אלוף אבי בלוט יעמוד ביום שני אחר הצהריים ברחבת המסדרים של מפקדת פיקוד המרכז בצפון ירושלים, ויחליף את מפקד הפיקוד היוצא אלוף יהודה פוקס, שפורש מצה"ל. זהו תפקידו השלישי של בלוט בתשעת חודשי המלחמה. בתחילתה היה מפקד אוגדת איו"ש, בחודש דצמבר מונה למפקד המכללה לפיקוד ומטה, וכעת נכנס לתפקידו החדש.
בלוט (49) גדל בירושלים ובנווה־צוף, ולמד בבית הספר הימלפרב ובמכינה הקדם־צבאית בעלי. הוא התגייס לצנחנים ושירת במגוון תפקידים, ובהם מפקד מגלן, מפקד חטיבת הקומנדו והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא נשוי לעדי, ראש המכינה הקדם־צבאית צהלי, ואב לשש בנות.
מכריו מספרים על אדם ערכי מאוד, שיודע להוביל את פקודיו. "משכמו ומעלה", אומר עליו סא"ל במיל' טל ניר, שהיה קצין הנדסה אוגדתי ושירת תחת פיקודו של בלוט באוגדת איו"ש. "ראיתי אותו לפני ואחרי 7 באוקטובר, ואני יודע שהוא מבין את האיומים ביהודה ושומרון. הוא מבין שצריכים להיות ערוכים לכל אפשרות.
"התרחיש של 7 באוקטובר הוא משהו שיכול לקרות גם פה – המוני מחבלים וגם 'היפוך קנים' של הרשות הפלסטינית. בלוט מבין את האתגרים – חיזוק האוכלוסייה היהודית, ההתמודדות מול הרשות שכוללת וידוא שהם נשארים בצד שלנו ומשתפים פעולה, וגם להיות פעילים מול האויב – חמאס, הג'יהאד האסלאמי ו'חוליות בודדים' שיוצאות ממחנות הפליטים ופועלות גם בגבולות".
ניר, חבר תנועת הביטחוניסטים, מאמין כי אלוף פיקוד המרכז החדש ידע לעמוד באתגר. "המשימה היא להגן קודם כול על התושבים ביהודה ושומרון וגם למנוע זליגה של פיגועים 'החוצה'. לפי מה שאני מתרשם הוא מבין את ההתיישבות, מכיר וחי את השטח. הוא ימצא את הדרך ליצור דיבור וקשב לחששות שלהם. הוא מנהיג עם כריזמה גדולה. אנשים אוהבים אותו כאדם וכמפקד".
לדעתו, האתגר הגדול יהיה השתלבותו של בלוט ליד שולחן המטכ"ל. "כשאתה יושב במטכ"ל אתה צריך להיות ממלכתי. אני מקווה שהוא יצליח לשלב בין הממלכתיות ובין המקום שלנו כעם וצבא שמוביל לניצחון. ניצחון ביהודה ושומרון משמעותו לא לתת לאף אחד להרים את הראש, לחזק את ההתיישבות, ולתת לה את התחושה שהצבא מגן עליהם.
"במטכ"ל קשה לאזן את הצרכים הללו, וצריך לתת תשובות לגורמים אחרים שרואים את הממלכתיות כעניין חשוב יותר מהניצחון. כמו שאמרתי לו באופן אישי, אני מבקש לאחל לו הצלחה. הוא האדם הנכון, ואני מקווה שיוביל את הצבא בפיקוד המרכז לניצחון".
על תפר דק
לפתחו של אלוף פיקוד המרכז הנכנס עומדים אתגרים מורכבים בכל הגזרות.
קיני הטרור: בתחילת המלחמה חששו בצה"ל כי גם חזית יהודה ושומרון תתלקח, והחליטו לשנות דפוסי פעילות ולפעול בתוקפנות כלפי ניסיונות רבים של מחבלים להרים את ראשם. מאז 7 באוקטובר נערכו בפיקוד המרכז מאות מבצעים, ויותר מ־500 מחבלים חוסלו בפעילויות קרקעיות ומהאוויר. לאחרונה נראה כי בגזרת צפון השומרון החלו להתגבש תשתיות טרור מבוססות יותר של ג'יהאד אסלאמי וחמאס.
בזמן המלחמה שינה אלוף בלוט את ההוראות לכוחות האוגדה בשטח והגדיר כי יש להגיב לכל ניסיון תקיפה, כולל זריקת אבנים וגם בשטח A. הוא יוכל להוסיף עוד רבדים התקפיים בגזרות נוספות ברחבי הפיקוד.
הרשות הפלסטינית: לא כל תשתיות המחבלים והפיגועים הן תוצר של חמאס והג'יהאד האסלאמי: גם מהפת"ח שבהנהגת אבו־מאזן יוצא טרור, למשל מצד גדודי חללי אל־אקצה. בצה"ל מהלכים על חבל דק בין הרצון לשמור על הרשות הפלסטינית כשותפה, להותיר אותה ככוח שולט ברחוב הפלסטיני, ובמקביל לחסל גם מחבלים עם שייכות לפת"ח.
בלוט, שמכיר היטב את הדינמיקה ביהודה ושומרון מול מנגנוני הרשות, יצטרך לבחור אם להמשיך בקו של קודמו בתפקיד או לבחור בצעדים תוקפניים יותר.
קו התפר: זאת אחת הסוגיות שצה"ל דאג להתעלם מהן לאורך השנים וצצה לאחרונה ביתר שאת. מחבלים מטולכרם, חלקם מהג'יהאד האסלאמי אבל חלקם אנשי הרשות הפלסטינית וגדודי חללי אל־אקצה, יורים לעבר יישובי עמק חפר ולב השרון, מניחים מטענים ומאתגרים את הכוחות המדולדלים בגזרה. בצירוף הבנייה הלא חוקית המתקרבת לגדר ההפרדה, תושבים רבים חשים כי הם שוב נמצאים ערב 7 באוקטובר.
בלוט, שהעביר את נעוריו בימי האינתיפאדה הראשונה בנווה־צוף שבבנימין ומתגורר כיום עם משפחתו ביישוב לא רחוק מגדר ההפרדה באזור אחר של הארץ, אמור להכיר את החששות של התושבים ולדעת מה צריך לעשות כדי להרגיע אותם.
היחס להתיישבות: תפקידו של אלוף פיקוד המרכז מועד לפורענות. הוא מנהל יחסי אנוש הדוקים עם הקהילות והיישובים כדי להגן עליהם ולתת תחושת ביטחון, ובה בעת צריך לדעת לשים את הגבול מול האחוז הקטן של פורעי החוק שפוגעים ב־99 האחוזים האחרים. נראה שפוקס בחר להתמקד באחוז היחיד ולהפוך אותו למרכזי, בהתנהלות ובשיח, ולכן על פי גורמים רבים באזור, הוא הותיר אחריו אדמה חרוכה.
בהתיישבות מקווים מאוד שבלוט, שגדל במקום, יבחר בדרך אחרת, כדי ששיתוף הפעולה עמו יהיה מיטבי.
