העימות הקשה הנמשך זה חודשים בין מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס ובין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה ואנשיה חזר השבוע לתודעה הציבורית בעקבות מכתב חריג בחריפותו ששיגרה היועצת לראש הממשלה בנימין נתניהו. במכתבה האשימה בהרב־מיארה כי החלטות ממשלה מתקבלות בתהליכי עבודה משובשים. לטענתה, לא נערכת עבודת מטה מקצועית, והחלטות אינן עוברות להתייחסות הגורמים הרלוונטיים, "באופן שאינו מאפשר לגורמי המקצוע, וכן לשרים, למלא את תפקידם וחובותיהם, ואף בהסתמך על חוות דעת משפטית של מי שאינו מוסמך לכך, גורם פרטי או מזכיר הממשלה". במכתב, שפורסם בפומבי, היא טענה ש"התוצאה היא הפרת דין חמורה ופגיעה בציבור".
הייעוץ המשפטי לממשלה ביקש לאחרונה לבלום מגוון מהלכים שהממשלה הובילה, ובשל כך התעוררו כמה וכמה מחלוקות בין המשפטנים ובין הממשלה, למשל בעניין הייצוג המשפטי הנפרד של הממשלה בבג"ץ הגיוס או מינוי ממלאת מקום ליושב ראש הרשות השנייה. נושא המחלוקת החדש, העומד בפתח לקראת יום ראשון – מינוי נציב שירות המדינה.
בניגוד לעמדתה של בהרב־מיארה, ביום ראשון תובא לממשלה הצעת החלטה בעניין שיטת בחירתו של הנציב הבא: נתניהו מבקש להמשיך בשיטה הקיימת, שלפיה יבחר את המועמד והוועדה למינוי בכירים תאשר אותו, אך בייעוץ המשפטי לממשלה טוענים שיש "מניעה משפטית" לקבלת ההחלטה.
בממשלה מרגישים זה חודשים ש'האקטיביזם הייעוצי' הולך ומחריף, במיוחד מרגע שבג"ץ ביטל את החוק לצמצום עילת הסבירות. כך גם רואים בלשכת ראש הממשלה את מתקפתה של היועמ"שית על הממשלה בכנס לשכת עורכי הדין באילת השנה, כשהאשימה את הממשלה ב"רפורמה משפטית שקטה". זה גם האופן שבו מביטים שם על המתקפה הנוכחית.
מזכיר הממשלה פוקס נמצא במוקד הסערה, בעקבות כמה מכתבים ששיגר לגורמי הייעוץ המשפטי לממשלה שבהם ביקש לחלוק על עמדותיהם המשפטיות. היועצת ואנשיה מאשימים אותו בכתיבת "חוות דעת משפטיות" פרטיות, בעקבות מכתביו שנגעו לתקצוב תלמידי הישיבות, לאופן חקיקת חוק הגיוס, ובשבוע האחרון גם לשאלת התערבות המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, בשיקולי צה"ל במשלוח צווי הגיוס.
"התרענו בעבר על שיבוש תהליכי העבודה בממשלה ועל פרימת הכללים המסדירים את עבודת הממשלה", צייינה היועצת במכתבה לנתניהו, "לאחרונה הגיעו הדברים לנקודת קיצון. כך למשל התקבלה החלטת ממשלה בניגוד לדין, שביקשה למנוע מהייעוץ המשפטי לוודא שצעדי הממשלה בעניין גיוס בני הישיבות ומימונם חוקיים. בית המשפט העליון ביטל החלטת ממשלה זו. דוגמה חמורה נוספת היא מכתב של מזכיר הממשלה מ־31 ביולי 2024, שבו נתן חוות דעת משפטית בעלת השלכות כבדות משקל בתחום הביטחוני. חוות דעת זו ניתנה בחריגה מסמכות, ולא ארחיב לגבי תוכנה. אלה, כאמור, דוגמאות בלבד".
בהרב־מיארה חתמה את מכתבה בתזכורת ש"מזכירות הממשלה נדרשת לפעול באופן מקצועי וממלכתי להבטחת תקינות פעילות הממשלה. חובה מרכזית של מזכיר הממשלה היא לוודא שהממשלה תקבל החלטות תוך שמירה על תהליכי עבודה תקינים וסדורים למען הציבור. כך ניתן היה למנוע חלק משמעותי מהכשלים שאירעו. יש להחזיר את הדברים למסלולם, ויפה שעה אחת קודם".
פוקס הגיב על המכתב בנזיפה משלו: "מזכיר הממשלה רואה בחומרה את העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה נותנת פומביות במכתבה למכתב סודי ביותר… בניגוד מוחלט לטענת היועצת, המכתב נשלח במסגרת סמכותו כמזכיר הקבינט המדיני־ביטחוני, אינו מהווה חוות דעת משפטית, ואין לתוכנו השלכות כלשהן בתחום הביטחוני. לא בכדי, אף גורם ביטחוני לא העיר הערה כלשהי על תוכן המכתב. הניסיון לייחס 'השלכות כבדות משקל בתחום הביטחוני' למכתב שעסק אך ורק בעניינים מנהליים מקצועיים, במכתב פומבי שהפיצה היועצת לתקשורת – – מעוות את העובדות ופוגע בעבודת הקבינט ובאמון הציבור".
בייעוץ המשפטי סירבו להגיב לטענות שהעלה פוקס, אך במכתב מענה ששיגר עו"ד לימון נטען כי "מזכיר הממשלה אינו מוסמך לתת חוות דעת משפטיות לממשלה, והממשלה אינה יכולה להסתמך על חוות דעת כזו. דרך התנהלות זו, של מתן חוות דעת על ידי גורם לא מוסמך, מהווה מתכון בדוק לתקלות בעבודת הממשלה ולפגיעה בציבור… דומה כי מכתבך נועד לאפשר לממשלה לפעול בניגוד לדין בתחום הגיוס. כפי שכבר הבהרנו, במצב החוקי הנוכחי מתחייב להוציא צווי גיוס באופן מיידי ושוויוני".
גם למכתב הזה, שפורסם לתקשורת, שיגר פוקס תגובה חריפה: "תמוה בעינינו כי בתוך 48 שעות, בעיצומה של מתיחות ביטחונית, הייעוץ המשפטי לממשלה מוצא לנכון לפרסם שתי הודעות דוברוּת בטענות סרק נגד עבודתו המקצועית של מזכיר הממשלה".
