הקומיקאי אודי כגן ידוע גם כזמר ויוצר מוכשר, אבל גם כמי שסובל מפוסט טראומה עקב שירותו הצבאי ביחידת "עוקץ" במבצע חומת מגן. נושא שעליו הוא מרבה לדבר במסגרת הופעותיו ומשתדל להעלות למודעות.
בעקבות המלחמה, יצא כגן לפגוש את המתמודדים הרבים שלמרבה הצער נוספו למעגל הפוסט-טראומה, והוציא שיר המתאר את הבדידות והכאב שמלווים אותם.
"סוגרים את המפעל / אתה יוצא מאוחר / נכנס מהקור למכונית. אסון מחכה / את ראשך מכסה / ערפל במראה האחורית. סימן בשמיים / אורות על המים / קצב שאין להדביק. איפה תסתתר / מסופה שתותיר / את הכל בדיוק כמו תמיד? הכל בדיוק כמו תמיד. שינה מטורפת / דמעות בכספת / יושב בלילות במכונית. נסה להירדם / אבל איך תתקדם / אם אחורה מרגיש כמו עתיד?" שר כגן. בקליפ המצורף לשיר נראה אדם מנהל חיי שגרה – בעבודה, ברחוב, בחוף הים ועוד – אך כל הזמן חווה סביבו פיצוצים ועשן, ומדמיין חיילים מסתערים מכל צדדיו.
כזכור, לפני שלוש שנים כיכב כגן במערכון "ונזכור (כמעט) את כולם" בארץ נהדרת, שעלה לאחר פרשת הלום הקרב איציק סעידיאן. כגן עלה ללא תחפושת והצג בשמו, אודי, וגילם הלום קרב שמגיע לתיכון שבו למד כדי לשיר בטקס יום הזיכרון, ומבקש לא להזכיר את אלו ששרדו את הקרב, אך נפשם נשארה בו. באותה שנה העביר כגן ביקורת רבה על היחס שמקבלים הלומי הקרב מהחברה הישראלית ומדינת ישראל.
"'איש המפעל' הוא שיר שכתבתי במהלך השנה האחרונה בעקבות מפגשים עם מאות מתמודדי טראומה", כתב כגן, "בזכותם למדתי שבושה משגשגת בחושך, צומחת כשלא מדברים עליה, מכלה אותנו כשהיא סודית, אבל מתה מהר מאוד באור".
