ארגון לביא פנה באמצעות עו״ד יצחק בם ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, פרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן, וראש אל״מ ניצב יגאל בן שלום בדרישה לפתוח בחקירה נגד ח״כ גלעד קריב בחשד להדלפת חומרים חסויים מתוך ועדת חוץ וביטחון.
כזכור, לאחרונה נודע כי לשכת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה פנתה ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה שזו תורה על פתיחה בחקירה נגד ח״כ קריב בחשד שהדליף לעיתונאי מידע מדיון מסווג בוועדת החוץ והביטחון שהתקיים ב-13 ביוני אשתקד, ובו העביר ראש הממשלה סקירה ביטחונית לחברי הוועדה.
במכתב הדרישה ששלח עו״ד יצחק בם בשם ארגון לביא נכתב: ״אבקשכם להורות על פתיחת חקירה נגד ח"כ גלעד קריב בחשד לעבירה של ריגול חמור בניגוד לסעיף 113(ג) לחוק העונשין וגילוי ידיעה סודית, בניגוד לסעיף 113א לחוק העונשין".
ביום 13.6.2023 התקיים דיון מסווג בוועדת החוץ והביטחון, שבמהלכו העביר ראש הממשלה סקירה ביטחונית לחברי הוועדה. כעולה מן הפרסומים בעניין, הדיון הוגדר כמסווג וחברי הכנסת נדרשו להיכנס אליו בלי טלפונים.
ביום 15.12.2023 הופיעו ציטוטים ישירים ונרחבים מדברי ראש הממשלה בכתבה בעיתון.
כותרת הכתבה, שפורסמה על-ידי מר בן כספית, הייתה: 'הפרוטוקולים מלפני המלחמה נחשפים: נתניהו ידע הכול, וטמן את הראש בחול'. כך נכתב בה, בין היתר:
'ב-13 ביוני השנה התכנסה ועדת חוץ ובטחון לשמוע סקירה ביטחונית מפיו של ראש הממשלה נתניהו […] נתניהו נתן סקירה בטחונית ארוכה, הוא שייט בגובה רב. איראן, חזון גלובלי, בריתות איזוריות, אפילו הבינה המלאכותית והשפעתה על שדה הקרב העתידי. הציטוטים שיופיעו כאן, לקוחים מהפרוטוקול. מילה במילה'.
ואכן, כאמור, בכתבה הופיעו ציטוטים נרחבים מתוך הפרוטוקול של הדיון המסווג.
נוכח חומרת הדברים, ולבקשת יו"ר הכנסת מינה קצין הכנסת קצין בודק אשר גבה עדויות מעובדי הוועדה ואף בחן תיעוד ממצלמות האבטחה. לפי הפרסומים, הבדיקה העלתה את הממצאים הברורים הבאים: האדם היחיד אשר עיין בפרוטוקול שהודלף הוא חבר הכנסת גלעד קריב, אשר עיין בפרוטוקול פעמיים, אחת הפעמים סמוך לפרסום הכתבה; כמו כן, ח"כ קריב סימן במרקר את העותק היחיד של הפרוטוקול אשר נמסר לחברי הוועדה כשהוא נקי מסימונים, והקטעים שסימן – הם הם הקטעים שהופיעו בכתבה".
עוד מוסיף עו״ד בם: ״ראוי לציין כי ח"כ קריב אף מקפיד באופן עקבי שלא להכחיש כי הוא שהדליף את הפרוטוקול. כך, במענה לפרסומים בעניין הגיב ח"כ קריב כך (הדברים הובאו, בין היתר, במעריב אונליין ביום 13.2.2024):
'כל בדיקה בהקשר לדליפת מידע מקבינט המלחמה, קבינט מורחב, דיוני הממשלה ו-ועדות הכנסת היא מבורכת וראויה. ככל שמדובר בבדיקה פוליטית, באכיפה בררנית או בבדיקה שמטרתה להטיל אימה על חברי כנסת, הרי שזו תיתקל בחומת הפלדה של הדמוקרטיה. בכוונתי לפנות ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה לפתוח בבדיקה מיידית של ההדלפות מקבינט המלחמה אודות תכניות תקיפה בלבנון ובעזה אשר סיכנו את לוחמי צהל, במקביל לבדיקה הנוגעת לוועדת חוץ ובטחון. במידת הצורך תוגש עתירה לבג"ץ להורות לשירות הביטחון הכללי לחקור את ההדלפות המסכנות את חיי החיילים'.
לטענת עו"ד בם: "גם בראיון לעופר חדד בערוץ 12 סירב ח״כ קריב להכחיש את הדברים. הכחשת ההאשמה שח"כ קריב הדליף את הפרוטוקול, ודאי שאין כאן. ככל שניתן להבין, יש בתגובה הכנה לטענות בדבר רדיפה פוליטית.
אומנם, התעקשותו של ח"כ קריב לקיים בעצמו את המצווה 'מדבר שקר תרחק' (שמות כג', ז'), ראויה להערכה רבה. לצד זאת, בחירתו להדליף חומרים מסווגים, לכאורה, ראויה לכל גינוי ולטיפול על פי הדין, שכן מדובר, לכאורה, בעבירות חמורות.
סעיף 113א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע כי 'מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנים'. סעיף 113(ד)(1) מגדיר ידיעה סודית כ'ידיעה אשר ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, או ידיעה הנוגעת לסוג ענינים שהממשלה, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, הכריזה, בצו שפורסם ברשומות, כי הם ענינים סודיים'; סעיף 113(ד)(2) מוסיף כי 'ידיעה אשר תוכנה, צורתה, סדרי החזקתה, מקורה או נסיבות קבלתה, מעידים על החובה לשמרה בסוד, חזקה היא, כי ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, אלא אם כן הוכח אחרת'; ואילו סעיף 113(ד)(3) מחיל את הוראות שני הסעיפים הקטנים הקודמים גם על העבירה המנויה בסעיף 113א.
סעיף 113(ג) לחוק העונשין קובע, כי 'מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר שבע שנים'. בענייננו, ח"כ קריב ודאי היה מוסמך להיחשף לידיעה סודית, אך לא היה מוסמך לאספה בדרך בה אסף ולהחזיק בה שלא בהתאם להרשאה שניתנה לו.
הנה כי כן, ח"כ קריב עבר, לכאורה, עבירות חמורות שעונשן עד 15 שנות מאסר ו-7 שנות מאסר. אך לפני שנים לא רבות, ענת קם, שביצעה מעשים דומים לאלה המיוחסים לח"כ קריב, נדונה לשלוש וחצי שנות מאסר בגינם", חתם עו"ד בם.
כאמור, יו"ר הכנסת כבר פנה ליועמ"ש בבקשה שתורה על פתיחת חקירה נגד ח"כ קריב, אך נכון לכתיבת שורות אלה חקירה כאמור טרם נפתחה.
בהקשר זה מבקש ארגון לביא להזכיר כי ח"כ צביקה פוגל, נחקר בגין התבטאותו בנוגע להצתות בכפר חווארה. באותו מקרה, אישרה היועצת המשפטית לממשלה לחקור את ח"כ פוגל בתוך כ-48 שעות, והאחרון זומן לחקירה בפועל בתוך כשבועיים. הארגון מתייחס לכך שבפברואר אשתקד אמר פוגל אחרי הפיגוע שבו נרצחו האחים הלל ויגל יניב ז"ל בחווארה כי "חווארה סגורה ושרופה – זה מה שאני רוצה לראות. רק ככה נשיג הרתעה".
בלביא מדגישים כי אף אם ח"כ קריב סבור שקיבוע בשיח הציבורי את האשמים במחדל החמור שאירע ב-7 באוקטובר, הוא מטרה נאצלת העולה בקנה אחד עם חובותיו כחבר כנסת – ברי כי אין בכך כל היתר להדליף חומרים מסווגים ובכך לעבור עבירות פליליות חמורות. כן מציינים בארגון כי ח"כ קריב משתמש בעובדה שהנושא מצוי, לכאורה, בטיפול היועמ"ש כתירוץ להימנע ממתן תשובה ישירה לשאלות שהוא נשאל בעניין מצד עיתונאים. כך הגענו לתוצאה האבסורדית לפיה בשלב זה לא רק שהפנייה ליועמ"ש לא הניבה את האישור המתבקש לפתיחה בחקירה, אלא שקריב משתמש בה כקרדום לחפור בו.
לבסוף אומרים בלביא כי ככל שלא תיפתח חקירת משטרה נגד ח"כ קריב כנדרש בתוך 30 ימים יעתרו לבג"ץ בעניין.
