שר הביטחון יואב גלנט קיים היום (א') תדרוך לתקשורת בנוגע לגיוס החרדים, זאת מספר ימים אחרי שהוצגה התכנית של ועדת שקדי בנושא. "מדובר באתגר לאומי שאנחנו מתמודדים אתו 76 שנים", אמר השר בפתח דבריו.
"המלחמה והאתגרים הביטחוניים שניצבים לפנינו מוכיחים שצה"ל צריך את המשרתים החרדים, מדובר בצורך מבצעי ממשי, אנחנו צריכים עוד חיילים בכל התפקידים – לוחמים, תומכי לחימה ומיפקדות, שיבואו גם מהחברה החרדית, ויש פה שעת רצון שמתלכדת עם שעת כושר מבחינת הצורך המבצעי ומבחינת הנכונות שאנחנו מזהים גם בחלקים גדולים של הציבור החרדי".
גלנט ציין את עבודת ועדת שקדי ומסקנותיה, והדגיש כי גיוס החרדים האחרון היה הגבוה ביותר בשנים האחרונות, גם בקרב לוחמים וגם בקרב תומכי לחימה. בהמשך ציין גם את מספר הלוחמים מהיחידות החרדיות, שנפגעו ונפלו בשבועיים האחרונים, כאשר היום, עם פטירתו של הלוחם בצלאל צבי קובץ', עלה מספרם לעשרה.
"אנחנו נמצאים במציאות שבה אנחנו נלחמים בשבע חזיתות, ובשביל לעשות את הדבר הזה צריך עוד חיילים. אנחנו גם חייבים את זה ללמעלה מ-700 חללי כוחות הביטחון, מטובי הבנים והבנות שלנו שנפלו במלחמה".
שר הביטחון חזר על אמירתו, לפיה כל חוק גיוס שיהיה מקובל על מפלגות הממשלה הנוכחית, יהיה מקובל עליו, אך על חוק שייתפס כחד צדדי – הוא יצביע נגד. "חיילים יצביעו נגדו ברגליים ובהתנהגות שלהם ולכן לא אתמוך בו ומערכת הביטחון בראשותי לא תציג אותו. בעיה חברתית שמלווה אותנו 76 שנים, לא יכולה להיפתר באופן נקודתי-חד צדדי תוך כדי מלחמה, שבה נפצעו 3,000 חיילים וחיילות ואיבדו את חייהם מעל 700".
"אפשר להגיע להסכמות", הוסיף גלנט, "הפערים קטנים, אבל זה מצריך את כל הצדדים, גם את בני גנץ וגם אחרים שנמצאים ומיוצגים בעמדות דומות וגם את נציגי המפלגות החרדיות וגם את המפלגות האחרות בקואליציה – הליכוד והמפלגות הימניות, הם צריכים להתעלות על השיקולים הפוליטיים הצרים ולגלות מנהיגות. לאף אחד אסור לנצל את גודל השעה, לעשות פוליטיקה קטנה על גבם של הלוחמים, ואני אומר לכם את זה בפירוש, ההיסטוריה וגם הציבור לא ישכחו את מי ששם את השיקולים הפוליטיים לפני השיקולים המהותיים בשעת מלחמה".
גלנט מנה שמונה עקרונות לחוק הגיוס, שעל חמישה מהן, לטענתו, אין מחלוקות, אך מדובר בעסקת חבילה ואי אפשר להפריד בין הדברים: הדבר הראשון הוא קצב השתלבות החרדים בשירות, שיעמוד על 25 אחוזים בשנה הראשונה ו-50 אחוזים תוך חמש שנים. העקרון השני הוא בקרה ופיקוח שייעשו על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, שתועבר למשרד הביטחון ומשרד החינוך להמשך טיפול. כמו כן, גם תקציב שיעוגן בחוק לכלל המסלולים, הקמת מנהלת שתעסוק בנושא באופן מסודר בתוך צה"ל, ושלילת הטבות כלכליות מכל מי שלא משרת – כמו אי הענקת הנחה בארנונה, הנחה במעונות יום, שלילת השתתפות בהגרלות מחיר למשתכן ועוד, זאת ללא קשר להליכים הפליליים.
שלושת העקרונות עליהן לא היו הסכמות וגרמו לפיצוץ השיחות בשלב מוקדם יותר היו פירוט קצב ההשתלבות, גובה הסנקציות הכלכליות על תקציב הישיבות, בגין אי עמידה בקצב ההשתלבות, ומה עתיד החוק במידה ולא מתקדמים כמסוכם לאורך שלוש שנים רצופות. "אני חושב שההבדלים הם לא כל כך דרמטיים", אמר גלנט, "זה רגע של מבחן לאומי. אי אפשר לקבל מצב שלא כל האימהות שולחות את הילדים שלהם באופן שווה. אנחנו צריכים שותפות גורל ושוויון מלא, גם בזכויות וגם בחובות. מבחינת מהות, הצדדים הגיעו להסכמה על 80 אחוזים מהתוכן של חוק".
שר הביטחון הדגיש כי הוא יתנגד לכל מתווה שיגיע באופן חד צדדי, "הוא ייחשב למתווה פוליטי, גם אם הוא המתווה הכי טוב שיש. הוא יסכן את היכולת שלנו להעמיד את הסד"כ מול האיום הביטחוני. לעומת זאת, אם יהיה מתווה שמקובל על כולם, יהיה אשר יהיה – כוחו באחדותו ולכן אתמוך בו.
שר הביטחון שיתף כי לפני שלושה חודשים הוא כינס לחדר אחד את אריה דרעי ואריאל אטיאס מש"ס ואת בני גנץ, גדי איזנקוט וחילי טרופר מהמחנה הממלכתי בניסיון להגיע לסיכומים, מה שבסופו של דבר נכשל. "כל צד התבצר בעמדות הפוליטיות שלו והשיחות התפוצצו. ציפיתי שגנץ יגלה את המנהיגות הדרושה בשעת מלחמה, למרות ההזדמנות שהוא קיבל הוא לא עשה את זה, קיוויתי שלאור הכניסה הטרייה לממשלת החירום הוא יתעלה מעל השיקול ויביא לגישור. גם החרדים היו צריכים ללכת צעד קדימה. עדיין לא מאוחר, גם לא עבור מנהיגי המפלגות הציוניות באופוזיציה, כולם יכולים וצריכים בשעה הזאת להתעלות מעל שיקול פוליטי, להבין את הצורך המהותי שאני מדבר עליו כבר כמה חודשים ולתמוך בפתרון שיהיה פתרון מוסכם".
מלשכת השר גנץ נמסר: ״השר גנץ מברך את שר הביטחון על עמדתו האיתנה והערכית בנושא חוק הגיוס והתעלותו לגודל השעה. השניים ימשיכו להיות מתואמים ולעמוד יחד נגד מי שמבקשים לפגוע בצבא העם בעת הזו. גנץ הציג לציבור וגם בחדרי החדרים את מתווה השירות הישראלי שיביא לפתרון אמיתי לגיוס ולא פטור מגיוס והוכיח לא פעם כי נכון לשיח אמיתי כדי להגיע להסכמות. יודגש, כי גנץ או מי מאנשיו שניהלו את השיח מול לשכת גלנט והמפלגות החרדיות מעולם לא התנו הסכמה לחוק גיוס בהסכמה על תאריך בחירות ומי שנטש את השיחות לפני כחודש היו המפלגות החרדיות״.
