עורכי הדין דב אברמוביץ' ואופק ברוק הגישו הבוקר (א') לבג"ץ בקשה בשמו של דיין בית הדין הרבני הגדול, הרב אליעזר איגרא, להצטרף לעתירתם של הקליניקות המשפטיות, המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ועו"ד ד"ר חיים שיין, בנושא הבחירות לרבנים הראשיים.
בבקשה שהגיש הרב איגרא, הוא מבקש ש"ככל שהבחירות לרבנות הראשית לא תתקיימנה במועדן, לא תיפגע כשירותו של המבקש להיבחר לכהונת רב ראשי, כפי שזו הייתה קיימת במועד בו היו אמורות הבחירות להתקיים". הבקשה מוגשת כעת מאחר שהרב איגרא צפוי להגיע לגיל 70 ב-10 באוגוסט.
על פי חוק הרבנות הראשית, "כשיר להיבחר רב ראשי לישראל מי שנתקיימו בו אלה: בעת הבחירה מלאו לו 40 שנה וטרם מלאו לו 70 שנה". ממילא, לו היו הבחירות לרבנות הראשית נערכות במועדן, הרב איגרא היה זכאי להיבחר כרב ראשי. אולם, בהנחה שנראית כרגע סבירה לפיה הבחירות לא תיערכנה עד ל-9 באוגוסט, הוא כבר לא יהיה כשיר להיבחר.
נציין כי עתירת המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט הוגשה על ידי עוה"ד פרופ' אביעד הכהן במטרה לאכוף על המשרד לשירותי דת לקיים את הבחירות במועדן, מטרה שכבר לא תוכל להיות מושגת לאור פקיעת כהונת הרבנים הראשיים לישראל מחר.
בבקשה שהגיש הרב איגרא נאמר עוד כי "לא למותר לציין כי דווקא למבקש 'זכות עמידה' במובן הקלאסי, המובהק, של מי שההחלטה בעתירה – כל החלטה – עלולה לפגוע ישירות בעניינו ובזכויותיו. עם זאת, תפקידו של המבקש כדיין מחייב זהירות, ואין בכוונתו להתייחס לסוגיות שונות שהועלו בעתירה, זולת הפניית תשומת לב בית המשפט הנכבד להשלכה הקונקרטית האפשרית של דחיית הבחירות על עניינו (ואולי עניינם של אחרים המצויים במצב דומה), אשר חשוב שתעמוד בפני כב' בית המשפט בשעה שישקול את דינה של העתירה".
עורכי דינו של הרב איגרא מזכירים עוד כי "המועד לקיום הבחירות לרבנים הראשיים הינו 'לא פחות מחודש אחד לפני תום כהונתם של קודמיהם'; ואילו תקופת הכהונה של הרבנים הראשיים, בהתאם לסעיף 16(א) לחוק, הינה עשר שנים. אמור מעתה, המועד לקיום הבחירות לרבנים הראשיים הינו לא יאוחר מעשר שנים פחות חודש מתחילת הכהונה של הרבנים הראשיים המכהנים. מדובר במועד שנקבע בחוק, אשר בית משפט זה כבר עמד על חשיבותו. נקודת המוצא, היא כי רשות מנהלית אינה יכולה להאריך מועד שנקבע בחוק, בין שהארכה כזו היא תוצאת מעשה, ובין שהיא תוצאה של חוסר מעש. הארכה כזו יכולה להיעשות בחקיקה ראשית בלבד, ואף זאת – במגבלות מסוימות. על כן נזקקו בשנה האחרונה להוראות שעה המאריכות את כהונת הרבנים הראשיים: חוק הרבנות הראשית לישראל".
"במועד הגשת בקשה זו, לא קיימת (למיטב ידיעת המבקש) חקיקה המאריכה את כהונת הרבנים הראשיים מעבר ליום 1.7.24", הוסיפו עורכי הדין. "לנוכח עובדה זו, דחיית מועד הבחירות דה פקטו, ללא סמכות שבחוק, אינה יכולה לפגוע בזכות של המבקש להיבחר, שהייתה קיימת במועד בו אמורות היו הבחירות להתקיים על פי דין, שכן פעולה (או מחדל) ללא סמכות שבדין אינה יכולה לפגוע בזכויות שהיו קיימות אילולא אותה פעולה (או מחדל)".
לדברי עורכי הדין, "דברים אלה בוודאי נכונים אם תיחקק הוראת שעה נוספת המאריכה את כהונת הרבנים הראשיים בדיעבד, לאחר פקיעת כהונתם. אך הם נכונים גם אם תיחקק הארכה נוספת לפני פקיעת כהונת הרבנים הראשיים, שכן ממילא לא ניתן היה לקיים את הבחירות לפני מינוי אסיפת בחירות (21 יום לפני מועד הבחירות) והצגת מועמדויות (עד 7 ימים לפני מועד הבחירות), ועל כן הארכה כזו – אף אם תיעשה למראית עין בטרם פקיעת כהונת הרבנים הראשיים – תהיה למעשה באיחור ושלא בהתאם לחוק, שכן הליכי הבחירות אמורים היו כבר לצאת לדרך. ממילא, אין היא יכולה לפגוע במועמד שהיה כשיר להיבחר במועד המקורי (הוא הדין לגבי ההארכה שנעשתה בחודש יולי ,2023 אף הוא ביום האחרון לתקופת הכהונה של הרבנים הראשיים".
"לאור כל האמור לעיל", נחתמה בקשתו של הרב איגרא, "בבואו של בית המשפט הנכבד לדון בענייני העתירה, מתבקש בית המשפט הנכבד לשקול את עניינו של המבקש כך שככל שהבחירות לא תתקיימנה במועדן, יפורש הדין באופן שלא תיפגע כשירותו של המבקש להיבחר לכהונת רב ראשי, כפי שזו הייתה קיימת במועד בו היו אמורות הבחירות להתקיים".
