דובר צה"ל הודיע היום (ג') כי החל מיום ראשון הקרוב, יחל הליך של הוצאת צווי זימון לביצוע צו ראשון ולתהליכי מיון והערכה למיועדים לשירות ביטחוני מהציבור החרדי, זאת לקראת גיוסי השנתון הקרוב אשר החל ביולי. הצווים יצאו כחלק מתוכנית צה״ל לקידום שילוב משרתים מהמגזר החרדי בשורותיו.
"צה"ל פועל על מנת לגייס לשורותיו מכלל חלקי החברה, זאת לאור חובת הגיוס במדינת ישראל, מתוקף היותו צבא העם ולאור הצרכים המבצעיים המוגברים בעת הזו, לנוכח האתגרים הביטחוניים. צה״ל ימשיך לפעול בהתאם להחלטת הדרג המדיני ובהתאם לחוק", נמסר מדובר צה"ל.
מוקדם יותר היום התכנסה ועדת החוץ והביטחון לדיון נוסף בחוק שירות ביטחון – שילוב תלמידי ישיבות, שהתמקד בהיבטים הכלכליים והמשקיים. יו"ר הוועדה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, התייחס בפתח הדיון לדיווחים על כך שמתגבש נוסח מוסכם במקומות אחרים ואמר: "עדיין לא ראיתי נוסח לחוק הגיוס שמוסכם על כולם. המוצא הישר מוזמן למסור אותו אליי. וברצינות, מחר אנחנו ניגש לעבוד על נוסח החוק בצורה מקצועית ומדויקת, ואני מתחייב שהוא ישתנה מן הקצה אל הקצה, באופן כזה שיהיה מוסכם על הציבור ועל צרכיה הלאומיים של מדינת ישראל. הדרך לפתרון היסטורי שיוביל לגיוס חרדים ומענה אמיתי לצרכי צה״ל – מתחילה רק כאן בוועדת החוץ והביטחון".
במהלך הדיון התייחס יו"ר הוועדה לחוק להארכת השירות הסדיר ואמר: "כשהרמטכ"ל ושר הביטחון יגיעו לוועדה ויזעקו שהוועדה מעכבת את הארכת השירות – הם צריכים לדעת שבלי שיש בהירות לגבי חוק הגיוס – לא תהיה מהירות לגבי חוק הארכת השירות הסדיר. בלי בהירות – אין מהירות".
מנתונים שהציג האוצר לחברי הוועדה, עולה כי ללא שיפור בתעסוקת הגברים החרדים ובשכרם, צפויה פגיעה כלכלית משמעותית שתבוא לידי ביטוי בפגיעה בתוצר של 13 אחוזים בשנה, בהעלאת מיסים ישירים ב-16 אחוזים והפסד של כחצי מיליון ידיים עובדות. סגירת פערים מלאה הייתה מביאה לקפיצה ברמת חיים של כ-20 אחוזים. עוד הציגו באוצר את השפעות גיוס החרדים על שירות המילואים, לפיהם גיוס של אלף חרדים לשירות קרבי מדי שנה, יוביל לחיסכון של 833 אלף ימי מילואים קרביים בשנה. מדובר בחיסכון של 10-14 ימי מילואים בשנה לפרט ולחיסכון עלות כלכלית לפרט של כ-20 אלף שקל. החיסכון הכלכלי בשנה מוערך ב-1.3 מיליארד שקלים.
כמו כן, הציגו אנשי האוצר את המשמעויות הכלכליות של הארכת שירות החובה, לפיהן הפגיעה הכלכלית בכל חייל מוערכת ב-40 אלף שקלים. עלות תקציבית שנתית להארכה של 6 חודשים מוערכת ב-1.7 מיליארד שקלים. עלות כלכלית שנתית להארכה של שישה חודשים מוערכת ב-6.35 מיליארד שקלים. אומדן עלות כלכלית לחודש שירות סדיר, הלוקחת בחשבון עיכוב לימודים, פגיעה כלכלית ישירה, השפעה על בת זוג ואובדן ותק, עומדת על 27,120 שקלים. משמעויות כלכליות של הגדלת הגיל המקסימלי לשירות מילואים מצביעות על כך ש ככל שעולים בגיל, כך הפריון של העובד גבוה יותר, ובהתאם הפגיעה הכלכלית מהיעדרותו גבוהה יותר.
יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר, אמר כי "מדינת ישראל ב-20 השנים האחרונות חוותה צמיחה משמעותית מאוד שאפשרה לנו להגדיל את רמת החיים, להוריד את נטל המס, לבנות תשתיות וגם להגדיל את תקציב הביטחון. הדבר הזה התאפשר רק בגלל שהכלכלה שלנו חזקה. הצעת החוק הזו היא זיקוק של השילוב הזה בין כלכלה לביטחון. יש הרבה סיבות לצמיחה ב-20 השנים האחרונות אבל הסיבה המרכזית היא שוק התעסוקה. לצערנו וגם לשמחתנו, הגידול בשיעורי התעסוקה די מוצה באוכלוסייה הכללית וגם אצל הנשים החרדיות. כדי להמשיך לצמוח, היה ברור עוד לפני המלחמה ששתי האוכלוסיות שעדיין לא ממצות את הפוטנציאל, בלשון המעטה, אלה הגברים החרדים והנשים הערביות. אם לא נעשה שינוי דרמטי לשלב את האוכלוסיות הללו בשוק התעסוקה, המשק יפגע באופן משמעותי".
"המלחמה היא אירוע דרמטי ממגוון היבטים, ומבחינה כלכלית יש השפעות מרחיקות לכת משני היבטים. הראשון הוא העלות האסטרונומית שמהווה משקולת כלכלית שתלווה אותנו עוד עשורים קדימה. השפעה שנייה ולא פחות חשובה היא שינוי תפיסת הביטחון, שתשנה את ההשקעות התקציביות הנדרשות וגם את כל מתווה השירות. זה גם משפיע על שוק התעסוקה, האתגר הכלכלי של שיפור שוק התעסוקה הוא הרבה יותר קשה אחרי פרוץ המלחמה אבל הוא גם הרבה יותר חשוב", אמר גרדוס.
לדבריו, "עקרונות כלכליים חשובים שלדעתנו צריכים להיות בחוק, הם שילוב האוכלוסייה החרדית בצה"ל בתפקידים בעלי משמעות ביטחונית, דבר שיפחית את העומס הכלכלי והביטחוני משאר האוכלוסייה. זה יפחית את נטל המילואים שיש לו עלות כלכלית ומשקית, יבטל או יקצר את הארכת החובה. עד היום המצב היה שלבחור החרדי אסור היה לצאת לעבודה על גיל 26. זה גם לא הביא לגידול בשירות והיה אחד החסמים המרכזיים ליציאה לשוק העבודה. אני מוטרד מהמקום שהצבא הולך אליו שהוא קושר בין נתוני הביטוח הלאומי של תעסוקה לבין האוכלוסייה שהוא יטרגט לצורך גיוס. זה יסמן את מי שיוצא לעבודה כפוטנציאל גיוס, זו עלולה להיות בכייה לדורות במובנים שיהיה קשה להפוך את זה אחר כך. אם לא נלמד מטעויות העבר, אנחנו עלולים להיות למצוא את עצמינו בהפסד כפול, גם לא נעלה את הגיוס וגם נפגע בתעסוקה".
