בדיון שהתקיים היום (ג') בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, חשף שלומי נחומסון, מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, את הנתון הכואב לפיו המלחמה הנוכחית גרמה לעוד 230 אלמנות, מתוכן 18 בהריון, ו-532 יתומים.
"כל אלמנה כזאת מנהלת מלחמת-חורמה להמשיך ולחיות, להמשיך ולשרוד", אמר נחומסון. הוא ציין כי משרד האוצר מעכב את יישום המלצות ועדת רובינשטיין שבחנה את ליווי יתומי צה"ל, כמו הגבלת הסיוע עד גיל 21 והקצבה הנמוכה של 1,100 שקל לכל ילד.
ריקי מורד, סגנית ראש אגף משפחות במשרד הביטחון, השיבה כי חוק משפחות חללים מעניק מעטפת כלכלית למשפחות, אך המשרד הבין עם פרוץ המלחמה כי הוא איננו יכול להסתפק בחוק, בגלל ההיקף של משפחות שכולות ברוכות ילדים, ולכן המשרד מפעיל ועדות חריגים. בנוסף לתגמולים הקבועים בחוק, נוספו 4,000 שקלים לכל יתום, הוגדל המענק לרכישת רכב של 7 מקומות ל-117 אלף שקלים, וכל שינויים אלו יעוגנו מפורשות בחוק. עוד אמרה כי משרד הביטחון מנהל מו"מ עם משרד האוצר ליישום המלצות ועדת רובינשטיין. לדבריה, בגוף ציבורי אסור לפטר אלמנות צה"ל, וכי במלחמה זו נפלו עד כה 697 חללי מערכת הביטחון – צה"ל, משטרה ושב"כ.
מספר אלמנות צה"ל נכחו בדיון וסיפרו על התמודדותן הקשה מאז נפילת בני זוגם במלחמה. רז טחן, שבעלה רן נהרג ברצועת עזה, והיא נותרה עם ארבעת ילדיהם, כשהקטנה בת שנתיים וחצי, סיפרה כי "זו משימה למעלה מכוחותינו. אנו זקוקים לסיוע בשמרטפות, בניקיון הבית ובבישול ארוחות. גם הקצבה הניתנת ממשרד הביטחון איננה מספקת לחינוך, העשרה, ופרנסה בכבוד".
טל נחמיאס, שבעלה חן נפל בשדרות כלוחם ימ"מ, שיתפה על ההתמודדות בהחזקת הבית עם ארבעה ילדים, לבד: "עברה חצי שנה של גיהנום – וכבר אין לי אוויר. לילדים קשה להירדם, הם הרבה יותר חרדים ודורשים תשומת לב והרבה פחות בטוחים בעצמם. כל יציאה מהבית היא משימה כמעט בלתי אפשרית. למרות שאני עם קריירה ושני תארים, איבדתי את כל הרצון לעבוד", אמרה וקראה למדינה להיות פעילה בהשבת האלמנות לשוק התעסוקה.
בעקבות פנייה שעלתה, הבטיחה סגנית ראש אגף משפחות במשרד הביטחון לטפל בפניית האלמנות לקבל מימון לעובד זר. נעמי דניאל, נציגת מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, הבטיחה אף היא לבדוק את הרשאת העובדים הזרים למשפחות השכולות.
