שלושה חברי כנסת בליכוד, דן אילוז, משה סעדה ושר התפוצות עמיחי שיקלי, החליטו להגיש חוק גיוס חדש באופן פרטי ולא להמתין לפתרון שתציג הממשלה בנושא השוויון בנטל. למקור ראשון נודע כי השלושה מתכוונים להגיש חוק גיוס שמבוסס על תגמול ליוצאי שירות צבאי או אזרחי ושלילת זכויות מאזרחים שהתחמקו משירות צבאי או אזרחי.
הלחימה ברצועת עזה ובצפון נמשכת, חלק מלוחמי המילואים כבר גויסו בשנית, אך בעקבות המחלוקת בין חברי הקואליציה – חוק גיוס שייתן מענה לסוגיית השוויון בנטל לא נראה באופק. אל החלל הזה החליטו להיכנס שלושה חברי כנסת מהליכוד, שבחודשים האחרונים אתגרו לא פעם את ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירים אחרים בקואליציה. ח"כ סעדה, ח"כ אילוז ושר התפוצות שיקלי החלו לפני כמה חודשים בשיתוף פעולה פוליטי, ועמדו מאחורי ניסיונות בלימה למהלכים שקידמו בכירי הליכוד, כמו הגדלת תקרת ימי המילואים בחוק הגיוס או חוק הרבנים של ש"ס.
השלושה מקיימים מפגשים שבועיים כדי לתאם את צעדיהם. בשבועיים הקרובים הם מתכוונים להגיש את המתווה שלהם לחוק הגיוס, שיתבסס על תגמול המשרתים בצה"ל תוך שלילת תגמולים וזכויות ממי שאינם משרתים. בין השאר החוק אמור לכלול הטבות מס לכל החיים למשרתים בצה"ל וקדימות במכרזים על משרות בשירות המדינה. כמו כן הם שוקלים לקבוע כי שירות צבאי או אזרחי יהיה תנאי קבלה לעבודה בשירות המדינה. כחלק מקידום המתווה קיים ח"כ סעדה פגישות עם בכירים במפלגות החרדיות והציג בפניהם את הצעתו. הבכירים הביעו עניין בהצעה ולא שללו את תמיכתם בה, כל עוד החקיקה אינה כוללת כפיית מכסות לגיוס החרדים.
לפי הצעתם, מי שלא שירת בצבא לא יוכל להשתתף בתוכניות ממשלתיות כדוגמת מחיר למשתכן ולימודיו במוסדות האקדמיים לא יסובסדו בכספי המדינה. לטענת מנסחי החוק, מחצית מאזרחי ישראל לא מתגייסים – אוכלוסייה הכוללת חרדים, ערבים וכ־10 אחוז מהחברה הכללית – ואין סיבה שלימודיהם יסובסדו בעשרות אלפי שקלים בתקציב המדינה. "המדינה מסבסדת סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה במיליארדים רבים, כאשר נתח משמעותי מהכסף מוענק למוסדות עבור סטודנטים שלא שירתו את המדינה", אומר סעדה למקור ראשון. "לא די שהם לא מקדישים את שנותיהם לשירות המדינה, הם גם 'עוקפים' את בני גילם שכן משרתים בלימודים אקדמיים מוקדמים, כניסה מוקדמת לשוק העבודה וצבירת ניסיון תעסוקתי".
שיתוף הפעולה של סעדה, שיקלי ואילוז התבטא גם בפרסום "תוכנית ההכרעה" שמתחה ביקורת על מדיניות קבינט המלחמה. קיומה של הקבוצה במפלגת השלטון לא חמק מעיני נתניהו: ראש הממשלה פנה אליהם ודיבר איתם כדי לוודא שאינם פועלים נגדו ואינם מעוניינים בפירוק הממשלה. מנגד, בליכוד מספרים על כמה חברים שפנו בבקשה להצטרף לברית הפוליטית של השלישייה, שמקנה להם פרופיל תקשורתי גבוה.
המהלך להגיש חוק גיוס עצמאי מגיע כאמור על רקע כישלונה של הקואליציה להגיש במהרה חוק גיוס ממשלתי שיהיה מקובל על הפוליטיקאים החרדים גפני וגולדקנופף מצד אחד והשרים גלנט וגנץ מן הצד השני, ובמקביל לרצות את הייעוץ המשפטי ואת שופטי בג"ץ הדורשים שוויון בנטל כתנאי למימון תלמידי הישיבות החרדיות. בעקבות היעדר ההתקדמות, בקואליציה מתעסקים יותר בהכנה לדיון הדרמטי בבג"ץ על אי גיוס החרדים, בתחילת יוני, ופחות בחקיקת חוק גיוס ממשלתי שיעורר את חמתם של הצדדים החולקים – אנשי הביטחון מחד והחרדים מאידך.
מזכיר הממשלה יוסי פוקס ביקש לאחרונה מהיועמ"שית גלי בהרב־מיארה, בשם נתניהו, לאפשר לממשלה ייצוג נפרד בבג"ץ, ומיארה אישרה את הבקשה אך השאירה בידי הייעוץ המשפטי את ייצוג משרד הביטחון. עקב כך, עמדת משרד הביטחון שפורסמה ביום רביעי הייתה ניצית יותר בנוגע לאי גיוס החרדים. החלטת היועצת הובילה למתקפה חריפה של פוקס נגדה: במכתב ששיגר אמש לבג"ץ האשים פוקס "שהייעוץ המשפטי מבצע הפיכה חסרת בסיס, כשהיועצת המשפטית מחליפה את ממשלת ישראל ומפרידה בין הממשלה לבין גופי הביצוע שלה".
יו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ מיהר לגבות את בהרב־מיארה: "מזכיר הממשלה בוודאי יודע שבמדינת ישראל גם הממשלה אינה מעל החוק, ולא תהיה. אני בטוח שבית המשפט לא יקבל את העמדה שמוביל ראש הממשלה בחוסר אחריות לאומי, כל זאת מתוך צורך פוליטי להביא חוק השתמטות שיפגע בביטחון המדינה ובחוסנה בזמן לחימה".
