שיעורי ההצבעה בבחירות לנשיאות באיראן שברו שיאים שליליים. בסיבוב הראשון הצביעו רק 42 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה, בעוד שבסיבוב השני נרשמה עלייה קלה עם 49.7 אחוזים. שיעור ההשתתפות הדל הציף טענות כלפי הלגיטימציה הציבורית לה זוכה משטר האייתוללות בציבור האיראני, אך אם חשבתם ש-42 אחוזי הצבעה הוא נתון נמוך, סברה שהעלה מכון ממרי טורפת את הקלפים לגמרי. לטענת מכון המחקר, ייתכן מאוד שהמשטר שילש את נתוני ההצבעה ובפועל הם עמדו על 14 אחוזים בלבד.
הבחירות לנשיאות איראן שנערכו ביום ו' האחרון הסתיימו בהפתעה, כאשר המועמד הרפורמיסט, מסעוד פזשכיאן, נבחר למחליפו של אבראהים ראיסי, שנהרג בהתרסקות מסוק במאי, כאשר לדעת רבים פזשכיאן, שנתפס כביקורתי כלפי המשטר, הועדף על-ידי חמינאי ומועצת שומרי החוקה כדי להלבין את מעמדם בעיני הציבור האיראני והעולמי.
טענת זיוף הנתונים המאסיבי של משטר האייתוללות, הרקורד הבעייתי של המשטר האיראני בזיוף תוצאות בחירות ו"המהפכה הירוקה" במאמר שלפניכם.
הדמוקרטיה המשגשגת של חמינאי
"הבחירות לנשיאות הן ביטוי לחופש, לכוח הבחירה ולצמיחה של האומה האיראנית. זו חרפה לאומה, כמו לחלק מן האומות שאתם רואים שלמרות שהן מלאות בעצמן – בבחירות לנשיאות שלהן אחוז ההשתתפות עומד על 35 או 40 אחוזים. ברור שהעם לא סומך על המערכת הפוליטית שלו, שלא אכפת להם ממנה ושאין לו תקווה. ראיינו כמה אזרחים אמריקאים לפני הבחירות האחרונות שלהם ושאלו אותם: 'למי תצביעו?', הם השיבו: 'מה התועלת בכך? מה זה משנה? לאף אחד!'".
הדובר: המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, במאי 2001 לאחר הבחירות לנשיאות בהן הצביעו 67 אחוזים מהאיראנים.
באופן מסורתי נהנית איראן משיעור השתתפות גבוה בבחירות ורק לפני 7 שנים עוד הצביעו בבחירות לנשיאות 73 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה באיראן. עם זאת, בשנים האחרונות נפגע משהו בדימוי הדמוקרטיה האיראנית המשגשגת שחמינאי מנסה לשווק לעולם.
בבחירות הקודמות לנשיאות ב-2021, בהן נבחר ראיסי, אחוז ההצבעה נפל לראשונה מ-50 אחוזים ל-48.4. גם שיעור ההשתתפות בהצבעה למג'לס, בית המחוקקים האיראני, דשדשו, כאשר בבחירות שנערכו ב-2020 הצביעו 42 אחוזים ואילו בבחירות שנערכו במארס האחרון, הצביעו פחות מ-41 אחוזים.
ואז הגיעו הבחירות לנשיאות בסוף יוני. לכאורה בחירות מסקרנות ופתוחות בין הפרוקסי האישי של חמינאי, השמרן סעיד ג'לילי, ובין איש הצבא ויו"ר המג'לס שנחשד בשחיתות, מוחמד קאליבאף והרפורמיסט מסעוד פזשכיאן שנתפס כליברל. בפועל, הצביעו בסיבוב הראשון 42 אחוזים בלבד, או שמא הרבה פחות?
הסתברות של פחות מחצי אחוז
ביום ב' האחרון, עלה מאמר באתר המכון האמריקני ממרי, העוסק בחקר התקשורת במזרח התיכון, שכותרתו: "המשטר שילש ככל הנראה את תוצאות הבחירות; רמת ההשתתפות האמיתית הייתה רק 14 אחוזים".
הכל החל כשאושיית רשת איראנית בשם "חוסיין" העלה ציוץ לחשבון ה-X הפופולרי שלו ובו התייחס למספרי ההצבעה שפרסם המשטר עבור כל אחד מארבעת המועמדים וכן מספר הקולות הכשרים בכלל, והראה כי הם מתחלקים ב-3 באופן מושלם. "ההסתברות שחמישה מספרים אקראיים הם כפולה של 3 היא פחות מחצי אחוז", כתב.
"ההסתברות הנדירה הזו מעידה על כך שבכל המספרים שהוצגו על ידי המשטר נעשתה מניפולציה של שילושם, כדי להסתיר את אי הלגיטימציה לקיומו", נכתב במאמר של מכון ממרי.
בשולי הדברים ראוי להעיר שההסתברות המתמטית אכן נמוכה מאוד, אבל גבוהה מחצי אחוז, היות שאם שיעור המצביעים של כל מועמד מתחלק ב-3, ודאי שגם מספר הקולות הכשרים יתחלק ב-3, כך שמדובר על הסתברות של ארבעה מספרים אקראיים ולא של חמישה להתחלק ב-3. לפני הבחירות הודה חמינאי עצמו בחשיבות שיעור ההצבעה עבורו, כשמספר ימים לפני הבחירות קרא לעם לצאת ולהצביע והוסיף: "הגאווה והכבוד של איראן תלויים בהשתתפות העם".
כרוניקה של זיוף ידוע מראש
בהצבעות שקדמו לבחירות האחרונות למג'לס במארס, משגיחי הקלפיות היו מטביעים חותמת על תעודת הזהות של המצביעים במטרה למנוע הצבעה כפולה, אך החוק שונה וכיום ניתן להצביע בבחירות באיראן ללא החתמת התעודה, מה שפותח את הדלת בפני הצבעות כפולות ומשולשות.
לפי דיווחים, משרד הפנים האיראני מדפיס מיליוני פתקים נוספים בכל מערכת בחירות, מה שיוצר גם כן אפשרות לזייף את הבחירות באופן פשוט. העניינים הללו אומנם מקלים את העבודה עבור השלטונות האיראניים לסיים את הבחירות בתוצאה המועדפת עליהם, אך חשוב לציין כי הבחירות במדינה אינן חופשיות באופן אינהרנטי.
כל מועמד מחויב לעבור את אישורה של מועצת שומרי החוקה, הקבוצה הדתית שבראשה עומד חמינאי ומהווה את הסמכות העליונה בפוליטיקה האיראנית, כאשר המועצה פוסלת את מרבית המבקשים להתמודד בבחירות ללא חובת הנמקה לפסילה.
כך, למשל, בבחירות לנשיאות ב-2021 נפסלו מלהתמודד הן הנשיא המכהן, חסן רוחאני, והן הנשיא הנבחר בבחירות האחרונות, פזשכיאן. בבחירות האחרונות נפסל הנשיא לשעבר, מחמוד אחמדינג'אד. אגב, לפי החוקה האיראנית אין לאסור על נשים מלהתמודד בבחירות באופן גורף, אך באורח פלא כל אישה שהגישה את מועמדותה אי פעם, נפסלה. באיראן, כוח עליון הוא כוחו של המנהיג העליון.
ההיסטוריה שוב חוזרת
לאיראן שתחת משטר האייתוללות רקורד עשיר ביחס לטענות על זיופי בחירות. בבחירות לנשיאות ב-2021, נפסלו למעלה מ-3 מיליון קולות, יותר מ-13 אחוזים מהמצביעים, על-ידי ועדת הבחירות, כאשר ברחוב האיראני נטען כי הם נגרעו ממוחסן רזאי, יריבו של ראיסי שנתמך בידי השלטון.
עוד קודם לכן, בבחירות לנשיאות ב-2005, בהן ניצח מי שהיה אז ראש עיריית טהראן, אחמדינג'אד, את הנשיא לשעבר, עלי האשמי רפסנג'אני. מנכ"ל משרד הפנים האיראני בשעתו אלי מירבאקרי, טען שבקלפיות התרחשו הפרות רבות של חוקי הבחירות וכי לאחר שהלין על כך בזמן אמת, במקום לטפל בהפרות – הוא נעצר. דובר משרד החוץ האמריקני דאז, סטיב פייק, אמר שבארה"ב הוטרדו ממערכת הבחירות ההיא, שבה נפסלו למעלה מאלף מועמדים ועלו האשמות רבות על הונאה והתערבות אסורה של הרשויות בבחירות.
אך המקרה הבולט ביותר הגיע ארבע שנים לאחר מכן, במערכת הבחירות השנייה של אחמדינג'אד. לפי הנתונים שפרסם המשטר לא פחות מ-85 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה השתתפו בבחירות, כשהנשיא האיראני זכה ב-68.8 אחוזים מהקולות. מיד עם פרסום התוצאות, דחו אותן המועמדים שהפסידו וטענו לזיוף שנועד לשמור על מקורבו של חמינאי על כס הנשיאות.
הטענות על זיוף נתמכו במספר נתונים, פרט לאחוז ההצבעה המחשיד, לרבות קלפיות שבהם הצביעו למעלה מ-100 אחוזים מהמצביעים הרשומים בהם וניצחונו של אחמדינג'אד גם באזורים שהזדהו באופן מובהק עם המתמודד המפסיד, מיר-חוסיין מוסאווי.
מיליוני איראנים יצאו להפגין, במה שהתפתח לעימותים המוניים ואלימים בינם לבין אנשי משמרות המהפכה והמשטרה, לאחר ששרפו רכבים, חסמו רחובות, פגעו במשרדי ממשלה, בסיסי משמרות המהפכה ובמוסדות ציבוריים נוספים תחת הקריאות: "לגמור עם הדיקטטורה" ו"תחזירו לנו את הקולות בחזרה".
כוחות הביטחון האיראניים פעלו באופן משולח רסן. הם פרצו למעונות סטודנטים, היכו אותם ואף גרמו למותם של חמישה, הם השתמשו בחומרי לחימה כימיים כנגד המפגינים ובסך הכל נהרגו בעימותים לפחות 80 אזרחים, מאות נפצעו ומאות נאסרו.
השלטונות גם חסמו את הגישה במדינה לרשתות החברתיות כדי למנוע מתיעודים מהמחאות מלהתפשט בעולם. אותה מחאה, שהייתה הגדולה מאז המהפכה של 1979, כונתה "המהפכה הירוקה" על שם הצבע שזוהה עם מוסאווי.
