הדיווחים על כוונתו של רה"מ נתניהו לפטר את שר הביטחון גלנט ולהחליפו בגדעון סער הולכים ומתגברים. לצד היחסים האישיים המורכבים בין נתניהו לסער, בעיקר בשנים האחרונות, בדקנו מה היו העמדות שהציג סער בנושאים ביטחוניים במשך השנים וגם כיצד הצביע בכנסת בהצעות חוק שעסקו בביטחון. מהו החוק שלגביו הוא שינה את הצבעתו במשך השנים? באיזה נושא ביקר את רה"מ נתניהו בזמן שכיהן כח"כ מטעם הליכוד ועל מה ביקר את רה"מ לשעבר בנט בזמן שכיהן כשר בממשלתו?
כבר בקדנציה הראשונה שלו בכנסת, בין השנים 2006-2003, שימש כממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון. בשנת 2007 הצביע נגד הארכת תקנות יו"ש, האופן שבו החוק הישראלי חל על האזור, היות שישראל לא סיפחה אותו לשטחה, כאשר הארכת התקנות היא קריטית עבור יהודה ושומרון ומדינת ישראל בכלל. עם זאת, מאז הצביע מספר פעמים בעד הארכתן.
ברבות השנים, הציג סער קו ניצי כלפי הטרור. הוא ביקר את הסכם הרגיעה עם חמאס בתום מבצע עופרת יצוקה בראשית 2009, וטען כי "ספק רב אם ההסדרים המתגבשים בשיחות קהיר יוכלו לאטום את רצועת עזה, ולמנוע את המשך הברחת הנשק. הוא הוסיף כי "במצב זה, ישראל תמצא את עצמה בתוך זמן קצר בסיבוב נוסף מול החמאס, ותתמודד עם בעיה דומה או אף חמורה יותר".
חודשים ספורים לאחר מכן מונה לראשונה כחבר מן המניין בקבינט המדיני ביטחוני, שם כיהן בין השנים 2013-2009, לרבות בזמן מבצע עמוד ענן.
במהלך מבצע צוק איתן בקיץ 2014, מתח סער ביקורת על אופן ניהול המבצע ואף כינה את המערכה "כושלת". דו"ח מבקר המדינה שעסק בניהול הלחימה ופורסם ב-2016 קבע שרה"מ נתניהו, שר הביטחון בשעתו, בוגי יעלון, והרמטכ"ל דאז, בני גנץ, מידרו את הקבינט ומנעו מחבריו מידע וכי צה"ל לא היה ערוך לאיום המנהרות. נתניהו ויעלון תקפו את מבקר המדינה וסער ביקר אותם ואמר: "הדרך לתקן ליקויים אינה להסתער על הביקורת".
במאי 2015 הצטרף סער למכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) על תקן עמית בכיר והחל לפרסם במסגרתו מאמרים ומחקרי מדיניות ובינואר 2016 פרסם מאמר קצר תחת הכותרת "מבט על ישראל, המערב ואתגר ההגירה" שראה אור בגיליון 784 של המכון. סער הביע שם את תמיכתו במניעת איחוד משפחות בין פלסטינים תושבי יו"ש לערבים המתגוררים בתוך הקו הירוק וכן קרא לקברניטי המדינה להידרש לנושא השב"חים ולהיערך לניסיונות הסתננות גם ממדינות נוספות פרט למצרים.
"לפני כעשור ומחצה עצרה ישראל הגעה רחבת היקף של פלסטינים לשטחה על בסיס 'איחוד משפחות' עם ערבים אזרחי ישראל", כתב סער. "במהלך אירועי האינתיפאדה השנייה נוכחו גורמי הביטחון, כי רבים מהפיגועים הקשים נגד אזרחי ישראל בוצעו על ידי פלסטינים שנכנסו לישראל בדרך זו. בעקבות זאת החליטה הממשלה לאסור על איחוד משפחות וביוזמה ממשלתית חוקקה הכנסת איסור איחודי משפחות, חוק שעמד במבחן בג"ץ".
"לישראל אין שליטה מוחלטת בבאים משטחי הרשות הפלסטינית ובכל עת נמצאים בה, על פי הערכות שב"כ, כחמישים אלף שוהים בלתי חוקיים. לא מעט פיגועים שהתבצעו בגל הטרור הנוכחי בוצעו על ידי שב"חים, ולא ניתן לעצור את התופעה בהיעדר הידרשות אפקטיבית לנושא… ישראל טרם אותגרה על ידי הסתננות משמעותית ממדינות שכנות, אך רצוי שתערך גם לתרחיש של הסתננות ממדינה המוגדרת כמדינת אויב (סוריה) או ממדינה שיש עמה חוזה שלום (ירדן)", הוסיף סער.
בתחילת מאי 2019 שיגרו פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי כ-690 רקטות, טילי נ"ט ופצצות מרגמה אל עבר ישראל, תקיפה שכתוצאה ממנה נרצחו חמישה ישראלים. סער, ששימש גם אז כחבר בקבינט, ביקר את הסכם הפסקת-האש אליו הגיעה ישראל עם חמאס ואמר: "טווחי הזמן בין סבבי ההתקפות האלימות על ישראל ואזרחיה הולכים ומתקצרים וארגוני הטרור בעזה מתעצמים ביניהם. המערכה לא נמנעה אלא נדחתה".
מספר חודשים לאחר מכן כתב ב-X: "היעד של ישראל צריך להיות פירוק התשתיות הצבאיות של החמאס והג׳יהאד האיסלמי בעזה. זו אחת הסיבות המשמעותיות מדוע נדרש לסיים בהקדם את המשבר הפוליטי ולהקים ממשלת אחדות לאומית רחבה".
בשנת 2021 תמך בהצעת חוק שתאפשר חלופת מאסר לנשים הרות ולאמהות בקריאה טרומית. החוק נועד לאפשר לאסירות עליהן נגזר עונש מאסר בפועל, לרצות אותו בדרך של עבודות שירות או במעצר בית עם איזוק אלקטרוני, חלופות שנכנסות תחת הגדרת "מאסר" שלא "מאחורי סורג ובריח". אילו החוק היה עובר, הוא היה חל גם על אסירות ביטחוניות – עובדה שבגינה זכה סער לקיתונות של ביקורת.
במהלך גל הטרור בישראל בשנת 2022, אסרה המדינה על כניסת פועלים מעזה ומיו"ש לעבוד בישראל. לאחר שאותו גל הסתיים, הוחלט על סיום האיסור. סער, שכיהן בזמנו כשר המשפטים בממשלת בנט, התנגד להחלטה וכתב: "חידוש הכנסת פועלים מעזה לעבודה בישראל בעת הזאת – אינו צודק ואינו נכון. את סינוואר וחמאס, שעוסקים בהסתה ובטרור ללא הפסקה, יש להוציא מאזור הנוחות שלהם".
בנובמבר האחרון אמר כי היעדים שישראל רוצה להשיג בתום המלחמה הם "השמדת היכולות הצבאיות של חמאס ושל הג'יהאד האסלאמי, השמדת היכולות השלטוניות של חמאס, הסרת האיום, החזרת החטופים ומשטר ביטחון אחר בגבול שלנו עם רצועת עזה. הוא יכלול גם רצועות חיץ ביטחוניות שימנעו גישה לקו הגבול, כפי שהיה לפני 7 באוקטובר".
ביחס להפסקת אש זמנית במסגרת עסקה לשחרור חטופים, אמר סער אז: "אנחנו לא שוללים שום דרך כאמצעי להביא חטופים לישראל. יש לנו מחויבות כלפי האזרחים שלנו, אזרחים וחיילים שנמצאים בשבי חמאס, וזו מחויבות שנצטרך לממש בכל דרך שנוכל לממש אותה". עם זאת הבהיר: "לא תהיה כל הפסקת אש שהיא זמנית מטבעה, כי אנחנו לא השגנו את יעדי המלחמה ולא נקיים הפסקת אש קבועה".
במהלך ישיבת קבינט שהתקיימה באותו חודש תקף את שר האוצר סמוטריץ' על כך שלא התנגד להעברת כספים לרשות-הפלסטינית, אלא רק נמנע. בפברואר האחרון הצביע נגד הקמת מדינה פלסטינית.
במהלך החודש שעבר מסר עדות במסגרת ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7 באוקטובר ואמר: "ה-7 באוקטובר הוא תוצאה של ניווט שגוי של 30 שנה. הנסיגה החד צדדית מלבנון ומעזה גרם לאובדן שליטה ואיפשר לצבאות טרור להשתלט על גבולות המדינה בצפון ובדרום עם איום מתמיד על מדינת ישראל. הנסיגות הללו יצרו את התנאים לחלק השני שאני קורא לו 'מדיניות הכלה' ואחרי הנסיגות באו 18 שנים של הכלה ולאפשר את שתי החזיתות האלה מבלי לפעול ורק באופן תגובתי. סיפרו לנו שחמאס וחיזבאללה מורתע, המציאות הייתה בדיוק הפוכה".
