שופטי בג"ץ יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, פרסמו בצהריים (ה') את פסק הדין בעתירות בנוגע לבחירות לרבנים הראשיים, וקבעו כי הבחירות תיערכנה לכל המאוחר ב-30 בספטמבר השנה (כ"ז אלול). עוד נקבע כי ועדת הבחירות תפרסם את רשימת חברי האסיפה הבוחרת לא יאוחר מ-21 יום לפני מועד הבחירות שייקבע.
השופטים קיבלו את עמדת היועמ"שית, לפיה מינוי "עשרת הרבנים" על ידי הרב שלמה שפירא והרב אליעזר שמחה וייס היה מנוגד להוראות החוק, כפי שפורש בפסיקת בג"ץ בעתירת מרכז רקמן, וציינו כי "על הגורמים הממנים להשלים את המינויים החסרים עד למועד הפרסום של חברי האסיפה, וזאת בהתאם להוראת סעיף 7(8) לחוק, כפי שזו פורשה בפסק הדין בעניין רקמן". בהמשך לכך קיבלו השופטים גם את עתירת הרב איגרא וקבעו כי "מובהר בזאת, כי אדם שעמד מבחינת גילו בתנאים להתמודד במועד האחרון לקיום הבחירות על פי חוק (דהיינו ב-2.6.2024), יהיה רשאי להתמודד בבחירות גם במועד הנדחה שייקבע בהתאם לאמור לעיל בסעיף א' לצו".
אולם, במטרה לפתור את הפלונטר המשפטי, ובהנחה שהרבנים וייס ושפירא לא ישקלו באמת ימנו נשות הלכה כחלק ממכסת עשרת הרבנים קבעו השופטים כי "למען הסר ספק – ואף שחזקה על הגורמים הממנים, הפועלים לעניין זה כממלאי תפקיד ציבורי על פי חוק, כי יפעלו על פי הדין, ובכלל זה פסיקת בית משפט זה – מובהר בזאת כי פרסום רשימת חברי האסיפה הבוחרת וקיום הבחירות לתפקיד הרבנים הראשיים, לפי סעיפים א' ו-ב' לצו, כאמור לעיל, אינם מותנים בביצוע סעיף ג' לצו, כך שגם אם לא יושלמו המינויים החסרים במועד, יושלם הליך בחירת הרבנים הראשיים כסדרו בהתאם להוראות הצו שניתנו לעניין זה".
את ההכרעה הזו נימקו השופטים בכך ש"גם אם תיסתר חס וחלילה החזקה כי הגורמים הממנים יפעלו על-פי הדין, כאמור, הרי שאין לאפשר מצב שבו אי-קיום מצוות החוק לעניין מינוי מקצת מחברי גוף בוחר (עשרה מתוך מאה וחמישים, שהם 6.66%) על ידי הגורם המוסמך לעשות זאת, תאפשר לו למנוע את כינוס הגוף הבוחר. עוד נוסיף כי מצב זה בו בידיו של גורם ממנה למנוע כינוס גוף בוחר – וממילא למנוע את קיומן של בחירות – עלול להוביל, הלכה למעשה, לשימוש לרעה בסמכות האמורה. התוצאה הראויה אפוא של הימנעות גורמים מוסמכים מלבצע את חובתם, איננה טעינת ידיהם בכוח נוסף, אלא דווקא הקפאת כוח המינוי הנתון להם עד שיחזרו בהם מסירובם להפעילו כדין".
"שנית, כל עוד לא מושלמים המינויים החסרים, נמצאים אנו במצב של בחירה בין שתי רעות: אי-קיום בחירות לתפקיד הרבנים ראשיים תוך הפרה מתמשכת של מצוות המחוקק, או הפרת מצוות הדין לעניין המינויים החסרים. במצב דברים זה, ובשים לב לנסיבות הייחודיות שנוצרו בענייננו, ובכלל זה התמשכות הזמנים, הרעה הראשונה חמורה מהרעה השנייה, ולא ניתן להסכין לה; נציין עוד כי שקלנו אף את האפשרות להורות על נטילת סמכות הגורמים הממונים על ידי השר הממונה על ביצוע החוק או הממשלה, וזאת בהתאם להוראות חוק יסוד: הממשלה, ואולם הגענו למסקנה כי גם אם אפשרות זו קיימת (ובהינתן עמדת היועצת המשפטית לממשלה, אשר שללה היתכנות חלופה זו, מצאנו לנכון שלא לטעת מסמרות בסוגיה נכבדה זו), הרי שבמקרה דנן היא מבטאת מידה רבה יותר של התערבות שיפוטית, ועל כן מוטב להימנע ממנה", הוסיפו השופטים.
לדבריהם, "המחוקק שיקף בחוק את עמדתו כי מבחינה מהותית אין פסול בביצוע הליך בחירה על ידי אסיפה חסרה, ובלבד שמספר חבריה לא פחת מ-80. כך, סעיף 6(ב) לחוק מורה כי "האסיפה הבוחרת רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מ-80". לכאורה, על פי לשונה, ניתן היה לסבור כי הוראה זו אינה חלה במישרין על ענייננו, שכן במקרה דנן מספר חברי האסיפה הבוחרת לא "פחת", אלא קיים חשש שחלק מחבריה לא ימונו עד למועד הבחירות שצפוי להיקבע לפי הוראות הצו. עם זאת, דומה כי בשל אופי האסיפה האמורה, ובעיקר בשים לב לכך שחבריה ממונים בסמוך למועד קיומן של הבחירות, תכלית הוראה זו אינה רק להבטיח את רציפות עבודת האסיפה במקרה בו נבצר מחלק מחבריה (בשל מוות או כל סיבה אחרת) להצביע, אלא נראה שעיקר תכליתה למנוע אפשרות של סיכול קיום הבחירות באמצעות הימנעותו של גורם אשר אמון על מינוי חברים לגוף הבוחר מלמלא חובתו (ובדומה לכך, ראו: בג"ץ 5424/98 סלאלחה נ' השר לענייני דתות, פ"ד נד(5) 97, 99 (2000), שם נקבע כי אין לאבחן בין אי מינוי, מראש, של חלק מחברי ועדת מינויים לבין מצב בו פחת מספר חבריה של ועדת המינויים לאחר הרכבתה)".
"ודוק, כוונת המחוקק בעניין זה אף נלמדת מכך שלמעשה, החוק מתיר לאסיפה הבוחרת לפעול אף אם פחת מספר חבריה ב-70 חברים. על פני הדברים, בלתי מתקבל על הדעת שהמחוקק ראה לנגד עיניו מצב שבתקופת זמן כה קצרה ייבצר מ-70 חברי אסיפה להשתתף בבחירות. על כן, לא נראה סביר שתכלית ההוראה האמורה היא אך לשמור על רציפות תפקודית של האסיפה במקרה של נבצרות חלק מחבריה. לנוכח האמור, נראה כי ניתן לעשות שימוש בענייננו בהוראת הסעיף הנדון", הסבירו.
עו״ד אלה סקעת, מנהלת המחלקה המשפטית בארגון עתים בעקבות הכרעת בג״ץ בעניין הבחירות: "אחרי יותר מדי זמן של פוליטיקה וסיאוב סביב הבחירות לרבנים הראשיים הכריע בג״ץ לטובת הציבור. רמיסת הרבנות הראשית לטובת עסקנות ואינטרסים היא קודם כל פגיעה בזהותה היהודית של מדינת ישראל.
בפסיקתו בג״ץ קבע שעל הבחירות להתקיים עד ה-30.9 תוך שימת לב לחובת ייצוג הולם לנשים ולטובה אשר תעלה מגיוונה של האסיפה הבוחרת כך שגם קולן של נשים ישמע.
יש לשים לב לכך שגם מועצת הרבנות תתפזר בתאריך 15.9 ואז הציבור בישראל יוותר ללא רבנות ראשית כלל. אני קוראת לכל המעורבים להימנע ממציאות כזו ולקיים הליך מהיר ותחת הזמנים הקבועים בחוק גם למינוי חברי מועצת הרבנות הראשית".
מארגון 'קולך נאמני תורה ועבודה' נמסר: "לצערנו, בג"ץ פסק כי בחירות הרבנים הראשיים יתקיימו בספטמבר למרות סירובה של הרבנות הראשית לאפשר לנשים רבניות להשתתף בגוף הבוחר את הרבנים. עמדתנו היא שאין ערך לרבנות ראשית שנבחרת ללא ייצוג מינימלי של נשים. נשים אינן רק מהוות אחוז ניכר ממקבלי השירותים של הרבנות אלא מעורבות היום באופן מלא בעולם התורה. אין משמעות לרבנות ראשית שנבחרת מבלי להתחשב בהן.
פסיקה זו של בג"ץ פוגעת אפוא לא רק במאמצים לקידום השוויון בישראל אלא מוסיפה מסמר נוסף לארון הקבורה של הרבנות שהופכת לפחות ופחות רלוונטית עבור ציבור רחב במדינת ישראל".
