ניתוח שערכה קרן טראמפ לתוצאות מבחני פיז"ה לשנת 2022 בקרב תלמידי ישראל מלמד על נסיקה במצוינות במתמטיקה אצל בנים במגזר הדתי־לאומי, לצד ירידה ניכרת במצוינות הבנות הדתיות.
קרן טראמפ נוסדה לפני 13 שנה כדי לסייע למערכת החינוך בישראל להרחיב את מעגל המצוינות בלימודי המתמטיקה והמדעים. לפי הניתוח שערכו חוקרי הקרן יחד עם צוות מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומהרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, הישגיהם של הבנים בבתי הספר הממלכתיים־דתיים זינקו בכ־50 אחוזים, ואילו אצל הבנות נרשמה ירידה של כ־50 אחוזים.
מנכ"ל הקרן אלי הורוביץ אומר כי תוצאות פיז"ה מציבות את התלמידים הדתיים במקום השביעי בעולם בהישגים במתמטיקה, בין דרום־קוריאה לשווייץ. "בציבור הממלכתי־דתי קרה משהו דרמטי. שיעור הבנים המצטיינים במתמטיקה הגיע ב־2022 ל־18.5 אחוזים, לעומת 12.4 אחוזים ב־2018. התלמידים הדתיים הם אלה שמסבירים את השיפור הכללי בקרב כלל הבנים בישראל. לעומתם, הבנים בחינוך הממלכתי ירדו מ־15.7 אחוזי הצטיינות ב־2018 ל־14.4 אחוזים ב־2022. כל זה מתרחש דווקא מיד לאחר שנות הקורונה", הוא מוסיף, ומתייחס לציפיות שהחזרה ללמידה פרונטלית תשפר את ההישגים.
הבנות הדתיות רשמו כאמור ירידה תלולה בהצטיינות במתמטיקה, מ־8.5 אחוזים בשנת 2018 ל־4.3 אחוזים בלבד ב־2022. "כלומר, על כל ארבעה בנים מצטיינים בחינוך הדתי יש בת אחת מצטיינת. אלה נתונים שמעמידים אותן בין הישגי הבנות בטורקיה להישגי הבנות באיחוד האמירויות". הבנות החרדיות, שמצוינותן במתמטיקה נמצאה לאורך השנים גבוהה מזו של הבנות הדתיות, רשמו אף הן ירידה של כ־2 אחוזים.
"יש פה נוסחה מנצחת, וצריך להבין מה נעשה. יש מי שאומרים שההצלחה אצל הבנים באה בזכות לימודי הגמרא והחברותא"
"הממצאים מלמדים על מגמה מדאיגה של הרחבת הפערים המגדריים", אומר הורוביץ, "לפי המחקרים, מגפת הקורונה השפיעה יותר על בנות מאשר על בנים – ובעתיד הפערים הללו יגדלו בכל העולם. בישראל הפערים גדולים עוד יותר מאשר בשאר העולם: 12 אחוזים כמעט מהבנים בישראל נחשבים מצטיינים במתמטיקה, לפי ניתוח ממצאי פיז"ה, לעומת כ־5 אחוזים מכלל הבנות בישראל – כלומר, יש פער הגדול יותר מפי שניים. מהנתונים של המגזר הדתי אנו רואים שהסיפור המגדרי בישראל הופך לסיפור מגזרי".
מבחני פיז"ה פותחו ב־OECD, ונערכים בקרב 81 מדינות בעולם משנת 2000. המבחנים מתמקדים במקצועות הליבה המשותפים למדינות המשתתפות במיזם – קריאה בשפה ראשונה, מדעים ומתמטיקה, ונערכים בקרב בני 15־16, תלמידים שנמצאים בתחילת לימודי התיכון.
"המבחנים נחשבים לברומטר של מערכות החינוך בעולם. הם פותחו מתוך הבנה שהעולם משתנה ובני האדם צריכים לעלות מדרגה. למשל, עליהם להחזיק במיומנויות להבין בעיות בהקשרים שונים וחדשים, לפתור בעיות בתנאים של אי ודאות, ולדעת למצוא את המתמטיקה שמאחורי המציאות", מסביר הורוביץ. "מבחני פיז"ה לא בודקים יכולת של ילדים לדעת את החומר הנלמד במקצוע, אלא את יכולתם להתמודד עם מצב אמיתי דרך כלים שלמדו בבית הספר. באופן לא מקרי, יש מתאם בין שיעור המצוינות במתמטיקה במבחני פיז"ה לבין לימודי חמש יחידות במקצוע זה ובין עולם ההייטק. אלה בדיוק התכונות שצריך בשביל עבודה בהייטק".
בזכות לימוד הגמרא
המבחנים ב־2022, שעליהם נערך המחקר, התקיימו מיד לאחר התפשטות מגפת הקורונה. הורוביץ מסביר כי "בממוצע בעולם יש ירידה גדולה בכל התחומים שנבדקו. החינוך קרס במהלך הקורונה. התופעה הזאת מרחיקת לכת במדינות המערב. יש גם השפעה גדולה להגירה לאירופה".
התמונה הפוכה כמעט במדינות מזרח אסיה. "ישראל הייתה ב־2018 במקום ה־31 בשיעור המצוינות במתמטיקה, וכעת היא עלתה למקום ה־22. אלה נתונים טובים", הוא אומר, אך מצנן מיד את ההתלהבות: "ההתקדמות היא בעיקר תוצאה של ירידה גדולה במדינות אחרות. עברנו את צרפת ואירלנד, אבל מצד שני פולין הידרדרה מאוד, ופינלנד – שפעם הייתה הטובה בעולם – צמודה אלינו מלמעלה. פעם היינו אומרים שישראל מצטיינת בפערים מגדריים, אלא שהיום זו כבר בעיה עולמית, צרת רבים שלא מנחמת".
בניתוח שערכה קרן טראמפ אפשר לראות שתי תופעות בהתפלגות הכללית בישראל: הראשונה היא שדוברי העברית בישראל מחזיקים בנתון של 10.5 אחוז מצטיינים במתמטיקה. הממוצע העולמי, מנגד, עומד על 8.4 אחוזים. "יש לנו גם פחות מתקשים לעומת שאר העולם", מוסיף מנכ"ל הקרן.
התופעה השנייה קשורה כאמור להצטיינות הבנים בחינוך הממלכתי־דתי. "משהו קרה בתקופת הקורונה בקרב הבנים הדתיים", הוא חוזר לממצא העיקרי, "וכמו שראינו במשברים גדולים – בנות נפגעות יותר מבנים. אפשר לשער שגם למלחמה יהיו השפעות שליליות מאוד על ביצועי הלמידה בישראל, אצל בנות בפרט".
בקרן טראמפ מתייעצים עם רשתות החינוך הדתיות כמו מרכז ישיבות בני־עקיבא ואמית, וכן עם ראשי החינוך הממלכתי־דתי, כדי להבין את הממצאים. "יש פה נוסחה מנצחת, וצריך לנסות להבין מה נעשה שם שהביא לכך. יש מי שאומרים שההצלחה אצל הבנים באה בזכות לימודי הגמרא והחברותא – כלומר, היכולת להתמודד לבד. הם היו מוכנים לרגע הזה".
לאחרונה נערכו כינוסים של מחנכים ומחנכות מהחינוך הדתי כדי לפצח את ההצלחה. "קיימנו כבר ארבעה כנסים, והדיונים סוערים. הממצא הזה לא נותן להם מנוחה. צריך גם להסביר מה קרה לבנות הדתיות. יש שטוענים שבמהלך הקורונה היה לבנות תפקיד גדול יותר בבית ולמידה לא הייתה נושא עיקרי, אבל אנחנו מדברים על קריסה מוחלטת. בדיונים עולים טיעונים כמו 'לא יכול להיות שאלה הנתונים', או ש'אולי ה־OECD טעה במדגם, שהיה קטן מדי'. זה לא נכון, בדקנו.
"עוד טיעונים הם שאולי הישגי הבנות צנחו משום שבתי הספר הדתיים, בניגוד לחילוניים, הומוגניים יותר, כך שייתכן שבחרו למדגם את בתי הספר הטובים ביותר אצל הבנים ואת בתי הספר הפחות טובים אצל הבנות. גם את זה בדקנו וזה לא נכון. כל ההסברים מוצגים, ואנו מנסים לעשות כעת אבחון מעמיק".
קרן טראמפ הקצתה מענקים לרשתות החינוך לצורך אבחון פנימי מעמיק. "הן ישתפו פעולה עם המרכז הישראלי למצוינות בחינוך, וכך ילמדו את תמונת המצב", אומר הורוביץ. "בנוסף נבנתה תוכנית מעשית למשך שנת הלימודים, שכוללת משימות 'מהעולם האמיתי'. בשנים האחרונות פותח במכון ויצמן, באוניברסיטת חיפה ובטכניון סל עשיר של מעל 500 משימות שנמדדות בפיז"ה. הן כוללות, למשל, הבנת התפשטות מחלות, משחק הכדורסל או איך עובדת כיפת ברזל. כל הנושאים הללו הם בעצם מתמטיקה ושאלות מהמציאות, ובתי הספר יכולים לבחור את המשימות שמעניינות את הילדים. כל מדינות העולם עושות עכשיו כמונו".
קרן טראמפ מעורבת גם במבצע להכפלת מספר התלמידים שבוחרים בחמש יחידות מתמטיקה, שנפתלי בנט החל בו בהיותו שר החינוך. "בשנים האחרונות אנו מתמקדים בחטיבות הביניים, כדי שיותר תלמידים, ללא קשר למגדר, מגזר או מקום מגורים, יצליחו להגיע להייטק ולהגשים את החלום הישראלי".
