בקבינט המדיני-ביטחוני אושרה בשבוע שעבר הסדרתם של חמישה יישובים: אביתר בשומרון, שדה אפרים בבנימין, גבעת אסף בבנימין, חלץ בגוש עציון ואדוריים בהר חברון. כולם יושבים בנקודות אסטרטגיות למניעת רצף התפשטות בנייה פלסטינית.
כפי שפרסמנו במקור ראשון, ההסדרה, שאמורה הייתה לחול על ארבעה יישובים, כללה יישוב חמישי, וזאת כמעין צעד ענישה לרשות הפלסטינית, בשל הכרתה של ארמניה לפני כשבועיים במדינה פלסטינית, בנוסף לנורווגיה, ספרד, אירלנד וסלובניה.
בנוגע לאביתר, התחולל ויכוח משמעותי בקבינט בשל התנגדות אמריקנית למהלך. באמצעו של הדיון ביום חמישי האחרון, יצאו ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', לדיון מצומצם שארך כשעה – ובמהלכו דנו בהסדרת אביתר עם גורמים אמריקנים, שהביעו מורת רוח מהכוונה להסדיר את היישוב. בסופו של דבר, הוחלט כי בין היתר, תמורת מהלך של אישור הישוב, תוארך הערבות הישראלים לבנקים הקורספונדנטים בארבעה חודשים במקום בשלושה, והיא תסתיים בסוף אוקטובר. אז, תיבחן שוב הארכתה מחדש.
מאז 2017, משמשים שני בנקים ישראלים כקורספונדנטים להעברת כספים אל הרשות הפלסטינית וממנה, וזאת לאחר שחוק טיילור פורס שחוקק בארה"ב, אוסר העברות כספים לרש"פ כל עוד זו משלמת למחבלים. ממשלת ישראל נותנת לבנקים הללו חסינות פלילית מפני העמדה לדין על פעילות זו, ומשרד האוצר מעניק ערבות בדמות שיפוי אפשרי על סך 5 מיליארד שקלים, במקרה של תביעה. במסגרת ההסדר, אמורה הייתה הרשות הפלסטינית לבצע שורה של צעדים שיבטיחו יותר שקיפות פיננסית ומאבק בהון השחור. הערבות לבנקים, הוארכה באופן אוטומטי ביד משרד האוצר מדי חצי שנה מאז 2017.
אולם, בדיקת שר האוצר הנוכחי בצלאל סמוטריץ' העלתה כי הרשות לא עמדה באף אחת מהתחייבויותיה לקידום צעדים בנושא, מה שרק הגדיל את הסיכון לתביעות ואת גודל השיפוי לו מתחייבת הממשלה לבנקים.
בחודש מרץ, עלה לראשנה הנושא לדיון, לאחר הסנקציות האמריקניות על מתיישבים ביו"ש, שהביאה לחסימת חשבונות הבנק שלהם. התהייה שעלתה אצל שר האוצר הייתה כיצד ארה"ב מטילה סנקציות כדי להיאבק לכאורה בטרור מצד גורמי התיישבות, אולם דוחקת בישראל להעניק רשת ביטחון לבנקים הקורספונדנטים ומערכת הפיננסית הפלסטינית כל עוד זו עדיין מממנת טרור, שמופנה מול אזרחי ישראל.
כתוצאה מכך, התנהל שיח מול משרד האוצר האמריקני, בו הובע חשש מקריסה פיננסית של הרש"פ, ותוצאותיו היו כי הערבות הישראלית תוארך בשלושה חודשים ויוקם צוות בדיקה. בתמורה, האמריקנים יורו כי המתיישבים עליהם הוטלו סנקציות יוכלו לנהל את חיי היום יום בבנקים – כלומר יוכנסו משכורות ויוכלו למשוך כספים.
צוות הבדיקה שכלל נציגים של בנק ישראל, העלה כמה מסקנות שאומצו בידי הקבינט ובהן דרישה כי גופים בינלאומיים ינהלו ביקורת על ההתנהלות הפיננסית ברש"פ. במהלך הדיון בקבינט ביום חמישי, אישרה כאמור ישראל כי הערבויות יוארכו בשלב זה בארבעה חודשים ויימשכו עד סוף חודש אוקטובר.
