ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב (ש"ס) קיימה היום (שלישי) דיון ראשון בהצעת החוק של ח"כ לימור סון הר מלך, המבקשת להטיל מגבלות על קיומו ופעילותו של תא סטודנטים באקדמיה, אם הוא תומך בטרור או במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. בהצעת החוק המקורית נכתב כי סטודנטים יורחקו מלימודים לתקופה של 30 יום, אם הביעו תמיכה במעשה טרור או בארגון טרור, או הניפו דגל של מדינת אויב או של ארגון טרור. במקרה של עבירה חוזרת תישלל זכאותו של הסטודנט לתואר למשך חמש שנים. הצעת החוק אושרה בוועדת שרים לחקיקה, בכפוף לכך שהחלק השני יוסר ממנה ורק החלק של סגירת תאי הסטודנטים ימשיך לחקיקה.
יוזמת הצעת החוק ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): "בגלל שיש התפכחות והבנה שלא ניתן לאפשר זאת באקדמיה, נדרוש שכל סעיפי החוק ימומשו – כך שסטודנט שהביע תמיכה בטרור, יושעה על ידי המוסד לתקופה של 30 ימים. האוניברסיטאות והמכללות אמורות להיות מקום של מחקר ודיאלוג, אבל התופעה של סטודנטים שתומכים בטרור הפכה למגפה. אין זה מתקבל על הדעת שסטודנטים יפעלו לקידום מטרות טרור וימשיכו ליהנות ממנעמי המדינה וללמוד כאילו לא קרה דבר. ההסתה באקדמיה אינה יכולה להימשך. תאים של בל"ד קוראים לטרור באופן הכי מובהק שיש, ועד היום התא היחידי שנסגר היה של בוחרים במשפחה".
ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): "אם מדובר בעבירה פלילית – המשטרה מטפלת, ואם בעניין משמעתי – המוסד האקדמי מטפל. בארגז הכלים הקיים היום אפשר להעמיד לדין את מי שעובר עבירת טרור, ולכן אין מקום לחוק שמפעיל טרור על 21% מהסטודנטים. במוסדות להשכלה גבוהה יש חופש ביטוי, ויש שם מיעוט פלסטיני שיש לו דעה אחרת. הניסיון הזה לרדיפה וסתימת פיות הוא ניצול ציני, כמו חוקים פופוליסטיים אחרים שהגיעו לפה." ח"כ עטאונה התייחס למה שקורה באוניברסיטאות בחו"ל בימים אלה: "אתם לא יכולים להשתיק את כל האוניברסיטאות בעולם. ראינו איך הקול השפוי בעולם מקדם את העמדה האנושית שאנחנו מחזיקים בה".
יו"ר פורום הרקטורים והמשנה לנשיא הטכניון, פרופ' עודד רבינוביץ': "יש הצעות חוק שרוצות להפוך את האוניברסיטאות לגורם שבולש אחרי הסטודנטים וחברי הסגל. אין בזה צורך, כי בחוק המאבק בטרור כבר יש איזונים ומנגנונים. הצעת החוק הזאת במהותה מצרה את חופש הביטוי. כשמגיעה אלינו תלונה עם חשד לעבירה על החוק הפלילי, אנחנו פונים למשטרה. היה בטכניון מקרה של חשד שסטודנטים הדביקו פתקים לא ראויים על קיר זיכרון שהוקם אחרי 7 באוקטובר. תוך דקות העברנו את זה לטיפול המשטרה, כי זה לא תפקיד האקדמיה להפוך לזרוע משטרתית וחקירתית. הטיפול של אותו סטודנט הסתיים עם העמדה לכתב אישום".
יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב התרעם על הטיפול במוסד: "איך מי שתמך בטרור בתוך כתלי מוסד אקדמי יכול להמשיך ללמוד שם? אם לא תדעו לעשות זאת בתקנון, נעשה את זה בחקיקה. אם הייתם אוכפים את הדין המשמעתי אז לא היינו מגיעים היום לחקיקה הזאת".
סגן יו"ר אם תרצו שי רוזנגרטן: "בתקנון הטכניון רואים עבירות תעבורתיות, הטרדות מיניות, השחתת רכוש, אבל הסתה לטרור לא מופיעה ולא מטופלת בתקנוני האוניברסיטה".
רפ"ק אודי רונן קצין חקירות, משפטן של מחוז ירושלים: "יש פער משמעותי בין התקווה שכל אמירה ברורה מאליה תטופל, לבין השאלה אם המשטרה והפרקליטות אכן יכולות לטפל בזה. אם אדם מסית פעם אחת הוא כנראה לא ייחקר. אם אדם אומר אמירה מסיתה ומזוהת טרור באופן ברור, אבל אין אפשרות להוכיח שאמר אותה בפני מאות אנשים למשל, או אם אין אפשרות להוכיח בהסתברות גבוהה שאותו אדם יעשה מעשה, סביר שאפילו לא ייחקר. אם המשטרה לא התערבה, זה לא אומר שאין הסתה או הזדהות עם טרור. הסתה לא ישירה לטרור מחייבת היום הסתברות. ולכן הרבה ביטויים כמו "בדם ואש" לא אושרו לחקירה, אנחנו לא יכולים לגעת בהם. גם בהנפת דגל חמאס ירוק, אילוצי חקיקה לא מאפשרים לנו לטפל בזה. אנחנו כבולי ידיים בהרבה נושאים".
