לאחר תקופה ארוכה של פלאטו יחסי בגזרת הלחימה בעזה, התחוללו הלילה תמורות משמעותיות. בתחילת הערב הגיב חמאס להצעת עסקת החטופים הישראלית בהצעה משלו בהתאם למתווה שגובש בידי מצרים. ההצעה נדחתה על-ידי ישראל, שלאחר הדחייה שלחה לראשונה כוחות קרקעיים לרפיח וציר פילדלפי.
לאחר שהתקבלה הצעת חמאס, אמרו גורמים בממשל ביידן לניו יורק טיימס כי ההבדלים בין התוכנית המצרית אותה קיבל חמאס לבין הצעת ארה"ב וישראל הם "שינויי מילים מינוריים וגם מאידך, גורמים אמריקניים אחרים דחו את טענות ואמרו ל-CNN כי בפועל חמאס סירב להצעה הישראלית והגיש הצעה שונה, כשברשת PBS האמריקנית נכתב כי הצעת חמאס "חורגת ממסגרת ההצעה הישראלית".
בדקנו מהם ההבדלים בין ההצעות? האם הם מהותיים? איזה צד אשם באי יציאת העסקה לפועל, ישראל או חמאס? והאם העסקה ירדה לטמיון או שמא היא עדיין על הפרק?
מצאו את ההבדלים
שחרור אסירים כבדים
אחד הפערים בין ההצעה המצרית לזו שהתקבלה לבסוף מצד חמאס התבטאה בנושא הווטו ביחס לקביעת זהות האסירים שישוחררו במסגרת העסקה. בהצעה המצרית לשני הצדדים היה וטו – ובכך ישראל יכולה הייתה למנוע שחרור של אסירים כבדים במיוחד, לרבות כמה ממנהיגי התנועה. חמאס דורש להסיר את זכות הווטו על האסירים הכבדים. סעיף נוסף שלא היה כלול בהצעה הקודמת הוא שביום ה-22 לשלב הראשון ישראל תשחרר את כל האסירים מעסקת שליט שנעצרו מחדש, ביניהם גם מחבלים כבדים עם דם על הידיים.
חטופים חיים
אחד הגורמים המרכזיים שהביאו לדחיית ההצעה החמאסית, היה הפער בנוגע לשחרור חטופים שאינם בני החיים. ישראל דרשה שחרור של 33 חטופים חיים בשלב הראשון ואילו בהצעת חמאס הם התחייבו לשחרור חטופים "חיים או גופות". ההצעה מוסיפה שישראל תקבל רק 18 חטופים אם לא תסכים לסיום המלחמה – ואת 15 האחרים רק אם תסכים לכך, כאשר כאמור לא נקבע אם הם חיים או מתים.
עצירת הלחימה ועתיד הבכירים ברצועה
בשלב הראשון של ההצעה הישראלית דובר על הפסקה זמנית של הפעולות הצבאיות ההדדיות עד להכרזה על "שקט בר קיימא", לכך הוסיף חמאס בסוגריים "הפסקת הפעולות הצבאיות והעוינות".
"מה נותן השינוי שהוסיף חמאס בסוגריים?", אתם שואלים את עצמכם?
חליל אל-חיה, סגנו של סינוואר המתגורר בקטאר, התראיין לאל-ג'זירה ואמר כי עצירת הפעולות הצבאיות משמעה עצירת הלחימה. ישראל הבהירה כי המונח שהציעה, "שקט בר קיימא" אינו אומר "הפסקת אש קבועה".
לא זו אף זו, "פעולות עוינות" הוא מונח עמום למדי, אך סביר להניח כי ישמש בידי חמאס לטעון כי ישראל מתחייבת, דה פקטו, לא לפגוע בבכירי הארגון ברצועה ומחוצה לה. בסעיף אחר חמאס לא רק מבקש לשמור על בכיריו, אלא מסרב להגלייתם מעזה. כך ייווצר מצב שסינוואר וחבריו, לרבות אל-חיה עצמו שנמצא על הכוונת של צה"ל וניצל ממספר ניסיונות התנקשות, יוכלו להתהלך בחזה מנופח בכל מקום שלא יהיו ולחגוג את הישגיהם.
עליית מחירים
המחיר שחמאס דורש גבוה מזה שהציעה ישראל. חמאס דורש 30 אסירים ולא 20 עבור כל חטוף, ו-50 במקום 40 עבור כל חיילת. לפי ההצעה, שתאפשר תנועה "ללא מכשולים" לצפון הרצועה, למעשה בחמאס דורשים גם להכניס חמושים לצפון הרצועה וכן חומרים שיוכלו לשמש כאמצעי לחימה.
עתיד הרצועה
כאן מגיע הפער המשמעותי ביותר, כאשר לפי דרישת חמאס לא רק שישראל תעצור את הלחימה ותיסוג לחלוטין מהרצועה, אלא שתסיים את המצור המוחלט על רצועת עזה. אם וכאשר ההצעה תתקבל ישראל תוכל להתפלפל לגבי פירוש המילה "מוחלט", אך מובן כי חמאס ישתמש בסעיף כדי לטעון כי ישראל הסכימה להסרת המצור. מובן כי הסרת המגבלות על הכנסת ציוד וחומרים מסוימים לעזה תהא פרס עצום לטרור.
פערים נוספים
- ההצעה שחמאס הסכים לה כוללת 42 ימים בכל שלב לעומת 40 יום בהצעה הקודמת.
- בהצעת חמאס הוא התחייב לשחרר שלושה חטופים בכל שבוע, לעומת שחרורם בכל שלושה ימים.
- בהצעת חמאס נקבע כי מהיום השלישי צה"ל ייסוג לחלוטין מרחוב א-ראשיד, רחוב ראשי בעיר עזה המקביל לטיילת, מזרחה לרחוב סלאח א-דין, המכונה גם ציר טאנצ’ר ומשתרע על פני 45 קילומטרים לאורך כל הרצועה – ממעבר רפיח בדרום ועד למעבר ארז בצפון. בהצעת ישראל דובר על כך שנסיגה כזו תגיע רק לאחר שבעה ימים ושחרור כל הנשים החטופות.
- חמאס הציע לתת ל-50 מחבלים לפחות לעבור במעבר רפיח למן היום הראשון לטובת טיפול רפואי, במקום מספר שיוסכם על-ידי ישראל של מחבלים פצועים שיורשו לעבור אחרי היום ה-14 להסכם.
מי אשם בפיצוץ העסקה?
בכלי תקשורת ערביים בעולם, דוגמת אל-מיאדין הלבנוני ואל-ג'זירה, הטילו כצפוי את האשמה לפיצוץ המשא-ומתן לפתחה של ישראל. גם בכלי תקשורת מערביים שונים, כגון הטלגרף הבריטי, תולים את האשמה בישראל וטוענים כי ההצעה שהגישה חמאס לא שונה מהותית מההצעה הישראלית וכאמור, גורמים בממשל ביידן אמרו לטיימס דברים דומים.
גופים אחרים שניתחו את הסירוב הישראלי להצעה, השמיטו כמה פערים משמעותיים מאוד שפורטו לעיל בין ההצעות. מאידך, גופים אחרים, כגון PBS ו-CNN פרסמו כי קיים שוני מהותי בין ההצעות.
האם העסקאות דומות או שונות מהותית? יקרא הקורא וישפוט.
עסקאות כרגיל
התוכנית המבצעית של צה”ל ברפיח מדורגת, כך שיהא ניתן לעצור אותה בכל שלב, אך אם וכאשר תיעצר תהיה ישראל בפוזיציה עדיפה מול חמאס בשולחן המשא ומתן, כך שלמען האמת לא ברור מדוע המהלך הצבאי לא בוצע מיד לאחר הכניסה לחאן יונס ואף במקביל אליה.
גופים רבים בתקשורת הבינלאומית התייחסו לכניסה הישראלית לרפיח ככזו שפוגעת בעסקת החטופים ואף מורידה אותה, לפחות זמנית, מהשולחן. בדומה לכך, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, ביקש מראש הממשלה נתניהו שלא לכבוש את העיר מפני שפעולה כזו תסתום, לטעמו, את הגולל על עסקת חטופים.
בלשכת ראש הממשלה הבהירו כי ההחלטה על הכניסה לרפיח התקבלה על-ידי קבינט המלחמה "כדי להפעיל לחץ צבאי על החמאס במטרה לקדם את שחרור חטופינו ושאר מטרות המלחמה".
בשורה התחתונה נראה כי עסקת חטופים עדיין על הפרק ולמעשה, יש אפילו הווא אמינא לומר שהלחץ הצבאי שמפעיל צה"ל יקדם עסקה שבגדרה ישוחררו חטופים באופן מהיר יותר.
