הוועדה לבחירת שופטים תדון בישיבתה שנקבעה להיום (ה') בין היתר גם בשלוש התלונות נגד שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב אותן מצא נציב תלונות הציבור על השופטים היוצא, השופט בדימוס אורי שהם, כמוצדקות. כזכור שניים מחברי הוועדה לבחירת שופטים, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר, שיגרו לפני כחודש מכתב משותף לשר המשפטים יריב לוין, יו"ר הוועדה. במכתבם דרשו השניים לקיים בהקדם דיון בסוגיית הדחתו כבוב, בעקבות התלונות שהוגשו נגדו לנציב תלונות הציבור על שופטים השופט בדימוס אורי שוהם, ונמצאו מוצדקות.
"בישיבת הוועדה שהתקיימה ביום כ' באדר א', 29 בפברואר, הובטח לנו שנציב תלונות הציבור על השופטים יסיים את בדיקותיו בתלונות שבכותרת עד ליום 1 באפריל", הזכירו סטרוק וקרויזר את הישיבה שבה כבר העלו את הדרישה לדון בהדחתו של כבוב. לדבריהם, "הנציב אכן עמד בלוחות הזמנים הללו, והחלטותיו אף הועברו לעיוננו. מהחלטות הנציב עולה תמונה בעייתית, הן בהיבטי (אי) עמידה בכללים בסיסיים של ניגוד עניינים, והן בהיבטי (אי) אמירת אמת. הדברים מטרידים מאד בהיבטי בסיס-אמון -הציבור בבית המשפט העליון, ודורשים – לטעמנו – דיון בהשתתפות הנציב, בנוגע להמשך כהונתו של כבוד השופט כבוב", הוסיפו סטרוק וקרויזר.
לדבריהם, "לא יעלה על הדעת שהועדה תשקוד לילות כימים במאמץ למנות שופטים ראויים לבתי המשפט, ותעלים עינה מקביעות עובדתיות קשות כל כך בנוגע לשופט המכהן בערכאה הבכירה ביותר, המקרינה על המערכת כולה".
בשבועות שקדמו לכך פרסם השופט שהם שלוש החלטות בעניינו של השופט כבוב. בשלישית והחמורה מביניהם קבע שהם כי כבוב קיבל שלא כדין החלטה בתיק הנוגע לילדיו וציין כי יש לתמוה על הגרסה של שופט העליון שנמסרה לנציב.
ראשיתו של הסיפור בפרסום של העיתונאי אבישי גרינצייג אודות החלטת ביניים שנתן השופט כבוב בבקשה שהוגשה בסכסוך שרואה החשבון המטפל בענייניהם של ילדיו של כבוב היה צד לו. רואה החשבון היה מיודד עם בני משפחתו של כבוב, ברמה כזו שהשופט עצמו אף הצטלם עם רואה החשבון. רואה החשבון אף היה מיוצג בשלבים מוקדמים יותר של הסכסוך על ידי בנו של השופט, עו"ד וליד כבוב, ועובדה זו הופיעה במפורש בתיק. על אף זאת נתן השופט כבוב החלטה בבקשה במעמד צד אחד שהגישו יריביו של רואה החשבון, ודחה את הבקשה שהוגשה, באופן שהועיל לרואה החשבון.
במענה לתלונה שהגישו בעקבות הפרסום ארגון לביא וארגון בצלמו כתב נציב תלונות הציבור על השופטים כי: "לאחר שעיינתי בחומר שבפניי הגעתי לכלל מסקנה, כי גם אם אקבל (בדוחק) את הסברו של השופט, לפיו הוא לא הכיר את מר אבו ניג'ם באופן אישי (הגם שהצטלם עמו), הרי שדי בעובדה שילדיו היו מעורבים בהליך הקודם שעל בסיסו התנהל התיק הנדון – כדי למנוע ממנו מליתן כל החלטה בתיק".
"לדברי השופט, עובדה זו לא הייתה ידועה לו בעת שנתן את החלטותיו, ועל כך יש לתמוה. שכן, לבקשה למתן צו מניעה וצווי עשה צורף הסכם הפשרה שבו מופיעים ילדיו של השופט כמייצגי הנתבעים ובנו וואליד כבוב חתום כמי שאישר אותו. סבורני, כי עיון בתיק המדובר על נספחיו (הגם שהם רבים), כפי שהשופט עצמו ציין בהחלטתו כי עשה, היה מגלה על נקלה, כי ילדיו קשורים, בין במישרין ובין בעקיפין בהליך, ושומה היה עליו שלא לדון בתיק, ובוודאי שלא ליתן כל החלטה בעניין. לאור האמור, התלונה נמצאה מוצדקת", חתם הנציב שהם.
מוקדם יותר היום שיגר נציב תלונות הציבור על שופטים שפורש, השופט בדימוס אורי שהם, איגרת פרידה לכלל השופטים המכהנים במערכת המשפט, ובה האשמות חריפות על כך שעד היום, יום סיום כהונתו, לא מונה נציב חדש. "למרבה הצער, עד היום טרם מונה נציב חדש לתלונות הציבור על שופטים. כדבר הזה לא ארע מאז הקמת הנציבות בשנת 2003. משלא מונה נציב חדש, אין בידי הנציבות להשלים את טיפולה בתלונות בהן טרם ניתן החלטה; לטפל בתלונות חדשות שיוגשו לה; ולטפל בהצהרות הון ששופטים קאדים ודיינים מחוייבים להגיש לה על פי החוק", הדגיש שהם.
"איני יודע מי יוכל ליתן מזור לתלונות שבפי הציבור, בין אם מדובר בעניינו הפרטני של בעל דין בהליך בו הוא משתתף, ובין אם מדובר בעניין מורכב או בשאלה מערכתית המטרידה את הציבור כולו", תקף שהם, "בעצם העובדה שלא מונה נציב חדש לתלונות הציבור על שופטים אני גם מוצא פגיעה קשה בשלטון החוק ובאמון הציבור במערכת המשפט. מי יתן, ותקלה חמורה זו תמצא את פתרונה בכל ההקדם, ויפה שעה אחת קודם".
"לעת עתה, ובצער רב, נסגרים, אפוא, שערי הנציבות", סיכם הנציב היוצא.
