לקראת מועד הגשת תשובת המדינה בעתירות נגד חוק הגיוס, שצפוי להגיע בסוף חודש אפריל, הודיעה היום (ה') היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כי על מערכת הביטחון לפעול לגיוסם של החרדים, ואומרת כי ייצוג משפטי נפרד כפי שביקשה הממשלה – הוא חריג.
במכתב היועמ"שית, שנשלח כתגובה למזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס, שביקש שהמדינה תיוצג באופן עצמאי בעתירות לבג"ץ הנוגעות לגיוס חרדים, כתבה בהרב-מיארה כי "הייעוץ המשפטי לממשלה יעשה כל שניתן כדי לסייע לממשלה להעמיד הצעת חוק ממשלתית לעניין גיוס בני הציבור החרדי, שתעמוד באמות המידה החוקתיות".
עוד השיבה לפוקס כי "התפיסה העולה ממכתבך שבסמך, לפיה הממשלה יכולה בינתיים להימנע מגיוס בני ישיבות, למרות שאין מקור נורמטיבי לכך, אינה מעוגנת ביסוד משפטי". היא ציינה כי החל מיום 1.4.2024 אין מקור סמכות חוקי למתן פטור גורף של תלמידי ישיבות מגיוס לשירות צבאי וכי על מערכת הביטחון לפעול לגיוסם על פי כל דין.
היא כינתה את מתן הייצוג הנפרד לממשלה "חריג", ומדבריה משתמע כי היא מתנגדת לכך. " כאשר מדובר בייצוג נפרד של הממשלה, כפי שביקשת, בעניין הנוגע בחוקיות עבודתם של משרדי ממשלה מסוימים, ניתן לבחון את האפשרות לעשות כן, רק לאחר שקיימת עמדה מסוימת של ממשלת ישראל, והיועצת המשפטית לממשלה בחנה עמדה זו ומצאה כי אין בידה להגן עליה מבחינה משפטית. בנקודת הזמן הנוכחית, טרם הוצגה בפנינו עמדה ממשלתית ביחס לסעדים המבוקשים בעתירות שבנדון", כתבה מאירה.
עוד הוסיפה כי "לא ברור ביחס לאיזו עמדה ממשלתית מבוקש מתן אישור לייצוג נפרד, וממילא לא ברור על סמך מה כתבת כי "אין כל אפשרות לגשר על הפער המהותי בין עמדת היועצת המשפטית לממשלה לעמדת הממשלה הן בסוגיית הגיוס והן בסוגיית התמיכות".
כזכור, בפני בג"ץ עומדות חמש עתירות בנושא: שלוש מהן דורשות מהממשלה להתחיל לפעול באופן אקטיבי לגיוס חרדים, והשתיים הנוספות דורשות לעצור את כל התקציבים לישיבות בגין תלמידי הישיבות החייבים בגיוס שלא גויסו. אתמול הודיע בית המשפט כי הדיון יתקיים ב-2.6 בהרכב של תשעה שופטים. עוד קודם נדרשת המדינה להגיש את עמדתה עד סוף החודש, זאת לאחר שאושרה לה בקשת דחייה של 30 יום.
במפלגות החרדיות יחד עם ראשי הקואליציה וראש הממשלה נתניהו ובפגישות בין מזכיר הממשלה יוסי פוקס לנציגי החרדים ניסו גם השבוע לייצר פתרון לפטור משירות צבאי לחרדים.
