משרד הביטחון מפרסם היום (ב') את סיכום שנת 2023 בייצוא הביטחוני של מדינת ישראל ומדווח על שיא חדש בהכנסות. מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר וראש אגף הייצוא הביטחוני 'סיבט' יאיר קולס, הגישו לשר הביטחון יואב גלנט, את דוח הייצוא הביטחוני לשנת 2023, במהלכה חתמו התעשיות הביטחוניות על חוזים חדשים בהיקף של 13.073 מיליארד דולר, כ-49 מיליארד שקלים. זהו הנתון הגבוה אי פעם ובשנה השלישית ברציפות שבה נקבע שיא חדש בהיקף היצוא של מדינת ישראל. במהלך השנה הצליחו התעשיות הביטחוניות לחתום על מאות חוזים משמעותיים ברחבי העולם, בהם גם עסקאות בהיקפים של מאות מיליוני דולרים כל אחת.
עם פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר, משרד הביטחון עבר למתכונת חירום וכך גם התעשיות הביטחוניות, שנרתמו באופן מלא למאמצי המלחמה ועברו לייצר סביב לשעון עבור צה"ל, במקביל להמשך הייצור עבור לקוחות זרים. למרות המלחמה, שנת 2023 הסתכמה בשיא חדש והתאפיינה בעסקאות ייצוא משמעותיות.
במשרד הביטחון עושים מאמצים רבים בשנים האחרונות להגדלת הייצוא הביטחוני, בשיתוף האגפים המרכזיים במשרד- סיבט, מפא"ת, מלמ"ב, אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י), האגף הביטחוני-מדיני, היועץ המשפטי למערכת הביטחון וגופים נוספים. גופים אלו פעלו במשותף לחיזוק קשרים ביטחוניים-אסטרטגיים ברחבי העולם, להרחבת הייצוא הביטחוני לשווקים חדשים, להסרת חסמים בירוקרטיים ולטיוב הרגולציה. כל זאת תחת כללי אפ"י והאמנות הבינלאומיות.
הדו"ח מגלה כי נרשם זינוק בהיקף הייצוא הביטחוני של מערכות הגנה אווירית, שעמד בשנת 2023 על 36 אחוזים מהיקף כלל העסקאות, לעומת 19 אחוזים ב-2022, מה שיכול ללמד על היעילות של מערכות ההגנ"א הישראליות, השם שלהן בעולם וההבנה של צבאות זרים כי מדובר בנשק שובר שוויון.
הייצוא לפי סוג המוצרים התחלק ב-2023 באופן הבא: מערכות הגנ"א טילים ורקטות (36 אחוזים), מכ"מ ומערכות לוחמה אלקטרונית (11 אחוזים), אמצעי ירייה ושיגור (11 אחוזים), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (9 אחוזים), תחמושת וחימוש (8 אחוזים), תצפית ואופטרוניקה (5 אחוזים), כלי רכב ורק"מ (5 אחוזים), מודיעין מידע וסייבר (4 אחוזים), מל"טים ורחפנים (4 אחוזים), מערכות תקשוב וקשר (4 אחוזים), לוויינות וחלל (2 אחוזים) ופלטפורמות ומערכות ימיות (אחוז אחד).
גם הפילוח הגיאוגרפי של הלקוחות מצביע על תנועה מעניינת, כש-48 אחוזים מכלל הייצוא היה לאזור אסיה והפסיפיק, 35 אחוזים לאירופה, צפון אמריקה עם 9 אחוזים, אמריקה הלטינית ארבעה אחוזים, ואפריקה עם אחוז אחד בלבד. מדינות הסכמי אברהם חתמו על שלושה אחוזים מכלל העסקאות של ישראל.
התפלגות חתימת חוזים לפי היקפן הכספי: עסקאות עד 10 מיליון דולר (20 אחוזים), עסקאות עד 50 מיליון דולר (23 אחוזים), עסקאות בין 50-100 מיליון דולר (17 אחוזים) ועסקאות מעל מאה מיליון דולר (40 אחוזים).
שר הביטחון יואב גלנט אמר: "גם בשנה בה מדינת ישראל נלחמת מול שבע זירות שונות, מצליח הייצוא הביטחוני של מדינת ישראל להמשיך ולשבור שיאים. עובדה זאת מהווה תעודת כבוד, בראש ובראשונה, לתעשיות הביטחוניות שלנו ולמוחות היצירתיים והכישרוניים הפועלים בהן ומניעים אותן לפסגות של חדשנות פורצת דרך. נתוני השנה מעידים כי אף שהתעשיות הביטחוניות שלנו רתומות, בראש סדר העדיפות שלהן, לטובת הצלחתו של המאמץ המלחמתי, הן ממשיכות לחתום על עוד ועוד עסקאות ייצוא משמעותיות, ובכך מאפשרות את מימושו של המאמץ שמוביל משרד הביטחון להגדלת הייצוא הביטחוני תוך פתיחתו לשווקים חדשים".
"התעשיות הביטחוניות הישראליות הן חלק בלתי נפרד מהעוצמה הביטחונית הישראלית", הוסיף מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר, "הישגיהן יוצאי הדופן, שהביאו להכפלת הייצוא הביטחוני בתוך חמש שנים, עומדים לצד צה"ל מאז השבעה באוקטובר. התעשיות הביטחוניות הישראליות מובילות בעולם בטכנולוגיות מתקדמות וייחודיות, בזכות יכולת מדעית ועובדים מסורים. מדינות רבות בעולם עוקבות אחר הצלחות מערכות הלחימה הישראליות במלחמה, בכל המימדים ורוכשות נשק ישראלי כדי להגן על אזרחיהן. מפרוץ המלחמה משקיע משרד הביטחון עשרות מיליארדים ברכש 'כחול לבן' ובמחקר ופיתוח, בהרחבת קווי ייצור ובפיתוח יכולות חדשות, במטרה להרחיב את עצמאות הייצור בתחומים קריטיים ולצמצם תלות בשרשראות האספקה בעולם. השקעה זו תביא להערכתנו גם להרחבה נוספת בייצוא הביטחוני. משרד הביטחון ימשיך לתמוך ולחזק את תעשיית הביטחון הישראלית, את הייצוא הביטחוני ואת כשירותו של צה״ל להתמודד עם האתגרים הרב זירתיים המתרחבים העומדים לפנינו".
