על כל שכלוליה והניסיון שצברה במלחמה, עדיין לא מעניקה הגנה הרמטית, וגם הרקטות האלה יכולות להרוג. בסופו של דבר, מספיקה רקטה אחת שתפגע בלב עיר או במתקן אסטרטגי כלשהו, וכל התמונה הנוכחית תשתנה לחלוטין. אז אסור להיות זחוחים מההישגים המרשימים האחרונים ויש להישמע להנחיות פיקוד העורף, כי היהירות היא חלק נכבד ממה שגרם לאסון ה-7 באוקטובר.
