סרן שביט בן משה ראוי היה להשיא משואה מכמה סיבות שונות. לוחם שהציל רבים, אח שכול ופצוע בשיקום מתקדם. שביט נושא בכל התארים הללו.
לאורך כל יום הקרב בשמחת תורה נלחם שביט במחבלים בקיבוץ רעים ובקיבוץ חולית. בשדה הקרב הוא קיבל את הבשורה הקשה על נפילתו של אחיו, רס"ן אריאל בן משה מקרית ביאליק, אך הוא המשיך להילחם. בהמשך, הוא נפצע בקרב, עבר ניתוח ושיקום וחזר ללחימה. על מעשיו אלו נבחר להדליק משואה ביום העצמאות.
שביט, אחד מחמשה אחים תושבי מעלות תרשיחא, עובר בימים אלו קורס פיקודי – שבסיומו עתיד להתמנות למפקד פלוגה בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים: "אני ואריאל היינו קרובים מאוד. הוא היה אח גדול, הכתובת לכל התייעצות ולכל שלב בחיים שלי. עשיתי בחיי צעד צעד אחריו. הוא הלך לפנימייה הצבאית וגם אני, התגייס לצנחנים ואני אחריו, וכך גם קורס קצינים וכעת גם הקורס הזה. מאוד הערכתי את הדרך שעשה אריאל בחייו, הוא היה דמות מופת עבורי. כל קורס שעשה, הוא הצטיין בו, ותמיד רציתי להיות כמוהו. הייתי מסתכל עליו בהערצה – הוא היה הדמות המשמעותית בחיי ועכשיו יש לא מעט רגעים של חושך, כאילו מישהו כיבה את האור, ואני צריך למצוא את הדרך שלי בלעדיו", אמר בראיון לידיעות הקריות.
אחיו שנפל, אריאל שירת בתור מפקד סיירת צנחנים ומפקד פלגה בסיירת מטכ"ל.
בצה"ל אמרו על הבחירה בו להשיא את המשואה "שביט נבחר מאחר והוא מייצג את ערך הגבורה של לוחמי צה"ל ואת סיפור גבורתם של בני המשפחות של הלוחמים – החל ביוזמה לצאת ולהילחם, דרך הבחירה להמשיך אחרי הידיעה על מות אחיו וכלה בחזרתו לפקד ולהילחם גם לאחר פציעה ושיקום. סרן שביט בן משה ידליק את המשואה בשם לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון, המחרפים נפשם לילה אחר לילה, יום אחר יום, בעשייה מבצעית למען ביטחון המדינה. ובשם גבורת הלוחמים והלוחמות, אלו שפעם אחר פעם הסתערו אל התופת וסיכנו את חייהם, למען חייהם של אחרים, למען תכלית עליונה, למען דבר גדול מהם".
