דווקא בשיאו של גל השמרנות הלאומית שסוחף את אירופה, צפויות 14 שנות שלטון המפלגה השמרנית בבריטניה להגיע היום (ה') לקיצן, כאשר המפלגה ניצבת בפתחה של תבוסה היסטורית בבחירות שנערכות היום בממלכה.
מיהם המתמודדים הבולטים בבחירות ומה אומרים הסקרים? מה גרם לנפילת השמרנים ועליית הלייבור? ואיפה עומדים היהודים בסיפור?
זה שינצח, זה שיפסיד וזה שזינק לפסי רכבת
ארבעת המועמדים שזוכים למרבית הסיקור בבחירות בבריטניה שמתקיימות היום הם קיר סטארמר ממפלגת הלייבור, המקבילה הבריטית למפלגת העבודה, המזוהה עם השמאל המתון, רישי סונאק מהמפלגה השמרנית המזוהה עם הימין המתון, נייג'ל פרג' שמוביל את מפלגת הימין-הפופוליסטי העמוק, "רפורמה בבריטניה", ואד דייווי ממפלגת השמאל, הליברל-דמוקרטים.
סטארמר, מועמד מפלגת הלייבור כאמור, הוא המועמד האפור ביותר בבחירות וזו אחת הסיבות שצפויות להפוך אותו לראש הממשלה הבא. הוא שימש כתובע הכללי של בריטניה ועל פועלו זה קיבל תואר אבירות בשנת 2014. האנליסטים בבריטניה צופים כי הוא לא צפוי להוביל רפורמות מרחיקות לכת, עם זאת בקמפיין הבחירות שם סטארמר דגש על ביטחון הפנים, לגביו הבטיח כי יגדיל את מספר השוטרים ברחובות, שיקום שירותי הבריאות הציבוריים והכלכלה.
לסקרי הבחירות נגיע בהמשך, אך כאמור, על פי כל התחזיות סטארמר אמור להיות ראש הממשלה הבא של בריטניה.
מי שצפוי לסיים את דרכו כראש הממשלה הוא רישי סונאק, מנהיג המפלגה השמרנית, הממוקמת במקום השני בסקרים. בתחילת דרכו כשר האוצר, סונאק נהנה מפופולריות רבה, אך כראש ממשלה הוא נתקל בביקורות על היותו מנותק מהעם, על הירידה ברמתה של מערכת הבריאות הציבורית, יוקר המחיה התופח ועל כשלונו הצורב בתחום ההגירה.
מתמודד מסקרן במיוחד הוא נייג'ל פרג', מנהיג מפלגת "רפורמה בבריטניה". פרג' הוא פוליטיקאי ותיק, המתמודד בבחירות לפרלמנט בפעם השמינית לאחר שעזב את הפוליטיקה וחזר. המנהיג השמרני-פופוליסטי השפיע באופן ניכר על הפוליטיקה הבריטית בעשורים האחרונים, בעיקר בכל הנוגע להתנגדותו להגירה ולתמיכתו בברקזיט. מפלגתו צפויה לזכות בייצוג זעום בבית הנבחרים ולהיות אחת המפלגות הקטנות ביותר בו.
במקום השלישי בסקרים, אחרי הלייבור והשמרנים ניצבת מפלגת הליברל-דמוקרטים, בראשה עומד אחד הטיפוסים הכי יוצאי דופן בפוליטיקה הבריטית. אד דייווי הוא טיפוס צבעוני ובמהלך הקמפיין עשה שימוש בתעלולים שיווקיים כמו נפילה מאופנוע מים, רכיבה על רכבת הרים ענקית, והחלקה במגלשת מים. הוא התפרסם לראשונה בשנת 1994 לאחר שזינק למסילת רכבת כדי להציל אישה שנפלה לפסים, פעולה שעליה זכה בפרס גבורה וציון לשבח ממשטרת התעבורה הבריטית. שלוש שנים לאחר מכן נבחר לראשונה כחבר בפרלמנט.
בפרלמנט הבריטי 650 מושבים, כאשר כיום השמרנים הם המשמעותי ביותר בו עם 365 מושבים, בעוד הלייבור עם 202. הסקרים חוזים שהתמונה הזו תשתנה באופן דרמטי.
סקר שנערך בחודש שעבר על ידי הדיילי טלגרף השמרני, ניבא שהלייבור תשיג מספר מדהים של 516 מושבים, בעוד השמרנים ירדו ל-53 בלבד. סקר שערך מכון Yougov הוותיק ופורסם אתמול, חזה שהלייבור תזכה בהישג חסר תקדים של 431 מושבים, השמרנים יקבלו 102 מושבים, הליברל-דמוקרטים של אד דייווי עם עלייה מרשימה ל-72 מושבים ואילו רפורמה לבריטניה של פרג' עם 3 מושבים בלבד. שני סקרים שנערכו ביום ד' בידי קבוצת “More in Common” ומכון“Focaldata” הגיעו לממצאים דומים.
תוצאה כזו תעניק ללייבור שליטה אבסולוטית בפרלמנט ואת הכוח להעביר חוקים ככל העולה על רוחה.
תיאוריית הכאוס
הסקרים החד משמעיים משקפים את אי-שביעות הרצון העמוקה בבריטניה ביחס לתפקוד הממשלה תחת השמרנים.
לפי סקר נוסף של Yougov, כ-75 אחוזים מהבריטים סבורים שמצב המדינה גרוע יותר ממה שהיה לפני שנות השלטון של המפלגה השמרנית לפני 14 שנים ויותר מ-46% מהם חושבים שמצב המדינה "הרבה יותר גרוע".
הכלכלה הבריטית נמצאת בנסיגה בשנים האחרונות, לרבות פגיעה בפיריון, יוקר מחיה מתעצם ותפיחת החוב הלאומי למימדים בהם לא היה מזה עשרות שנים. במפלגה השמרנית הוטחה גם ביקורת רבה בענייני הברקזיט, ההתמודדות עם משבר הקורונה וכמובן משבר ההגירה החריף.
בשנה שקדמה לכניסתו של דיוויד קמרון לתפקיד ראש הממשלה מטעם השמרנים ב-2010, היגרו לבריטניה כמעט 600 אלף איש. קמרון, שמשמש כשר החוץ בממשלתו של סונאק, התחייב להוריד את המספרים לעשרות אלפים בשנה. בשש שנותיו בתפקיד מספרי המהגרים היו גבוהים יותר ביחס לשנה בה נכנס, כשבשנת השיא המספרים הגיעו ל-667 אלף מהגרים בשנת 2014. תרזה מיי שהחליפה אותו התחייבה להישג דומה, אך בתקופתה הגיעה ההגירה למספר חסר תקדים של 825 אלף בשנת 2018.
אחרי נתונים כה עגומים מתנגדי ההגירה לבריטניה לא האמינו שהמצב עשוי להיות גרוע יותר. הם טעו. תחת שלטונם של בוריס ג'ונסון וסונאק נרשמו מספרים גרועים בהרבה, כאשר בשנים 2022-2023 נכנסו לבריטניה מספר שיא של 2.5 מיליון מהגרים. כיום מוערך מספר המהגרים בבריטניה בקרוב ל-10.5 מיליון, כ-15 אחוזים מכלל האוכלוסייה.
במאמץ אחרון להחזיר אליו קולות מיואשים, השיק סונאק את תוכנית גירוש מהגרים בלתי-חוקיים לרואנדה חרף ביקורת מהאו"ם ומארגוני זכויות אדם, כאשר ממשלת בריטניה מצפה להטיס לרואנדה 5,700 מהגרים עד סוף השנה. עבור המצביעים הבריטים זה מעט מדי ומאוחר מדי.
לצד הביקורות על ענייני המדיניות, באותן 14 שנים בהן אחזה המפלגה בשלטון, כיהנו מטעמה חמישה ראשי ממשלה שונים, מה שחיזק את תחושת הכאוס בציבור.
כעת, לאחר שנים סוערות, בבריטניה מחפשים יציבות ושקט ולוואקום הזה בדיוק נכנס סטארמר, האיש האפור והסולידי שרבים מקווים שיחזיר את האיזון לבריטניה.
הקול היהודי
היהודים בבריטניה היו שותפים משמעותיים בבניית מפלגת הלייבור במאה הקודמת. בעשור האחרון הם נטשו אותה בהמוניהם כשהמפלגה הובלה על ידי ג'רמי קורבין האנטישמי ובבחירות האחרונות ב-2019 הצביעו עבור המפלגה רק 11 אחוזים מהיהודים בבריטניה.
סטארמר הגיע מרקע שונה לחלוטין. אשתו, ויקטוריה, היא יהודייה ובראיון לגארדיאן אמר סטארמר שמחצית ממשפחתו יהודים וכן: "תודה לאל, איש מקרוביי לא נפגע ב-7 באוקטובר, אבל אין ספק שהמשפחה בישראל הושפעה על ידי המלחמה". כבר כשנבחר לכהן כראש המפלגה ב-2020, סטארמר אמר שאחד האתגרים החשובים ביותר שלו הוא החזרת התמיכה היהודית.
הוא כינה את האנטישמיות "כתם" על המפלגה ותחת הנהגתו, הלייבור השעתה ולבסוף הדיחה את קורבין, שמתמודד בבחירות כעצמאי. המפלגה גם אימצה את המלצות הנציבות לזכויות אדם בדבר טיפול בתלונות על אנטישמיות.
מסתמן שהמאמצים השתלמו כשלפי הסקרים, בין שליש לחצי מהיהודים בבריטניה יצביעו היום ללייבור.
