היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה היום (ה') כי היא דוחה בשלב זה את בקשת הממשלה לייצוג נפרד בדיון בעתירות בנושא גיוס החרדים לצה"ל. עוד ציינה בהודעתה כי החל מ-1 באפריל, הפטור הגורף מגיוס לתלמידי הישיבות תם – וכעת על מערכת הביטחון לגייסם לשירות צבאי. "ביחס לבקשה למתן ייצוג נפרד בעתירה בנושא, הממשלה עוד לא הציגה את עמדתה בעניין גיוס בני הישיבות, ולכן לא ניתן לבחון את הנושא בעת הזאת", כתבה בהרב-מיארה בהודעתה.
חזרנו אחורה על-מנת לבחון את הפעמים הקודמות בהן ביקשה הממשלה להיות מיוצגת על-ידי גורם חיצוני ומה קרה באותם מקרים ומהי הייתה עמדת בג"ץ בעניין?
העימותים הקודמים
מיד עם הקמת הממשלה ה-37, הוגשה עתירה לבג"ץ כנגד מינויו של אריה דרעי לשר. שם הודיעה היועמ"שית לבג"ץ כי לא תוכל להגן על רה"מ נתניהו ואיפשרה לו ייצוג פרטי, מאחר שסברה כי חרף התנגדותה לייצג את עמדתו בעצמה, על דעתו להישמע כפי שהיא.
העתירה הבולטת ביותר לבג"ץ בה התגלעה מחלוקת בין היועמ”שית לבין הממשלה, הייתה כמובן בעניין ביטול עילת הסבירות. היועמ”שית הודיעה שלא תייצג את הממשלה, שיוצגה לבסוף על-ידי עוה"ד הפרטי אילן בומבך כזכור, אך חרף עובדה זו הגישה תשובה בת 148 עמודים לעתירה.
מחלוקת נוספת ביחס לעתירות שהוגשו לבג"ץ בעניין הרוגלות, הלוא היא פרשיית NSO הידועה לשמצה. המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, הודיע לממשלה שהעמדה שתוצג על-ידי היועצת המשפטית בבג"ץ תהא כי היא מתנגדת לכך שוועדת הבדיקה הממשלתית שהוקמה תעסוק בתיקים פליליים תלויים ועומדים. מה שעמד מאחורי אותה התנגדות היה כמובן הרצון למנוע את מעורבותה של הוועדה בתיקי נתניהו. בתגובה, דרש שר המשפטים, יריב לוין, ייצוג עצמאי מפני שלטענתו היה הייעוץ המשפטי בניגוד עניינים בנושא. בהרב-מיארה השיבה לממשלה כי היא מוכנה להציג במסגרת תשובתה את עמדתו של לוין, אך תוך הצגת חוות דעתה בעניין. שלא במפתיע, העדיפה הממשלה להיות מיוצגת בידי משרד עורכי-דין פרטי.
אגב, אותה ועדה שהיקף סמכויותיה הצית את המחלוקת בין הממשלה ליועמ"ש תתכנס לראשונה ביום חמישי הבא, כאשר הדיונים צפויים לעבור בשידור חי.
אוחנה פינת מנדלבליט
באוקטובר 2020 ביקש השר לביטחון פנים דאז, אמיר אוחנה, מהיועמ"ש הקודם, אביחי מנדלבליט, לאשר לו ייצוג פרטי בעתירה של ארגון "האקדח על השולחן", שנגעה למתן רישיון פרטי לנשק ונענה בשלילה. בצר לו, פנה אוחנה לבג"ץ שפסק כי אינו רשאי לייצג את עצמו וייאלץ להשתמש בשירותיו של היועץ המשפטי.
שנה קודם לכן, התחוללה סאגה נוספת בין השניים, כאשר אוחנה החליט למנות את עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג לממלאת מקום פרקליט המדינה. מנדלבליט הודיע כי המינוי חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות וכאשר הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא, ביקש אוחנה, עו"ד בהכשרתו, לייצג את עצמו, אלא שבן-ארי גינזברג ויתרה על המינוי עוד בטרם השיב מנדלבליט.
העמדה של בג"ץ
משך שנים ארוכות ביטאה גישת בג"ץ ביחס לעניין מבטאת את החשיבה ההובסיאנית לפיה "המדינה מדברת בקול אחד", קרי לא יינתן ייצוג נפרד, אלא במקרים חריגים ונדירים במיוחד. כך למשל בעתירה לביטול חוק ההסדרה, אליו התנגד מנדלבליט אך אפשר לממשלה להתגונן בבג"ץ באמצעות עורך דין חיצוני.
עם זאת, בשנת 2019 הגיע הסדק הראשון במוסכמה הקשיחה.
השופטים עוזי פוגלמן, מני מזוז ואלכס שטיין קיבלו פה אחד עתירה של חברת תנובה כנגד שר האוצר דאז, משה כחלון, והתייחסו לסוגיית הייצוג הנפרד. פוגלמן ומזוז חזרו על הגישה המקובלת לפיה היועמ"ש הוא "הפרשן המוסמך של החוק עבור הרשות המבצעת וחוות דעתו המשפטית מחייבת את כל זרועותיה של הרשות המבצעת ומשקפת מבחינתן את החוק הקיים". מאידך, קבע שטיין ששרי הממשלה זכאים לייצוג נפרד כשעמדתם נוגדת את דעת היועמ"ש.
"כאשר יש חילוקי דעות לגיטימיים, במיוחד בנוגע ליישומם של מושגי שסתום כמו סבירות ומידתיות, ניתן לחרוג מהכלל ולהתיר ייצוג נפרד", קבע שטיין. האחרון הסתמך על דו"ח ועדת שמגר אשר בחנה את דרכי מינוי היועמ”ש, וקבעה כי ראוי שזה יתיר ייצוג נפרד כאשר לא מדובר "על אי-חוקיות ברורה וגלויה". במקרים אלה "אין לשלול מרשות שלטונית את יומה בבית המשפט", גרס שטיין.
פסיקה דומה נתן שטיין באותה שנה ביחס לשר אקוניס, בה קבע כי אי מתן זכות ייצוג לשר משולה להשתקתו ומשעה שלא זכה לייצוג, יש להניח שעמדתו לא הוצגה באופן מיטבי.
מי הסולן?
פוליטיקאים נבחרים על מנת לממש מדיניות וברירת המחדל צריכה להיות כזו לפיה היועץ הוא חלק אינהרנטי מהממשלה כבגישת "הקול האחד", אך על הקול לבקוע מגרונו של ראש הממשלה או השר המייצג את עמדת הממשלה.
הניסיון להפוך את תפקידי היועצים לממשלה, ובכללם היועמ”שית, למשרות אמון, כך שיהיו נטולי יכולת לערער על החלטות חברי הממשלה, כפי שביקשה הממשלה לקבוע באמצעות החקיקה המשפטית, היה אומנם בעייתי או למצער שנוי במחלוקת, אך לא ייתכן שכאשר מדינאי נבחר מבקש לבחור את הגורם שייצג אותו – הוא לא יוכל לעשות כן.
הגם שהפרדת הרשויות במדינת ישראל היא בעייתית מיסודה ועומדת על כרעי תרנגולת, נושא שדובר בו רבות בשנה וחצי האחרונות, לא יתכן שפקיד יקבע דה פקטו כי לנבחרי העם אין קול בבג"ץ.
בנקודה זו ראוי להבהיר כי המונח "פקיד" השוחר שלא בצדק. פקיד – אין משמעותו תפקיד שולי או אדם שכל תפקידו מתמצה בחתימה על טפסים, אלא שהמונח מחלק בין הדרג הנבחר לבין אישי ציבור שלא נבחרו ותו לא.
הדיון בעניין חוק הגיוס נקבע לתאריך 2 ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים. האם בדיון תייצג לבסוף בהרב-מיארה את הממשלה, או שמא תיוצג האחרונה ע"י גורם חיצוני? ניאלץ לחכות ולראות.
