לפני כשלושה שבועות קיבלו חמישה רבנים סרוגים טלפון מלשכת שר האוצר. "בואו ללשכה, צריך לדון בעסקת החטופים וההשלכות שלה". הרבנים הגיעו ללשכה בעיצומו של י"ז בתמוז, ואת הצום שברו תוך כדי שיחה על ציר פילדלפי ועל הקווים האדומים שיש להציב לקראת הכרעה לאומית הרת גורל.
הנוכחים עסקו בצעדים שצריכים לגרום לשר האוצר לפרוש מהממשלה, והעלו את החשש שפרישה עלולה להביא לעצירת המלחמה ואולי להפסד של הימין בבחירות הקרובות. ארבעה מתוך חמישה רבנים גרסו כי עצירת המלחמה ונסיגה מציר פילדלפי צריכות להוביל לפירוק הממשלה, אחד התלבט; כולם הסכימו שהעסקה, כפי שהיא נראית כרגע, גרועה. הדיון הסתיים אחרי חצות והרבנים שבו לעיסוקיהם, עד הקריאה הבאה של סמוטריץ' להתייעצות דחופה.
זה קורה פעם בחודש וחצי, בממוצע. יו"ר הציונות הדתית יוצר קשר עם "החמישייה", והם מתכנסים לדיון בנושא שמצריך החלטה קשה. הדיונים מתנהלים בסופו של יום עבודה, על כוס קפה – בחמישי בערב יש לפעמים גם צ'ולנט – ומסתיים בשעה מאוחרת. הפורום הזה מלווה את סמוטריץ' מאז כניסתו לפוליטיקה. במהלך השנים הוא לבש צורה ופשט צורה, התרחב והצטמצם, אבל בשלוש השנים האחרונות התגבש לצורתו הנוכחית.
מדובר ברבנים מוכרים בציבור הדתי־לאומי, אך לא מהדור המבוגר. הנה שמותיהם: הרב חיים גנץ, ראש ישיבת מעלה אליהו בתל־אביב ואביו של ראש מועצת בנימין ישראל גנץ, המקורב מאוד לסמוטריץ' ולאחרונה מונה ליו"ר מועצת יש"ע; הרב חננאל אתרוג, ראש ישיבת שבי חברון; הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר ברמת־גן; הרב דודי דודקביץ', ראש ישיבת רועה ישראל ורב היישוב יצהר; והרב שמעון כהן, רב מוסדות מוריה בבאר־שבע. לרוב סמוטריץ' מזמן את הרבנים, אבל לפעמים הבקשה להתכנס מגיעה מהם. כך קרה למשל סביב עמדת המפלגה בעניין חוק הגיוס, או בשאלת קידום חוק הרבנים של מפלגת ש"ס, שהרבנים רצו להבין מה תוכנו ומטרתו.
חבר הפורום, הרב חננאל אתרוג: "זאת לא מועצת חכמי התורה, אנחנו לא מחליטים לשר סמוטריץ' מה לעשות. הוא מקשיב באמת, ולפעמים משתכנע"
יו"ר מפלגת הציונות הדתית גדל בבית של רב; אביו, הרב ירוחם סמוטריץ', הוא ר"מ בישיבת ההסדר "ניר" בקריית־ארבע, וכיהן בעבר כרב היישוב בית־יתיר. כבר בשנותיו הראשונות בזירה הציבורית, פעילותו הפוליטית של בצלאל סמוטריץ' כללה שיח עם רבני המגזר. המהלך להשקת הפורום נעשה זמן לא רב אחרי כניסתו לכנסת, כאשר סמוטריץ' ביקש מיועצו אז, עומר רחמים, ליצור תשתית של קשרים עם רבנים שונים במגזר הדתי־לאומי. הקשר התעצם עם ניצחונו על השר לשעבר אורי אריאל בבחירות לראשות מפלגת האיחוד הלאומי. עד אז, הפורום הרבני שליווה את המפלגה היה "ועדת הרבנים" של האיחוד הלאומי, שכללה את הרב חיים שטיינר, הרב זלמן מלמד ועוד. בעקבות החילופים בצמרת, הרבנים שליוו את סמוטריץ' מראשית דרכו החלו לתפוס מקום משמעותי יותר.
באותם ימים, זקן רבני הציונות הדתית הרב חיים דרוקמן היה מזוהה יותר עם הבית היהודי. בעקבות פרישתו של בנט והקמת מפלגת הימין החדש, שהביאה לאיחוד בין הבית היהודי בראשות הרב רפי פרץ ובין האיחוד הלאומי בראשות סמוטריץ', הקשר עם הרב דרוקמן נעשה עמוק יותר. לקראת הבחירות האחרונות הביע הרב תמיכה חד־משמעית במפלגתו של סמוטריץ'.
פורום הרבנים של סמוטריץ' המשיך להתכנס, והקשר העמיק. הנוהג היה שבהחלטות מורכבות יותר הולכים לרב דרוקמן, עד פטירתו בשנה שעברה. רבני סמוטריץ' היו ועודם בצומתי ההחלטות החשובים ביותר: המו"מ על איחוד עם הבית היהודי, בקשת נתניהו להיכנס לממשלה עם מנסור עבאס, שאלת החבירה לבן־גביר ולאבי מעוז, אילו תיקים לדרוש במשא ומתן, האם לצרף את גנץ לממשלת החירום, וכאמור פרטי עסקת החטופים.
חוץ מהחמישייה מתייעץ סמוטריץ' גם עם אביו, שאותו הוא מכנה "מורי ורבי"; עם הרב יצחק בן־שחר, רב הישיבה בקדומים שבה למד; עם הרב זלמן מלמד, ראש ישיבת בית־אל ומרבני האיחוד הלאומי; עם הרב יעקב אריאל, לשעבר רב העיר רמת־גן, שאיתו הוא דן בנושאי הלכה כמו עבודות בשבת בימיו במשרד התחבורה, ועם רבנים נוספים, אבל דיוני העומק שמורים לפורום המצומצם.
בלי "חצרות"
הן לאנשי סמוטריץ' הן לרבנים חשוב להדגיש כי הרבנים אינם מחליטים בעבור השר, אבל הדיון עשוי להשפיע על ההחלטה הסופית. ימים ספורים אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל התכנס הפורום לבקשת השר. במרכז הדיון עמדה השאלה האם להסכים לצירוף גנץ לממשלת החירום, כאשר המשמעות היא הקמת פורום מצומצם לניהול המלחמה בלי סמוטריץ'. לפני הדיון התנגד שר האוצר לצירוף גנץ, אבל הרבנים גרסו שזוהי מלחמה של כלל ישראל וכי דרושה מעורבות של כמה שיותר חלקים מהעם, גם אם הוא עצמו ייאלץ לזוז הצידה. כבר למחרת בבוקר פנה סמוטריץ' לנתניהו וביקש ממנו לצרף את גנץ.
מצד שני, ערב לפני ההצבעה בממשלה על עסקת החטופים הראשונה זומנו הרבנים לפגישה עם סמוטריץ', והקולות בחדר קראו שלא לתת יד לעסקה שעלולה לעצור את המלחמה. יו"ר הציונות הדתית אכן נטה להתנגד, ורק אחרי ישיבת ממשלה ארוכה במיוחד, שבה וידא כי עצירת המלחמה אינה על הפרק, הרים את ידו בעד העסקה.
"הדיונים פוריים מאוד, ולא פעם עולות בהם עמדות שונות", אומר לנו מקורב לסמוטריץ'. "אני זוכר מקרים שבצלאל חשב שנכון לעשות משהו מסוים, והרבנים שינו את דעתו. למשל בהסכמי אברהם, שהרבנים דחפו אותו לתמוך". סביב הסכמי השלום עם איחוד האמירויות הייתה לסמוטריץ' התלבטות אם להצביע בעד או להימנע, בגלל סעיף שנגע לצעדים למען מדינה פלסטינית. ערב אישור ההסכם בכנסת כינס השר את הרבנים, וצירף בזום גם את הרב זלמן מלמד ורבנים נוספים. הרב מלמד שאל את סמוטריץ': "אם ההסכם היה תלוי באצבע שלך, היית תומך?" התשובה הייתה חיובית. "אז מה אתה רוצה, שאחרים ילכלכו את הידיים?" השיב הרב מלמד. למחרת הצביע סמוטריץ' בעד ההסכם.
"בשביל סמוטריץ' הפורום הזה הוא מרכז קבלת ההחלטות הערכיות", אומר המקורב. "הטענה שבציונות הדתית יש פחות הקשבה ל'דעת תורה' היא שגויה. במובנים מסוימים יכול להיות שההקשבה כאן אותנטית יותר, הרי אין אצלנו 'חצר' שמנהלת את הרבנים וקובעת בעבורם עם מי הם יכולים לדבר. בעולם של פוליטיקה צינית ואינטרסנטית, הפורום הזה הוא משענת בשביל בצלאל. זו זכות גדולה לפוליטיקאי. מעולם לא היה למנהיג פוליטי בציונות הדתית קשר עמוק כזה עם רבנים בציונות הדתית. המשענת הרבנית נותנת גיבוי ותמיכה בציבור ובתוך העולם הרבני, כמו באירוע של מנסור עבאס, שהיו רבנים שיצאו נגד סמוטריץ' על התנגדותו לצירוף עבאס, ומי שגיבה אותו היו פורום הרבנים והרב דרוקמן. כשהרב יהושע שפירא למשל מזמין את סמוטריץ' לכנס מסוים שהוא מקיים, זה נותן כוח וגיבוי. יש עם הרבנים האלה ברית, שותפות עמוקה. כל הרבנים האלה הגיעו בליל הבחירות לחגיגות במטה המפלגה, בניגוד לרבנים אחרים שפחות נוח להם להזדהות עם המפלגה".
ראש הממשלה נתניהו ניסה כמה פעמים להשפיע על הרבנים המקורבים לסמוטריץ', בין השאר לפני חיבורים פוליטיים במפלגות המגזר. "הם לא פוליטיקאים שמשחקים את המשחק והולכים לנתניהו עם מסר, הם פועלים במגרש הערכי הציבורי, ודווקא בגלל זה הקשר איתם עמוק ואפקטיבי. כל האמת נאמרת. סמוטריץ' פוגש ביומיום הרבה פוליטיקאים, אבל אין לו הרבה שותפים. לפוליטיקאי כמעט אין מעגלים של ביקורת וכנות. העוצמה הכי גדולה של בצלאל היא הצוות שלו וחבורת הרבנים. העובדה שהוא עם אותם אנשים כל כך הרבה שנים, כשהממוצע של יועץ פוליטי הוא תשעה חודשים, ואילו הצוות הקרוב שלו ופורום הרבנים רצים איתו כבר שבע שנים – זאת עוצמה", אומר המקורב.
"לא דיברו איתי על תקציב"
קשה להתעלם מהדמיון בין רבני הפורום, שכמו סמוטריץ' גדלו כולם ברדיוס הרוחני של ישיבת מרכז הרב, ורבים יראו בהם "רבנים חרד"ליים". הפורום המצומצם הזה איננו כולל רבנים שמזוהים עם ישיבת הר עציון או עם ישיבות הסדר ותיקות אחרות, ונחשבים "מתונים" יותר. אופי הרבנים המזוהים עם סמוטריץ' מלמד הרבה על אופייה של המפלגה בהנהגתו, אבל שר האוצר לא מרגיש שיש בכך פסול.
"קודם כול, זה לא צוות ציבורי או פומבי עם סמכות או משהו דומה, זה צוות התייעצות אישי שקט ואינטימי שלי", אומר לנו השר סמוטריץ'. "אני מתייעץ כל השנים בצורה אינטימית וצפופה עם חבורה של חברים מעולם העשייה ועם חבורה של רבנים, כדי לקבל פרספקטיבה מעשית ופרספקטיבה תורנית. 'תשועה ברוב יועץ'. אי אפשר להחליט נכון בלי דיונים וחשיבה ודעות שונות, ואני משקיע בזה המון זמן לאורך כל השנים. אבל בסוף, ההחלטות הן שלי. בסוף אותי שופטים על ההחלטות, לא את הרבנים. ובגלל שההחלטה שלי אז האחריות היא עליי, ואני לא זורק אותה על מישהו אחר. הם לא מחליטים כי האחריות לא יושבת עליהם, וזה גם שיקול שמופיע בהלכה. החלטה צריכה סייעתא דשמיא, ולמי שנושא באחריות יש סייעתא דשמיא".
שר האוצר ממש לא מתנצל על ההיוועצות ברבנים; להפך, הוא גאה בה: "למיטב ידיעתי אין בפוליטיקה הישראלית מישהו שמתייעץ ומבקש דעת תורה כמוני. מה שקורה פה זה מדהים. יש חברותא, כל אחד אומר סברה, ונוצר שיח שלם. יש גם מעגל רחב יותר עם רבנים נוספים – לפעמים הם מצטרפים לחבורה לדיון, ולפעמים מתייעצים אחד על אחד. אבל ישנה החבורה הזו שנוצרו בה אמון גדול, אחריות ומחויבות עמוקה לתהליך ולתוצאות. זה לא שהם 'נוחים' לי, יש לי קשר טוב עם הרבה רבנים, אבל כדי שזה יהיה יעיל אי אפשר שיהיו דעות רחוקות מדי, ודרושה שפה משותפת. אם יהיו פה אנשים שרוצים להגיע למקומות אחרים, לא נגיע לשום מקום.
השר סמוטריץ': "למיטב ידיעתי אין בפוליטיקה הישראלית מישהו שמתייעץ ומבקש דעת תורה כמוני. אבל בסוף, ההחלטות הן שלי ואני לא זורק את האחריות על מישהו אחר"
"יש רבנים שפניתי אליהם והם נרתעו כי הם לא מעוניינים בזיהוי פוליטי, יש כאלה שאין להם זמן או סבלנות לשעות של דיונים שלא תמיד יש להם שורה תחתונה, יש כאלה שפחות בנויים לעבודת צוות ויותר קשה להם לבטל את דעתם ולהיות חלק מחבורה, וחלק לא רצו את האחריות הכבדה על הכתפיים. אני לא שופט אף אחד חלילה, ומשתדל להיות בקשר טוב ומקשיב לכולם, אבל זה מה שמאפיין את הרבנים בחבורה המיוחדת הזו. אני פותח פה את הנושאים הפוליטיים הכי כמוסים, חייבת להיות אינטימיות, והיא מייצרת גם אמון ונאמנות לחבורה. היום אני כבר יודע את צורת החשיבה שלהם והם את שלי, הם כבר בקיאים בעולם המעשה ומכירים את האנשים בפוליטיקה".
לדברי סמוטריץ', "אצל החמישייה הזאת יש גם 'נקיות' גבוהה מאוד. אף אחד מהם מעולם לא דיבר איתי על תקציב, למרות שכולם מחזיקים מוסדות. יושבים עם שר האוצר ולא מעלים את הנושא. הרב יהושע שפירא, לדוגמה, עשה לאחרונה קמפיין גיוס לישיבת רמת־גן ואפילו לא ידעתי מזה".
שאלת הזיקה הנכונה בין פוליטיקאים לרבנים, אומר סמוטריץ', מלווה אותו מגיל צעיר. "גדלתי בבית של רב, ובעשייה הציבורית שלי תמיד הלכתי לרבנים. כל השנים הציונות הדתית התחבטה לגבי מקומם של הרבנים, איפה הרבנים קובעים ואיפה אנשי המעשה. הסוגיה הזאת יושבת אצלי בראש כל הזמן. גדלתי בעולם של תורה, וברור לי שעולם המעשה יוצא מתוך תורה, אבל יש פער גדול בין העולמות. עם השנים הבנתי שכדי שזה יצליח צריך להיות קשר שהוא טבעי, כי כשהקשר לא טבעי יש מתח. הדרך היחידה ליצור דיאלוג נכון היא תלמידוּת, כי בין רב לתלמיד יש אמון, יש שפה משותפת וגם נקודת הסתכלות משותפת. אני רואה את זה עם אבא שלי, שהוא מורי ורבי בכל נושא. הוא לא אומר לי מה לעשות, אין שורה תחתונה, אבל השיח איתו גורם לי לחשוב על דברים, והוא לומד ממני על העולם המעשי. ככה זה גם עם ראש הישיבה שלי בקדומים. הוא אף פעם לא אומר לי מה לעשות, אבל הוא אחד האנשים שהכי משפיעים על ההחלטות שלי. ככה זה בתלמידוּת של שנים".
עם השנים הפך הקשר ליותר ויותר חברי. חלק מהרבנים מתקשרים ביום שישי לסמוטריץ' כדי לחזק, בשבועות קשים נשלחים לבית בקדומים זר פרחים או חלות, ואחרי מו"מ קואליציוני קשה במיוחד אחד הרבנים נסע להביא פרחים גם ליועצי השר. "נוצרה מעין משפחה", אומרים בסביבת סמוטריץ'.
רק בגלל הרוח
הרב חננאל אתרוג, החבר בפורום מהקמתו, מספר על דיונים שמערבים סברות פוליטיות עם ציטוטים מכתבי הרב קוק. "בכל דיון מעלים נושא. לפעמים הוא עכשווי ולפעמים זה נושא עומק שלאו דווקא מופיע במהדורות החדשות, אלא שיח על עם ישראל. זאת לא מועצת חכמי התורה, אנחנו לא מחליטים לשר האוצר סמוטריץ' מה לעשות", הוא מבהיר. "השיח מאוד פתוח וכן, יש המון הקשבה, ועצם זה שמנהיג בעם ישראל מקיים קשר הקשבה עם רבנים הוא דבר חשוב בעיניי. אנחנו לא 'פוקדים' עליו. הוא מקשיב באמת, ולפעמים הוא משתכנע.
"יש פער גדול בין האופן שתופסים את השר סמוטריץ' בחוץ ובין ההקשבה שלו במציאות וכמה שהוא פתוח לביקורת. אנחנו לא עוסקים באינטרסים שלנו, זה שיח לשם שמיים שהוא יותר מלהשפיע על החלטה נקודתית. הרי אין לי כישורים פוליטיים ולא בגלל זה בחרו בי, אלא בגלל הרוח. תלמיד חכם אמור להיות איש רוח ולא מומחה לעניינים אחרים. פוליטיקה היא מקצוע מאוד מתוחכם והצוות של השר מאוד מוכשר; אנחנו שם כדי לדבר על המשמעויות העמוקות של הדברים, לאן ההחלטות שלנו יובילו. המבט של בית המדרש נותן פה ערך מוסף. בתקשורת כל אחד מאשים את האחר, בפורום אנחנו מנסים להבין מה גרם לכל דבר".
לא חסר גיוון בפורום הזה?
"זה לא כמו שהיו נפגשים עם זקני הדור הרב מרדכי אליהו ורב אברום שפירא, שעצתם הייתה יותר בגדר של פסיקת הלכה. לכן גם לא כל הרבנים ירצו להיות בפורום כזה, זה בית מדרש. הייתה אצל השר סמוטריץ' פתיחות לקולות נוספים, ויש גם תלמידי חכמים גדולים מאיתנו בציבור הדתי־לאומי, אבל זה לא רק הגדלות בתורה אלא המוכנות 'להתלכלך', להיות זמין. הקשר הפוליטי גם 'צובע' אותך, והרבה תלמידי חכמים לא רוצים בזה. הפורום יכול להיות יותר מגוון בנושאים מסוימים, ובאמת בדיונים על נושאים כמו עסקת חטופים אנחנו לא מוכנים שהדברים ייסגרו אצלנו; באירועים כאלה פונים לרבנים נוספים. נכון שאנחנו מאותה מגמה, אבל אנחנו לא אותו דבר".
