פיגוע הירי שבו נרצחו שלושה שוטרים לפני כשבועיים בכביש 35, ממזרח למחסום תרקומיא, תפס את הדס מזרחי בחו"ל. כשהיא נחשפה לחדשות מישראל התכווצה לה הבטן בכאב מוכר, כאב שהיא חשבה שהשאירה מאחור. לפני עשר שנים נרצח בעלה, ניצב־משנה ברוך מזרחי, בפיגוע ירי בדיוק באותו מקום.
השילוב של אופי הפיגוע, המיקום וזהות הנרצחים, מעורר בה תרעומת. "ההיסטוריה חזרה על עצמה אחד לאחד", היא אומרת בלהט, "מה שמלמד אותנו שברמה הביטחונית ישראל נמצאת באותו מקום ביהודה ושומרון. לא הופקו הלקחים הנכונים, נראה שלא נעשתה שום עבודת שטח, והמצב הביטחוני הרעוע לא השתנה. מי מבטיח שהיום או מחר לא יהיה שוב פיגוע באותו מקום?"
הדס נולדה וגדלה בקריית־ארבע, והוריה התגוררו בחברון עוד מתקופת הממשל הצבאי בעיר, בשנת 1968. "אני זוכרת את עצמי בשנות כילדה חוטפת אבנים, ולצערי מאז ועד היום הדברים לא השתנו. את ברוך בעלי הכרתי כשאני הייתי בכיתה י"ב והוא שירת כקצין בחברון. אחרי שסיימתי את השירות הלאומי שלי, התחתנו". לזוג נולדו חמישה ילדים.
בערב פסח תשע"ד (2014) נסעו הזוג מזרחי וילדיהם אל היישוב היהודי בחברון כדי לחגוג את החג עם הוריה של הדס. "נכנסנו למכונית שמחים ומתרגשים לקראת החג, שרים שירי פסח. עברנו את המחסום של החיילים וברוך יצא אליהם, איחל חג שמח, ונתן להם ממתקים לכבוד פסח". בסביבות השעה 18:00 נפתחה אש מחבלים לעבר שלושה כלי רכב שנסעו מכיוון מחסום תרקומיא־אידנא לכיוון חברון בכביש 35, בהם הרכב שבו נסעה המשפחה. ברוך נפצע אנושות והדס נפצעה בינוני.
כאשר הבינה שמצבו הבריאותי אינו מאפשר לברוך להמשיך לנהוג, השתלטה על ההגה במטרה לחלץ את משפחתה. תוך כדי נסיעה הורתה לחמשת ילדיה להשתחרר מהחגורות ולשכב על רצפת הרכב. במקביל, ניסתה לתפוס את כוחות ההצלה והביטחון, עניין שעלה לה במאמץ רב מכיוון שהכיסוי הסלולרי באזור היה חלקי מאוד. במהלך הנסיעה הצליחה להימנע ממפגש חזיתי בין רכב המשפחה לרכב המחבלים. בדצמבר 2014 העניקה לה משטרת ישראל את עיטור המופת על תפקודה במהלך האירוע, ועד היום היא האזרחית היחידה בתולדות המדינה שעוטרה בעיטור זה. לאחר האירוע הפכה לפעילה במאבק שהובילו נציגי משפחות שכולות נגד העברת כספים למחבלים הכלואים בישראל.
"אנחנו רגילים לזלזל בערבים ובמפגעים, אבל הם מאוד חכמים", אומרת מזרחי. "לפני שהם יוצאים לפיגוע הם בודקים את השטח. בגלל בעיות של קליטה סלולרית במקום הפיגוע, לקח לי המון זמן לתפוס את כוחות הביטחון ולהזעיק עזרה. גם כשהגענו אל הפילבוקס לא היה בו אפילו חייל אחד, כי זה היה ערב חג והחליטו שלא צריך. בבית המשפט המחבל סיפר שכשהוא תכנן את הפיגוע הוא כיוון לאזור שאין בו קליטה סלולרית, והוא גם בדק היכן יש עמדות לא מאוישות ומצלמות לא תקינות. הוא גם ידע שהרכבים של כוחות הביטחון ממוגני ירי, אז הוא החליט לפגוע באזרחים שאין להם רכבים כאלה".
לאחר הפיגוע ניהלה מזרחי מאבק בכנסת, ובעקבותיו השתפר מצב הכיסוי הסלולרי בכבישי יו"ש. ועדיין, אנשי ביטחון מספרים כי גם היום קיימים "חורים" בקליטת הטלפונים.
"המחבל שרצח את בעלי היה ממשוחררי עסקת שליט", מציינת הדס. "אנחנו צריכים להגיע להסכמה שמחבלים שרוצחים לא צריכים לראות עוד אור יום. באופן אישי אני בעד עונש מוות. בחו"ל עושים את זה. נראה שאצלנו לא מפנימים שאותם מחבלים ירצחו שוב. הרי למה הם השקיעו כל כך הרבה בחטיפות? כי הם יודעים שישחררו מחבלים תמורתם. לכן אסור שהמדיניות תהיה החלפת דם בדם".
הראיון המלא יתפרסם מחר (שישי) במוסף "יומן" של מקור ראשון
