בתום 17 שנה בסיירת מטכ"ל סיים שלומי בינדר ב־2010 את תפקידו האחרון ביחידה, כסגן המפקד. בהחלטה משותפת לו ולבכירים בצה"ל הוחלט להעבירו לתפקיד מחוץ ליחידה, כך שעם קבלת דרגת סא"ל הוא מונה למפקד יחידת אגוז. לפני כניסתו לתפקיד הוא ביקש לברר וללמוד על היחידה, שבאותה תקופה השתייכה לחטיבת גולני גם מבחינת האופי וההווי, שהיו שונים לחלוטין מאלה שחווה בינדר בתקופתו הארוכה בסיירת מטכ"ל. כדי להכיר את היחידה נקט בינדר צעד לא שגרתי, והחליט לפגוש את מי שעברו שם לפניו – בוגרי היחידה, ותיקים וטריים.
"נפגשנו בסטקייה בלטרון, מקום שקט, עממי ונקי מהפרעות", מספר שוני ניר אשכנזי, שהשתחרר מהסיירת כמה שנים קודם לכן. "שלומי ישב איתנו במשך כשעתיים ופשוט הקשיב. לא היינו בעלי משקל כדי שהוא יספור אותנו, אבל הוא ביקש ללמוד". אשכנזי זיהה אז בבינדר תכונות נוספות שלדעתו נצרכות מאוד לתפקידו החדש, כראש אמ"ן: "צניעות, במובן של ההפך מהיוהרה השלטת בהנהגה בכל המערכות, וכן סקרנות ויכולת איסוף מידע מקיף. אלה התכונות הנדרשות לאחד התפקידים החשובים ביותר בצבא, בנוסף למנהיגות ואומץ לב בקרב".
עדויות דומות מלוות את בינדר לכל אורך שירותו הצבאי וגם בחייו האזרחיים, משכניו ליישוב שבו הוא מתגורר בדרום רמת הגולן. עולה מהן דמות של אדם ציוני וערכי, שקט וקשוב, שמתרחק מאור הזרקורים; קצין שחותר למגע, מפיק לקחים, יצירתי ומעמיק. הוא נחשב לאחד הקצינים בעלי הניסיון הקרבי העשיר ביותר בצה"ל. בשנים כתיקונן, קורות חייו היו מעניקים לו את תפקיד ראש אמ"ן ללא עוררין. השנה, הבחירה עוררה סערה.
במאמר על פיקוד הצפון לפני מלחמת יוה"כ כתב בינדר כי הפעולות "לקו בפרשנות של המציאות בעזרת תבניות מחשבה מוכרות". יש מי שמבקרים אותו כעת באותן מילים
שבועיים חלפו מאז שהרמטכ"ל הרצי הלוי ושר הביטחון יואב גלנט הודיעו על מינוי כמה קצינים לתפקידים בכירים במטכ"ל. המינוי שעורר את הסערה הבולטת ביותר הוא זה של שלומי בינדר, מתפקיד ראש חטיבת המבצעים, המרכזת את ניהול המלחמה במטה הכללי, לראש אגף המודיעין במקום אהרון חליווה שהודיע על פרישה בעקבות מחדלי שבעה באוקטובר. הביקורות התחלקו לשני מישורים: הראשון נגע לכלל המינויים של בכירים בתקופה כזאת, מתוך טענה כי לא ייתכן שרמטכ"ל ושר ביטחון שככל הנראה לא יישארו בתפקידם אחרי סיום המלחמה, ימנו את חברי המטכ"ל הבא. הביקורת השנייה כוונה ישירות לבינדר: נטען שיש לו חלק נכבד באחריות למחדל, וצוטטו דברים שאמר לכאורה ושמהם עולה כי הוא עודנו שבוי בקונספציה. אמירה אחרת שיוחסה לו היא: "הבעיה מספר אחת ביהודה ושומרון היא הפשיעה הלאומנית" (כלומר של יהודים; י"א).
בצה"ל מיהרו להדוף את הטענות נגד ראש אמ"ן הנכנס ומסרו כי "האמירות המיוחסות לתא"ל שלומי בינדר לא נאמרו על ידו מעולם, הן משוללות כל יסוד ולא משקפות את עמדותיו". לאחר בדיקת התנהלותו, הדגישו בצה"ל, התברר כי פיקוד הדרום ואגף המודיעין לא העבירו לחטיבת המבצעים דיווחים רבים על היערכות חמאס. בצה"ל אומרים כי אותה בדיקה ראשונית נועדה לבחון אם ישנו כישלון ברור של חטיבת המבצעים ומפקדה, וכשהתברר שאין הדבר כך, הוחלט להמשיך בקידום המינוי.
לאחר ההודעה על המינוי הצפוי, כמה משפחות ששכלו את בניהן ובנותיהן בשבעה באוקטובר הביעו התנגדות פומבית והודיעו כי יעתרו לבג"ץ נגד המינוי. "בנינו נלחמו שעות ארוכות במחבלים וחיסלו רבים מהם, מבלי שבכירי צה"ל, בהם תא"ל שלומי בינדר, ראש חטיבת המבצעים שאחראי על היערכות כוחות צה"ל למצבים כאלה, נראו באופק. בכוונתנו לעתור לבג"ץ עם הורים שכולים נוספים נגד המינוי השערורייתי של תא"ל בינדר לראש אמ"ן, בטרם התברר חלקו במחדל באמצעות ועדת חקירה ממלכתית. יש גבול ליריקה של הרמטכ"ל הרצי הלוי ושל שר הביטחון יואב גלנט על המשפחות השכולות", טענו ההורים. כמה שרים וחברי כנסת מהימין העניקו להם גיבוי ופנו לראש הממשלה כדי שיעצור את המהלך.
צל"ש כפול
בינדר נולד בחיפה בפברואר 1975. אחרי שסיים את לימודיו בתיכון ליאו בק פנה לשנת שירות בבית ספר שדה גולן בקצרין, ושנה לאחר מכן התגייס לסיירת מטכ"ל. הוא עבר מסלול מלא ביחידה, יצא לקורס קצינים ומונה למפקד צוות ביחידה. בתקופה זו גם השתתף בלחימה בדרום לבנון.
בשנת 1999, במסגרת תרגיל של היחידה במתקן אימונים, התפוצצו חומרי נפץ סמוך לבינדר והוא נפצע קשה בפלג גופו התחתון. הוא נאלץ לעבור ניתוח מורכב בירך, ובמשך כמה חודשים היה מוגבל בתנועתו, אך הוא לא נתן לפציעה לעצור אותו. בינדר עבר תקופת שיקום ארוכה בבית החולים שיבא, והשקיע את כל מרצו במאמץ לחזור ליחידה בהקדם. כדי שיתאפשר לו לנהוג, הוא הפך באותה תקופה את הצדדים של דוושות הרכב. בניגוד להערכותיהם של רבים בסביבתו, בינדר חזר לשירות מלא בסיירת, המשיך להתקדם בסולם הדרגות, ובהמשך מונה למפקד פלגה ולסגן מפקד היחידה.
ב־2010, אחרי שסיים את תפקידו כסגן מפקד סיירת מטכ"ל, לא מעטים בצה"ל ראו בבינדר את המפקד הבא של יחידת העילית, אך כאמור הוא יצא לפקד על סיירת אגוז. הוא פיקד על היחידה במשך שנתיים, בתקופה שנחשבה שקטה למדי, בין עופרת יצוקה לצוק איתן בגזרת עזה, וכשהחיכוך בגבול הצפון היה נמוך יחסית. לאחר מכן שירת בתפקיד מטה במטכ"ל עד מאי 2013, אז מונה למפקד סיירת מטכ"ל והוא בן 38 בלבד. הוא הועלה לדרגת אלוף־משנה והוביל את היחידה במשך כשלוש שנים אינטנסיביות.
במהלך התקופה הזו קיבלה הסיירת פעמיים את צל"ש הרמטכ"ל משני רמטכ"לים שונים – בני גנץ וגדי איזנקוט; האחד בעקבות פעילויות היחידה במבצע צוק איתן, כשהובילה את גילוי המנהרות ברצועה ולחמה בהן, וצל"ש נוסף על "פעולות מבצעיות, חשאיות ונועזות אותן ביצעה היחידה בשנתיים האחרונות". בטקס שבו הוענק הצל"ש השני סיים בינדר את תפקידו והוחלף באל"מ ח'.
כמה חודשים לאחר מכן, בספטמבר 2016, יצא בינדר מהצללים בפעם הראשונה כשמונה למפקד חטיבת גולני, תפקיד שבו שימש עד מאי 2018. כשנשאל באותם ימים מהי בעבורו משמעות הביטוי "גולני שלי", הוא ענה באופן שהמחיש את היטמעותו בחטיבה החומה: "זאת חטיבה שהיא משפחה. שהרעות, אחוות הלוחמים ומגוון הצבעים בקשת החברתית הישראלית, הם עוצמה בלתי רגילה. גולני זו מסירות, עמידה במשימה וניצחון בכל קרב. גולני שלי היא מקצוענות, הצבת דרישות גבוהות, יושרה וירידה לפרטים, מצוינות והפגנת אחריות אישית. היא מפקדים בגובה העיניים, הירתמות מתוך שליחות ודאגה לפרט". בסיום תפקידו הוא הוחלף בידי אל"מ שי קלפר, ויצא לשנת לימודים בארצות הברית.
בקיץ 2019 הועלה בינדר לדרגת תת־אלוף ומונה למפקד עוצבת הגליל. זו הייתה התקופה שאחרי מבצע "מגן צפוני", שבו נחשפו ונוטרלו שש מנהרות חיזבאללה שנחפרו בלבנון וחדרו לשטח ישראל. בתקופתו של בינדר הורגשה כוננות שיא לאורך גבול לבנון, כשחיזבאללה מנסה מדי פעם לירות לעבר כוחות צה"ל ונענה בירי ארטילרי כבד. "לא הייתי מציע לנסראללה לבחון אותנו שוב, כי התגובה שלנו תהיה לא פרופורציונלית למה שהוא מעריך שיקרה", אמר בינדר באותם ימים בריאיון נדיר ל"ישראל היום", והדגיש: "אנחנו ערוכים היטב, גם למצב שבו ניאלץ לנהל כמה ימי קרב. חיזבאללה ישלם על כך מחיר יקר".
באותם ימים חשף בינדר לראשונה את אסטרטגיית הלחימה שלו: סירוב להיכנע למשוואות שהצד השני מצפה להן. "רמת המוכנות שלנו היום לימי קרב היא מאוד גבוהה, ואנחנו גם מוכנים ליטול סיכונים על הדבר הזה כי אנחנו לא מוכנים לחיות בתוך המשוואות שלו. התפקיד שלי הוא לא להיות בסטגנציה, וכן להיות מוכן לכל התפתחות", אמר בינדר באותו ריאיון. "לא יהיה פה שום טיול נעים אחר הצהריים. זאת תהיה מלחמה קשה, יהיו בה הרבה נפגעים – גם חיילים וגם אזרחים – ואנחנו צריכים להיות טובים יותר, ובסופו של דבר להגיע למצב כזה שהוא לא ירצה או לא יוכל להיכנס למערכה כזאת פעם נוספת לעולם".
נאה דורש
בינדר (49) נשוי ליעל, שאותה הכיר כששירתו יחד בסיירת מטכ"ל, הוא כקצין והיא כחיילת במפקדה; הם הורים לשלושה ילדים. אנשים שפגשו אותו בתחנות שונות מתארים אדם מאופק, שקט ודיסקרטי, עם חשיבה יצירתית ועצמאית, תכונות שחלקן הגיעו מהבית שבו גדל בחיפה ואת חלקן רכש ביחידת העילית.
"שלומי אדם מיוחד וקצין ומפקד מצטיין", אמר קצין בכיר לשעבר בסיירת מטכ"ל, שסירב להיחשף בשמו. "אני משוכנע שיצליח בתפקידו הבא". אמירות דומות השמיעו מכרים נוספים של בינדר, שגם הם סירבו להיחשף. עננת הסודיות שאופפת את בינדר גורמת גם לכך שלא רבים מכירים את תפיסתו הביטחונית המלאה של ראש אמ"ן הבא, שעתיד להיכנס לתפקידו בשבועות הקרובים. תשובה מסוימת אפשר לקבל מהתבטאויות נדירות שלו בשנים האחרונות וממאמרים שפרסם.
בתקופתו כמפקד עוצבת הגליל כתב תא"ל בינדר מאמר שפורסם בכתב העת הצה"לי "בין הקטבים", ובו ניתח את תפקודו של אלוף יצחק חופי, מפקד פיקוד הצפון ב־1973, בחודשים שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. בינדר טען כי אלוף חופי הכיר היטב בצורך להתכונן למלחמה ואף הוביל את פיקוד הצפון לפעולות משמעותיות בתחום בניין הכוח, שבמבחן המעשה אפשרו את בלימת הצבא הסורי ברמת הגולן. "פעולות אלו נתנו מענה להתקפת הפתע אף שלא תוכננו לתרחיש זה. יש לציין כי הפעולות שהוביל אלוף חופי יצרו קצב מהיר ביותר של צבירת סדר כוחות המילואים בחזית רמת הגולן, מהלך שצריך להוות השראה לכוחות של ימינו. זהו מקרה בוחן ושיעור חשוב בחשיבותו של המענה הבסיסי העקרוני, המייצר גמישות רבה יותר מבניין כוח ונותן מענה לתרחיש ספציפי", כתב בינדר לפני כשנתיים וחצי.
כמפקד עוצבת הגליל בחר בינדר לחקור את מהלכיו של חופי מתוך הדמיון וההזדהות בין התפקידים. עם זאת, הוא לא חסך ביקורת על התנהלותו ערב מלחמת יום הכיפורים. לדבריו, "האלוף חופי היה נתון במתח שבין מתן מענה לצורך המבצעי השוטף – 'יום קרב', לבין מתן מענה שלם יותר למלחמה". בינדר הדגיש את שגיאתו של מפקד פיקוד הצפון, טעות שתחזור על עצמה באופן נורא בדרום, חמישים שנה לאחר מכן: "הפעולות שהוביל חופי התבססו על תפיסה שגויה שתהיה מידה מספקת של התרעה למלחמה. אלוף חופי הבחין בהיסט (שינוי, י"א) המתפתח בדמות קיצור זמן ההתרעה עד להפיכתו ללא רלוונטי אל מול התוכניות הקיימות. למרות זיהוי ההיסט לא תוקפה התפיסה, לא עודכנו התוכניות ולא בוצעו תרגילים בחזית רמת הגולן. באופן כללי צה"ל הזניח את תרגול ההגנה בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים.
"נדמה שכלל הפעולות שאותן נקט הפיקוד לאורך שנת 1973 לקו בפרשנות של המציאות בעזרת מושגים ותבניות מחשבה מוכרות", המשיך בינדר. "לא נעשה ניסיון לייצר 'מעגלי אבטחה' בהובלת הפיקוד לחיזוק ההתרעה המוקדמת שבבסיס התפיסה, על אף זיהוי נקודות התורפה בחודשים שקדמו למלחמה… אילו הייתה מתפתחת תפיסה מתאימה די זמן מראש, ניתן היה לשפר את קטלניות המענה באש להתקפת פתע, בפיתוח יכולת נ"ט ישראלית אפקטיבית ולא רק בהסתמכות מוחלטת על עליונות השריון הישראלי. מעניין לראות עד כמה ה'קונספציה' של הישענות על התרעה עיצבה את תהליכי ההיערכות וארגון המרחב ולא השפיעה רק על התוכניות המבצעיות ועל הערכות המודיעין".
בעוצבת הגליל שירת בינדר כשלוש שנים, שבמהלכן הוצע לו לפקד על מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן אך הוא סירב. ב־3 באוקטובר 2022 הוחלף בינדר שוב על ידי תא"ל קלפר, ומונה לראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים, "הלב הפועם בהפעלת הכוח של צבא ההגנה של ישראל", כפי שהגדיר בינדר בעצמו. תפקידה של חטיבת המבצעים הוא לתכנן את התוכניות המבצעיות של צה"ל למלחמה ומצבי חירום, וגם לביטחון השוטף; היא מתאמת את עבודת המטה בתחום הפעלת הכוח עם שאר מערכת הביטחון, ומגבשת את המלצות צה"ל לאישור הדרג המדיני.
בטקס כניסתו לתפקיד לפני שנה וחצי אמר בינדר כי "האתגרים המונחים לפתחנו רבים ומגוונים. בזירת המלחמה פועלים רבים המבקשים את רעתנו, הן במעגלים הקרובים והן ברחוקים. מודע לכובד האחריות, אני מתחייב שהחטיבה תפעל ככל יכולתה לעצב ולתכנן את התוכניות המתאימות ביותר ותפעיל את הכוח הצה"לי כמכונה משומנת היטב במלחמה, במצב חירום ובשגרה. תפקידה של החטיבה לדמיין באופן המוחשי ביותר את המלחמה, המערכה או העימות המוגבל הבאים, לחשוב באופן יצירתי ותחבולני, כך שתמיד נהיה צעד אחד לפני אויבינו, ולפעול באופן מיטבי למימוש יכולתו המובהקת של צה"ל לנצח".
קשה לגשר על הפער הגדול בין תפיסתו הביטחונית הגלויה של בינדר, שכוללת היערכות לכל מתקפת פתע, גמישות מחשבתית ותקשורת בין כלל גופי הביטחון, ובין התפקוד הלקוי של חטיבת המבצעים בפיקודו בתחילת המלחמה, וכן את אי הסדר בהעברת תוכניות לכוחות הרבים שהגיעו לשטח אחרי תחילת מתקפת חמאס. אלמלא אירועי שבעה באוקטובר המינוי היה עובר בשקט גמור, שכן מדובר בקצין מוערך מאוד בעל עבר מבצעי עשיר, שרבים העריכו ומעריכים גם היום כי הוא עשוי להגיע ללשכת הרמטכ"ל. אך אסון שמחת תורה הותיר כתם על התנהלותו של בינדר וכך גם על מינויו לתפקיד הרם. אם העתירה לבג"ץ נגד המינוי תידחה, בינדר צפוי להיכנס לתפקיד בקרוב ולהתחיל לשקם את אגף המודיעין, אחרי כישלונו הגדול ביותר בחמישים השנים האחרונות.
