הכנסת אישרה אחר הצהריים (ד') בקריאה ראשונה את הצעת החוק של שר המשפטים יריב לוין, שמטרתה הפסקת התופעה של שימוש לרעה בתובענות ייצוגיות נגד עסקים.
הצעת החוק גובשה באשכול האזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה, בראשות המשנה ליועמ"ש, עו"ד כרמית יוליס, בליווי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בראשות דן רשל, באופן שיפסיק את השימוש לרעה בתובענות הייצוגיות, בפרט כנגד עסקים, תוך שמירה קפדנית על כך שיעדי החוק בתחום הנגישות והגנה על זכויות אנשים עם מוגבלות יישמרו.
על פי התיקון לחוק, יחולו כמה שינויים משמעותיים בעולם התובענות הייצוגיות:
– ביטול האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד עסקים זעירים, וזאת מכיוון שכלי התובענה הייצוגית אינו מתאים בעוצמתו כלפי עסק זעיר, לנוכח גודלו וההשלכות הכלכליות הכבדות על עסקים אלו.
– ביחס לעילות מסוימות שבהן לא נגרם נזק משמעותי לציבור, כמו הפרה של חוק הספאם, תיקבע חובת פנייה מוקדמת, המחייבת לפנות לכל עסק לפני הגשת תובענה ייצוגית. רק במידה שהעסק לא תיקן את ההפרה, ניתן יהיה להגיש נגדו תובענה ייצוגית להסדרת הסוגיה כלפי העתיד בלבד. תיקון זה ימנע את תביעות הסרק הלא מוצדקות.
– פיצוי בתובענות ייצוגיות יהיה כספי בלבד, אלא אם חברי הקבוצה יסכימו לקבל פיצוי בקופונים, הנחות עתידיות וכד'.
– בתי המשפט יוכלו למחוק על הסף תובענות ייצוגיות שאין בהן עילה או תובענות קנטרניות או טרדניות, שהנזק בהן מזערי.
– יוגבל שכר הטרחה של עורכי הדין בתובענות ייצוגיות ויסדיר תחום זה, ויאפשר הטלת הוצאות משפט גם על עורכי הדין אם בית המשפט מצא שהדבר מוצדק.
– מניעת מצב של "תובעים סדרתיים", בכך שהחוק יגביל את מספר התובענות הייצוגיות לתובע ייצוגי בשנה.
לדברי שר המשפטים, יריב לוין, ״אנחנו מביאים היום בשורה שבעלי העסקים והעצמאים חיכו לה שנים ארוכות. הגיע הזמן לשים סוף לניצול לרעה של חוק תובענות ייצוגיות, כדי להוציא מבעלי עסקים – ובהם אנשי מילואים רבים – סכומי עתק המעשירים קבוצה מצומצמת של יוזמי התביעות. הצעת החוק מבטיחה כי הכלי של תובענות ייצוגיות יישמר וישמש למטרות להן נועד, ובהן דאגה לנגישות ולזכויות אנשים עם מוגבלות, מבלי שהתביעות הייצוגיות ישמשו מכשיר להוצאת כספים מעוסקים ומעצמאים הגונים. אני מודה למשנה ליועמ״ש, עו״ד כרמית יוליס ולצוותה, ולנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות דן רשל ולצוותו, על עבודתם המקצועית יוצאת הדופן בגיבוש הצעת החוק. אני מבקש להודות גם לח״כ לשעבר אביר קארה שתרם לקידום החוק החשוב״.
עו"ד מיכאל בך, מומחה בתביעות ייצוגיות, מסר בתגובה להצעת החוק כי "מאחורי רטוריקה של 'הגנה על עסקים קטנים', תיקון החוק המוצע 'שופך את התינוק עם המים' ובפועל מגן בעיקר על הגופים הגדולים והמונופולים שעושקים את הציבור. לחוק 'התגנבו' סעיפים שמגינים על תאגידי ענק – כמו למשל פרק שלם שמגן על חברות ביטוח שאינן 'עסק קטן'. הוראות רבות בחוק יפגעו באופן קשה ביותר באפשרות הציבור להילחם נגד 'שיטת מצליח' בה נוקטים בנקים, חברות ביטוח, חברות תקשורת, יצרניות ויבואני רכב, מונופולים מוכרזים ועוד. החוק המוצע, אם יעבור, יחסום בפועל את התביעות נגדם. תביעות שגם כך הן מורכבות מאד, קשות להוכחה, דורשות שנים של התדיינויות והן רחוקות מלהציף את מערכת המשפט".
לדברי בך, "ישנה הסכמה רחבה בקרב עורכי הדין שצריך לעצור את שטף תביעות הסרק, ואת התביעות המשוכפלות נגד עסקים קטנים. נכון וראוי שבזה יעסוק תיקון החוק, ולא בהגבלות על תביעות נגד גופי ענק, אשר התביעות הייצוגיות הן הרגולציה האפקטיבית הכמעט יחידה כנגדם. צריך למקד את הצעת החוק במיגור תביעות הסרק והתביעות נגד העסקים הקטנים, ולקיים דיון מעמיק ויסודי באשר לתביעות נגד תאגידי הענק כדי לעודד ולהקל על תביעות אלה ולא להקשות עליהן".
