לפי נתונים של תנועת רגבים, אירלנד שותפה בין השאר לבניית בית ספר פלסטיני לא חוקי בשטח אש בדרום הר חברון, וספרד תרמה לבניית בית ספר פלסטיני בלתי חוקי באזור בנימין. אתמול הגיעו שגרירי שלוש המדינות בישראל לשיחת נזיפה במשרד החוץ, שבמהלכה – בהתאם להודעה מראש של שר החוץ ישראל כ"ץ – הוקרן בפניהם הסרטון שבו נראים מחבלי חמאס חוטפים באלימות את התצפיתניות הפצועות מבסיס נחל־עוז ב־7 באוקטובר.
"ההחלטה המעוותת של ממשלותיכם היא פרס לחמאס, שמברך אתכם עליה. יהיו להחלטה השלכות חמורות נוספות ליחסינו עם מדינותיכם", אמר אתמול מנכ"ל משרד החוץ יעקב בליטשטיין לשגרירים. הוא הדגיש שההכרה של ממשלותיהם במדינה פלסטינית לא מקדמת שלום, אלא מעניקה עידוד לחמאס ומקשה עוד יותר על קידום עסקה לשחרור החטופים.
לאחר קבלת ההחלטה הורה השר כ"ץ להחזיר את שגרירי ישראל משלוש המדינות ל"התייעצויות דחופות בירושלים". משרד החוץ גם פרסם אתמול סרטון קצר, ובו הביע בציניות את "תודתו" לראש ממשלת אירלנד, סיימון האריס, בלוויית תמונות של זוועות חמאס ומוזיקה אירית, על ההחלטה "להעניק מדליית זהב למרצחי חמאס, שאנסו נערות ושרפו תינוקות".
במשרד החוץ בוחנים עוד סדרת צעדים נגד שלוש המדינות, גם כדי למנוע ממדינות נוספות להצטרף אליהן. גורמים במשרד אמרו אתמול כי ישראל לא נוקטת לפי שעה את הפעולות החריפות ביותר שבאמתחתה, אך שוקלת לא לשגר מחדש את שגרירותיה לחלק מהמדינות. בנוסף נבחנת האפשרות לסגור את הנציגויות שם, וכן לסרב לבקשות של גורמים רשמיים מהן לבקר בישראל וביהודה ושומרון.
למרות הזעם הגדול, במשרד החוץ מדגישים כי ההחלטה להכיר בפלסטינים לא משנה את המציאות בשטח. לשם המחשה, במשרד החוץ רמזו שאם תחליט ספרד לקדם את ההחלטה באמצעות שליחת שגריר מטעמה לרשות הפלסטינית, סביר להניח שלא יאפשרו לו להגיע ארצה. עם זאת, כבר כעת יש לשלוש המדינות דיפלומטים בישראל המכהנים כנציגים לרשות הפלסטינית, אף שלא במעמד של שגריר.
להכרה בפלסטינים קדמה החלטה בעצרת הכללית של האו"ם לפני כשבועיים, שבה הצביעו רוב גדול של מדינות העולם לשדרג את מעמד המשלחת הפלסטינית, כך שתקבל זכויות דומות למדינות חברות בארגון הבינלאומי. החלטה קודמת בזכות הכרה בפלסטינים במועצת הביטחון נדחתה בשל הטלת וטו אמריקני.
מרבית המדינות החברות באו"ם הכריזו בעבר כי הן מכירות במדינה פלסטינית, אולם רובן אינן מדינות מערביות. במרץ הודיעו מנהיגי ספרד, אירלנד, סלובניה ומלטה על "נכונות להכיר בפלסטין", ובינתיים שתיים מהמדינות, נוסף על נורווגיה, אכן מימשו את ההצהרה.
לא צעצוע לילד
ד“ר עמנואל נבון, מנכ“ל ארגון אלנט ישראל ומרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל־אביב, אומר כי לכל אחת משלוש המדינות יש מניע פוליטי פנימי לצעד ההכרה. “המטרה של אירלנד היא לתקוע אצבע בעין של ישראל. מדיניות החוץ שלה אנטי־ישראלית כבר משנות השבעים, ובנוף האירופי רמת העוינות שלה לישראל נחשבת חריגה.
“במקרה של ספרד, ראש הממשלה פדרו סנצ‘ס מנהל ממשלת מיעוט כי לא ניצח בבחירות בשנה שעברה, והצליח להקים קואליציה בזכות השמאל הקיצוני. מדובר כאן בשלוש מדינות חריגות וקיצוניות בהערכה שלהן לסוגיה. זה לא אומר שאין חשש לכדור שלג מדיני, אבל לא בהכרח במדינות חשובות יותר באירופה“.
נבון סבור ש“יש חשיבות לתגובה הישראלית, שיכולה להרתיע מדינות מתלבטות. היא אינה צריכה להיות זהה במקרה של כל מדינה, ועלינו להבהיר כי גם אם תוקם מדינה פלסטינית – חוסר היציבות האזורי לא יסתיים“. הוא מדגיש עוד כי “לאירופים חשוב לדעת שהעניינים מתנהלים לפי החוק הבינלאומי, ומה מתוכנן ל‘יום שאחרי‘. לדעתי, גם אם ישראל מתכננת להקים ממשל צבאי בעזה, עליה לומר זאת בגלוי“.
פרופ‘ קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית ובמכון למחקרי ביטחון לאומי, קובע שאף שאין משמעות מעשית להכרה במדינה פלסטינית – עדיין חשוב לנהל מולו מאבק, שכן זהו “קרב על נרטיב“. “המתקפה ב־7 באוקטובר הופכת לזרז לפרס שהפלסטינים מקבלים, בעודם מתעלמים מכל התנאים המתחייבים שנדרשים להקמת מדינה. הרשות הפלסטינית אינה מסוגלת להקים מדינה, וההשתוללות של הקהילה הבינלאומית היא רק מתכון להקמת מדינה כושלת שתערער עוד את היציבות במרחב. האירופים יהיו מהראשונים לסבול מעוד מדינה כושלת, שבין תוצאותיה יכולים להיות גלי הגירה.
“כל עוד הרשות הפלסטינית וראשיה עדיין לא מצאו את ההזדמנות לגנות את 7 באוקטובר, ואפילו רבים מהם מברכים עליו, וכל עוד סקרים בחברה הפלסטינית מראים כי הפופולריות של חמאס גבוהה יותר משל פת“ח – איך אפשר לדבר על מדינה? מדינה זה דבר רציני, לא צעצוע שנותנים לילד“.
לדברי פרופ‘ מיכאל, המהלך של שלוש המדינות נובע גם ממאבקי השפעה פנימיים בתוך האיחוד האירופי. “אלו ממשלות שמאל בהגדרות האירופיות, מדינות שמזוהות עם העולם הערבי, שרואות את ישראל כסמל הקפיטליזם בעולם הראשון. התגובות הישראליות השבוע היו נכונות, אבל אפשר גם ללכת יותר רחוק: לשלול מהמדינות הללו כל אפשרות למעורבות בסוגיה הפלסטינית, בכל דרך שיש לישראל שליטה עליה“.
לקראת הצו
מחר ב-16:00 צפוי בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) לפרסם החלטה בתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל, המאשימה אותה ברצח עם. בניגוד לדיון בינואר, הפעם חוששים בירושלים שבית הדין ייעתר לבקשה להוציא נגד צה“ל צו ביניים להפסקת הלחימה ברצועת עזה או ברפיח. בראש ההרכב יושב כעת השופט הלבנוני נוואף סלאם, שמונה לתפקיד בפברואר.
על החלטת בית הדין עשויה להשפיע הודעתו החריגה – “שערורייתית“, כפי שהגדיר אותה נשיא ארה“ב, ג‘ו ביידן – של התובע כרים חאן, ולפיה הוא יבקש מבית המשפט צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, בשל ביצוע פשעי מלחמה.
דרום אפריקה טענה בפני השופטים ביום חמישי שעבר, וישראל הגיבה לטענות למחרת. פרטוריה מנצלת במודע את רף הראיות הנמוך לצורך הוצאת צווים זמניים, מתוך רצון להשפיע על השתלשלות העניינים ברצועה.
אם אכן יפרסמו השופטים צו המורה על הפסקת הלחימה, אין לבית הדין יכולת לאכוף אותו על ישראל, ואין משמעות הדבר כי הלחימה תיפסק בפועל. עם זאת, צו כזה עלול להתגלגל לכדי הצעת החלטה במועצת הביטחון של האו“ם. בישראל אומנם מצפים שארצות הברית תטיל וטו על כל החלטה בעקבות הצו, אולם אי אפשר להעריך אם הציפייה אכן תתממש.
