אל אלוף במיל' גיורא איילנד אני מגיע עוד בשלביו המוקדמים של הפרויקט. איילנד (72) שימש כראש אגף המבצעים ואגף התכנון, קצין חי"ר וצנחנים ראשי, ראש המל"ל ובתחילת המלחמה צירף אותו שר הביטחון גלנט כיועץ למעין קבינט מצומצם שהקים.
לצד הרקורד הביטחוני המרשים, העובדה שהוא עצמו מתגורר במושב הסמוך לעמק חפר, כ-7 קילומטרים מטולכרם, הפכה את איילנד לגורם שמתאים לפרויקט כמו כפפה ליד והשיחה עמו אכן לא הכזיבה.
"תראה, ההפתעה היחידה שהייתה לי כשראיתי את הסרט של הירי הגלוי על בת חפר והירי שמצולם", אומר איילנד, "היא שזה קרה עכשיו ולא קרה כבר לפני הרבה חודשים. אני צפיתי שזה יקרה הרבה חודשים קודם, בוודאי אחרי 7 באוקטובר, והאמת היא שגם לפני כן".
"אני אגיד משהו חצי אישי. לפני בערך שנה או יותר, אולי אפילו הרבה יותר, היה כנס של אוגדת איו"ש באריאל, עם כל המפקדים מרמת רב-סרן או סגן אלוף כשאבי בלוט היה מפקד האוגדה והזמינו אותי לתת שם הרצאה. אני אמרתי גם בהרצאה וגם לאבי בנפרד: 'יש לכם המון אתגרים בתוך יהודה ושומרון, ואני לא מזלזל, לא באירועים בשכם ולא באירועים בג'נין, ולא בכל אתגר אחר, אבל הבעיה של ישראל תשתנה ברגע שיתחיל ירי מטולכרם ומקלקיליה, לא רק לעבר יישובים ישראלים, אלא לעבר כביש 6'."
"כל מי שנוסע כמובן על כביש 6 מדרום לצפון או מצפון לדרום, יכול להבין כמה הציר הזה נשלט, והחומה שלכאורה מפרידה היא לא מספיק גבוהה, כך שגגות הבתים האלה שולטים, וזה מפתה מחבלים לירות, אז אם הייתה רמה מסוימת של הרתעה ומניעה עד 7 אוקטובר, ואולי גם במשך החודשים הראשונים של המלחמה בעזה, ברור שרמת ההרתעה שישראל מצליחה לייצר היא הולכת ונשחקת בכל המקומות, ובאופן טבעי הראשים מתעוררים בעוד מקומות".
בנסיעה בכביש 6 ניתן לראות שאיילנד צודק. גגותיהם של חלק מהבתים אכן גבוהים יותר ומאפשרים ירי נוח לעבר הכביש. בנוסף, לאחר שבשבוע שעבר עברו שב"חים את החומה באזור הכפר שוויכה לשטחי מועצת עמק חפר, ביום שני האחרון תועדו פלסטינים רבים עוברים אותה באזור היישוב שקף.
"בעזה לא הייתה שום היערכות בעומק"
בניגוד לפרשנים וגורמים ביטחוניים רבים אחרים, לאיילנד תוכניות מקיפה להתמודדות עם הבעיה הביטחונית הגוברת בקו התפר, אך כזו שלא בהכרח דורשת הקצאת משאבים מאסיבית: "כמו בהרבה דברים אחרים, יש כמה דברים מרכזיים שצריכים לדעת לעשות, ואם לא נדע לעשות אותם מהר כשהבעיות הן יחסית קטנות, ניכנס לבעיות שיכולות להיות בסדר גודל עצום, ואם זה בא במקביל לכל יתר הזירות, כפי שישראל מתמודדת היום, אז באופן טבעי המשמעויות הן חמורות עוד יותר", אומר איילנד.
"על מנת לתת מענה לדברים כאלה, אתה לא יכול להתבסס על כוחות שיגיעו כשיהיה משהו. פיקוד העורף גאה בכך שהוא הקים חטיבה ייעודית לתו התפר, זו חטיבת מילואים שתדע לפרוס שם בתוך 24 שעות, אבל אתה צריך תגובה תוך 24 דקות, ולפעמים תוך 24 שניות. הדרך היחידה להיות מסוגל לתת מענה מיידי, שהוא יכול להיות או לירי, או חמור יותר מירי, נגיד פריצה של החומה או הגדר, והגעה ליישובים, אתה צריך שיקרו שני דברים ממערב לגדר".
"הראשון הוא כוח צבאי, לא משטרתי, אלא כוח צבאי, ממערב לגדר, והייתי אומר גם ממערב לכביש 6, אבל כזה ששולט בטווחים יעילים, גם על הגדר, גם על מה שקורה בכביש 6, וגם במידה מסוימת לעבר גגות הבתים, במיוחד טולכרם וקלקיליה. אז זה צריך להיות כוח צבאי שנמצא שם באופן קבוע ושמסוגל להגיב מידית, ומכסה בצורה אפקטיבית, בגדה את האזור הערבי שזה מול הערים האלה, קלקיליה וטולכרם וגם במקומות אחרים".
"אני מתכוון קודם כל, למענה שיש בו גם עומק, לא כוח שיושב על הגדר, להפך, הוא צריך לשבת 300 או 500 מטר ממערב לגדר עם כלי נשק בעלי טווח יעיל למאות מטרים וככה הוא מסוגל להגיב ולא כזה שמותקף ובאותו רגע הוא משותק תחת אש. אומנם לא התפרסמו תחקירים בעניין, אבל נקודה שחשוב לי לדבר עליה היא שככל שאני מבין, בשבעה באוקטובר, אחת הבעיות הייתה שבכל אוגדת עזה, לא היה ולא חייל אחד או נגמש אחד בעתודה, לא הייתה שום היערכות בעומק. היו המון כוחות קרובים מאוד לגדר ולזה נערכו, אבל אז ברגע שהאויב הגיע לשם, החיילים בעצם נתפסו שם בהפתעה, לא היה שום כוח בעומק שיכול היה להגיב ולסייע להם.
"דבר שני ולא פחות חשוב הוא שבין כביש ארבע לכביש שש בכל האזור הצר הזה, שהוא רווי יישובים, יסתובבו דרך קבע, ג'יפים ממוגנים של צה"ל, שלא יקרה מה שיקרה להרבה מאוד כלי רכב שהגיעו לעוטף עזה בשבעה לחודש ופשוט נקטלו, כי לא הייתה להם שום הגנה. יש ג'יפים ממוגנים עם עמדות מקלע עליהם, שיכולים לקחת נגיד ששה או שמונה לוחמים, והם כל פעם במקום אחר, אז אי אפשר לתפוס אותם או אי אפשר לתקוף אותם, אף אחד לא יודע איפה הם נמצאים, גם אם ישלחו רחפנים מראש, והג'יפים הממוגנים האלה עם כוח כוננות כזה, יודע ויידע להגיע תוך דקות לכל יישוב, או לכל שכונה במזרח כפר סבא, או לכל מקום אחר ששם יכול להתחיל אירוע. כל זה ללא קשר לכיתות כוננות ולהיערכות אזרחית, למשטרה שקיימת ולגיוס גדודי מילואים על-ידי פיקוד העורף שידעו להגיע לשם. אתה צריך יכולת תגובה מהירה שנמדדת בדקות, שהיא ניידת ושמסוגלת להגיב מהר".
"עד כאן מענה אחד, שהוא ממערב לגדר, אם תרצה הגנתי או תגובתי, או מה שנקרא כוחות בעתודה, אבל עתודה אמיתית, ניידת שיודעת להגיע מהר לכל מקום. היא לא דורשת הרבה מאוד כוח, צה"ל מתוח היום מכל הקצוות ובכל הגזרות, אבל ההיערכות הזאת היא חיונית".
"דומה להשתלטות בחומת מגן"
"מזרחית לגדר יש שני דברים שצריך לעשות בצורה הרבה יותר נמרצת. הזכרתי את מחנה נור א-שמס, שהוא מחנה הסמוך לטולכרם, שיש שם תשתית טרור, שמתחילה להתחרות בזו של ג'נין. אני חושב שפועלים שם יפה, אבל כשיש לך אירוע, כמו זה שהיה בשבוע שעבר עם הירי לכיוון בת חפר, יש חשיבות קריטית להגיע לאנשים שביצעו את זה, צילמו את זה, או מעורבים בזה. כבר עושים את זה, אבל צריך לעשות את זה בצורה יותר משמעותית".
"אני מניח שלשב"כ יש את היכולת להגיע, ואת האנשים האלה צריכים מהר מאוד או לחסל או לעצור, כי אחרת מחר יהיו לא שלושה כאלה, אלא שלושים כאלה, כי אם אין סיכון כל אחד יעשה את זה".
"עניין לא פחות חשוב הוא כמובן לייצר איזשהו אזור חיץ ממזרח לגדר. אם אני מתאר את זה באופן ציורי, אז אם נגיד הגדר או החומה, וחלק גדול מהדברים היא חומה, והחומה צמודה בדרך כלל לכביש 6 ממזרח, וממנה עד הבתים הראשונים של היישובים, טולכרם, קלקיליה, שוויכה או כל אחד אחר, יש איזשהו מרחב של 200-300 מטר, אז מה שצריך לעשות זה לייצר איזושהי גדר חיצונית, שהיא תהיה הראשונה, מזרחית לחומה, ובין הגדר הזאת לבין החומה הקיימת, צריך לדעת לשים מכשול, ממיקוש ועד מטענים ועד כל דבר אחר. אם מישהו נכנס לתוך המרחב הזה, אז יש פה איזשהו קושי שהוא לא נקודתי, אלא קושי של מרחב ממוגן ולא של גדר או חומה ברוחב 40 סנטימטר, שקל להגיע אליה וכתוצאה מזה קל לפרוץ אותה. את הדברים האלה כנראה שאין ברירה אלא לעשות.
"אני מגיע גם לדבר השלישי: אסור לנו כמובן לחפש נקודות חיכוך כשזה לא חיוני. קלקיליה היא אחת הערים היותר שקטות בגדה מאז ומעולם, ולא צריך לחפש שם התגרויות או דברים שלא צריך לייצר אותם, אבל עלול להיות מצב שהמציאות, שהאיום שייבצר מטולכרם וקלקיליה, הוא יהיה כזה שאי אפשר יהיה לחיות איתו כי אם גגות היישובים האלה יורים באופן אפילו ספורדי, על כביש 6, ואי אפשר לנסוע על כביש 6, אז מדינת ישראל שגם היום חצי משותקת, אלוהים יודע מה יהיה איתה ואם דבר כזה מתקדם, לא תהיה ברירה, אלא להשתלט מהר על הערים האלה".
"זה לא כמו להשתלט על חאן-יונס או רפיח, זה הרבה יותר פשוט, אין שם תשתיות ברמה של עזה, זה יותר דומה להשתלטות שהייתה בחומת מגן על מקומות מסוימים ויכול להיות שלא תהיה ברירה עד איזושהי הסדרה אחרת, שתיצור את ההרתעה הנכונה. לא צריך לעשות את זה יזום, אבל צריך להיות ברמת מוכנות גבוהה לעשות את זה.
"כל האזור הזה, שהיה האזור השקט ביותר, כפי שאנחנו רואים מתעורר, משום שאיבדנו הרבה מאוד מיכולת ההרתעה שלנו, וככל שהמלחמה בעזה נמשכת ולא נראה שאנחנו מסוגלים להגיע שם לכדי הכרעה, אז אויבינו מקבלים יותר ביטחון.
"ישראל נמצאת עכשיו בסוג מסוים של עימות, שהוא הרבה יותר רחב ממה שאולי רצינו לראות, הוא לא רק דרום וצפון. לצערי, החזון האיראני של טבעת האש על ישראל, מתגשם בחלקו וזה כמובן מתחבר לשאלות שהן כבדות יותר, שאני לא אכנס אליהן עכשיו: האם זה צריך להשליך, על איזה סוג של סיום במלחמה בעזה אנחנו מכוונים, תוך כמה זמן, האם נצליח להחזיק את כל הזירות האלה ברמה שהיא לא הולכת ומסלימה, אלא להפך?"
