רציחתם של ששת החטופים בשבת האחרונה עוררה ביתר שאת את שאלת חשיבותו של ציר פילדלפי לביטחונה של מדינת ישראל.
אם לא די בכמויות האמל"ח העצומות שהוברחו לרצועה דרך ציר פילדלפי ברבות השנים כדי לבסס את חשיבותו לביטחון המדינה, אתמול (ד') פרסם המזרחן יוני בן מנחם דיווח ב"אפוק" כי לפי גורמים ביטחוניים, ממתינות בסיני כמויות גדולות של אמל"ח שמיועדות להיכנס לרצועה דרך הציר, אך הנוכחות הצה"לית במקום מונעת זאת.
עם זאת, טיעון אחד של מי שמערערים על חשיבותו של ציר פילדלפי לביטחון המדינה צריך להדיר שינה מעיני הציבור הישראלי, כאשר פתרונה של בעיה מהותית ביחס ליכולת למנוע הברחת אמל"ח דרך הגבול, מחייבת את שיתוף הפעולה מצד המצרים. על הבעיה הגדולה ביחס לציר ועל המתיחות הגוברת בין ישראל למצרים שמקשה על פתרונה.
ישראל באמת שולטת בציר פילדלפי?
לפני שניגש לתוכן, דיסקליימר קצר: המאמר שלפניכם לא מתיימר להשיב לסוגיה הערכית הנוגעת לסדרי העדיפויות הראויים בין הרצון למנוע את התחמשות החמאס מחדש באמצעות שליטה בציר פילדלפי לבין חיי החטופים, שיקום המרקם החברתי והחזרת חלק מהאמון הציבורי במדינה.
הטענה שכן רלוונטית לעניינו נוגעת לסוגיה הביטחונית עצמה, לפיה השליטה הישראלית בפילדלפי במתכונתה הנוכחית לא באמת תמנע את התחמשות החמאס.
האלוף במיל' וראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), תמיר היימן, אמר אמש (ד') בפודקאסט של המכון כי כל האמל"ח התקני שמוברח לעזה מגיע דרך מעבר רפיח או דרך עשרות המנהרות שמתחת לציר פילדלפי, כך שלדידו הפתרון חייב לכלול שליטה גם בקרקע, במעבר רפיח, וגם בתת-קרקע.
הפתרון שמציע היימן כולל חפירה לעומק של עשרות מטרים לכל אורך ציר פילדלפי ובניית קיר סלארי ברוחב של עשרות מטרים. מדובר על קיר בטון אינדיקטיבי, שעליו חיישנים חכמים שמזהים מנהרות מתקרבות כדי שניתן יהיה לסכל אותן בזמן. לדבריו של היימן, האקט החשוב הזה יכול להיעשות רק בשיתוף המצרים.
ב-23 באוגוסט התראיין האלוף במיל' יצחק בריק בערוץ 12 וטען כי השליטה בציר מעל הקרקע היא חסרת משמעות, כאשר גם לדבריו שליטה אפקטיבית בהברחות ממצרים מחייבת את חסימת המנהרות באמצעות קיר סלארי. צה"ל השמיד אומנם רבות מהמנהרות ששימשו את המבריחים, אבל כפי שאמר בריק בראיון: ללא קיר שיעצור את המנהרות – הם פשוט יחפרו מנהרות חדשות.
בראיון נוסף שהעניק לכאן 11 ביום א' אמר באותו ראיון סיפר שרה"מ נתניהו אמר לו באופן אישי שלמהלך כזה אין היתכנות מפני שהמצרים לא מסכימים לביצוע חפירות, מה שלדבריו מונע את עצם הניסיון לבצע פעולה כזו.
אפילו רה"מ נתניהו אמר בשלהי מסיבת העיתונאים שקיים שלשום (ג') כי "התעקשתי על בניית הקיר הסלארי שלא נפרץ". האם הוא יתעקש על אחד נוסף?
מלחמה ושלום: הדאגה ביחס להתקררות היחסים עם מצרים
באותה מסיבת עיתונאים רה"מ כי דרך הציר התאפשרו הברחות המוניות של נשק ממצרים לעזה לאורך השנים. משרד החוץ המצרי הוציא הודעה חריפה שבה דחה את הטענות שהעלה נתניהו, כאשר עובדה מעניינת בהקשר הזה היא כי שר החוץ המצרי הוא בדר עבד אל-עאטי, לשעבר מזכיר בשגרירות מצרים בתל-אביב.
ברבות השנים טענה מצרים שהיא שומרת על מעבר רפיח, נלחמת בהברחות והשמידה המוני מנהרות משטחה לרצועת עזה, אך במבחן התוצאה ברור שגם אם ניסו – הם ודאי לא הצליחו למנוע את ההברחות. גורם בכיר בממשל המצרי התראיין אמש לערוץ המצרי אל-קאהרה אל-אח'באריה ואמר כי "נתניהו שיקר בבוטות לגבי ציר פילדלפי".
שיתוף הפעולה עם מצרים בנוגע לסאגה העזתית חשוב אפילו אם ניתן לבנות את המכשול מפילדלפי לעומק הרצועה בלבד, שכן ישראל רוצה להגיע להבנות ביחס לנוכחות במעבר רפיח, מה שיאפשר לצה"ל לבחון את הסחורות שנכנסות לעזה מקרוב ולוודא שלא מדובר בציוד לחימה.
מצרים מתנגדת נחרצות לנוכחות ישראלית בציר פילדלפי או במעבר רפיח, בטענה שמדובר בהפרה של הסכם השלום ובמאי האחרון סירבה להצעה ישראלית לניהול משותף של המעבר ואפילו להצבת חיישנים, חרף בקשת האמריקנים. בדרג המדיני מודאגים כבר תקופה מהתקררות היחסים בין המדינות במקביל להתעצמות הצבא המצרי והגשרים שבנתה מצרים מעל תעל סואץ שיאפשרו לה להעביר כוחות צבא גדולים לאזור הגבול עם ישראל במהירות אם וכאשר תרצה בכך.
היום (ה') בשעות אחה"צ ביקר הרמטכ"ל המצרי, אחמד חליפה, במעבר רפיח ובגבול המדינה עם עזה, במה שמהווה צעד חריג. דובר הצבא המצרי אמר לערוץ מקומי בנוגע לביקור: הרמטכ"ל מקיים ביקור פתע כדי לבחון את המצב הביטחוני וצעדי האבטחה בגבול עם עזה". לפי הערכות בישראל אומנם אין סכנה ממשית להסכם השלום כרגע, אך גם הסכמות ביחס לשיתופי פעולה בגבול נראות בשלב זה כמו תרחיש שהולך ומתרחק.
סינוואר פועל בהיגיון – גם ישראל צריכה
צריך לומר שכבר בשנת 2010 בנתה מצרים קיר פלדה תת-קרקעי בגבול שבינה לבין רצועת עזה, אך המכשול לא מנע את ההברחות ועוד באותה שנה צוטט גורם מצרי שאמר שהקיר נפרץ כבר מאות פעמים, כאשר בסרטון שפורסם ב-AP נראה מבריח פורץ אותו באמצעות להביור.
עם זאת, הטכנולוגיה הישראלית מבית אלביט נחשבת למתקדמת בהרבה וחשוב מכך: אפקטיבית, שכן "המכשול" שנחפר בגבול שבין ישראל לעזה הוא אותו קיר סלארי בדיוק ולפי היימן המכשול עבד היטב וכיום כבר אין מנהרות התקפיות מתוך עזה לשטח ישראל. כזכור, ב-7 באוקטובר נכנסו המחבלים מעל הקרקע ולא באמצעות מנהרות, כאשר שלוש המנהרות שהושמדו באפריל הושארו במתכוון על-מנת לטמון מלכודת לחמאס.
אנחנו לא יודעים מהי מידת היעילות של המכשול והאם בכוחו למנוע את ההברחות באופן מוחלט, אך אפילו לפני שנסתיימו העבודות עליו – הוא סייע לצה"ל לחסום מספר מנהרות התקפיות של חמאס לתוך שטח ישראל וההערכה במערכת הביטחון היא שמידת היעילות שלו גבוהה מאוד.
ההחלטה ללכת על פתרון הקיר צריכה להתחשב גם בשיקולים טכניים של עלויות ומועדים. עלותו של הקיר הסלארי המקיף את כל רצועת עזה, פרט לציר פילדלפי, נאמדה בכ-3-3.5 מיליארד ש"ח, כאשר לפי האומדן הזה בניית קיר לאורך 14 הק"מ של הציר תעלה למדינה כ-700 מיליון ש"ח. בניית המכשול המקורי ארכה קרוב ל-4.5 שנים, בין היתר בשל עימותים באזור הגדר שעיכבו את לוחות-הזמנים, אך בכל מקרה בניית חלק נוסף שלו תיקח לא מעט זמן. בהקשר הזה, גם אם יוחלט על הקמת הקיר – יש לחשוב כיצד מתמודדים עם הבעיה עד שיקום.
שני הצדדים – ישראל וחמאס – מבינים היטב מה המשמעות של שליטה במעבר האמל"ח לרצועה. ההתעקשות של סינוואר על יציאה ישראלית ממנו ומוטב בהקדם – לפני שצה"ל מסיים להשמיד את המנהרות הקיימות מתחת לציר – נובעת בדיוק משם. אם בדרג המדיני יחליטו מסיבה כלשהי שלא להקים את הקיר – הם יהיו חייבים לספק פתרון אלטרנטיבי לבעיית ההברחות דרך המנהרות.
סביר להניח שמצרים תצטרך להיות חלק ממנו.
