על רקע הקיטוב והפילוג שנדמה שהחלו לפשות מחדש בחברה הישראלית, חצי שנה לאחר פרוץ המלחמה, סקר של פרויקט המדד מעלה שהאחדות חשובה לרוב החברה הישראלית, אף שלא במידה שווה. כמו כן עולה מהסקר שהישראלים מתקשים להסכים להקריב את השפעתם על המדיניות לטובת האחדות.
לפי ממצאי סקר שנערך לאחרונה, ל־73 אחוזים מהחברה הישראלית חשוב מאוד שתהיה אחדות: הם העניקו ציון בין 8 ל־10 לחשיבות האחדות, בסולם מ־1 עד 10. אך יש פער ניכר בין הקבוצות: בימין ובימין המתון, 84 אחוזים ו־90 אחוזים (בהתאמה) דירגו את חשיבות האחדות בין 8 ל־10, במרכז 68 אחוזים, ובשמאל ובשמאל המתון – רק 44 ו־42 אחוזים. הפער ניכר עוד יותר בדירוג ברמה הגבוהה ביותר: את הציון 10 העניקו 61 אחוזים בימין, 51 אחוזים בימין המתון, 33 אחוזים במרכז, 19 אחוזים בשמאל המתון ו־18 אחוזים בשמאל.
על אף ההצהרה העקרונית בדבר חשיבות האחדות, הממצאים העלו כי השאיפה להסכמה נבלמת בקרב הישראלים ברגע שהיא ניצבת אל מול הרצון שהמדיניות בפועל תתאים לשאיפותיהם. על השאלה בדבר האיזון הנכון בין הרצון למימוש מדיניות מסוימת ובין הרצון לאחדות בחברה הישראלית, 25 אחוזים מהמשיבים ענו שהם מעוניינים באיזון בין עמדותיהם ובין אחדות החברה, 48 אחוזים ענו שהם מעדיפים את עמדותיהם במידה מסוימת, ורק 27 אחוזים אמרו שהם מעדיפים לוותר על עמדותיהם במידה מסוימת משום שהאחדות חשובה יותר. בתחום הזה הפער מופיע בין הימין המתון והמרכז, שמוכנים יותר לוויתורים, לעומת הימין, השמאל המתון והשמאל, שמוכנים פחות לוויתורים.
בסקר נכללה גם שאלה מפורטת שמטרתה לבדוק עד כמה חברי כל קבוצה פוליטית מייחסים לאחרים תכונות שבאופן מסורתי נחשבות כתיאור שלילי של קבוצות פוליטיות מסוימות. למשל, 79 אחוזים מתומכי הימין סבורים שתומכי השמאל "מתנשאים", ו־75 אחוזים מהם סבורים שבשמאל "מנותקים". 73 אחוזים מתומכי המרכז מייחסים למחנות אחרים "מגזריות". כ־66 אחוזים מתומכי הימין המתון טוענים כי תומכי המחנה השני הם "פופוליסטיים" ו"מתנשאים". 72 אחוזים מהשמאל והימין מייחסים ליריביהם הפוליטיים "משיחיות" ו"פופוליזם", ו־34 אחוזים מכל צד חושבים שתומכי הצד השני "פטריוטים".
מלבד העיסוק בסוגיית האחדות, בסקר עסקו גם בנושאי דת ומדינה בוערים. ל־65 אחוזים מהמשיבים חשוב מאוד שישראל תהיה מדינה יהודית. רק בשמאל יש קבוצה גדולה יחסית שאינה מרגישה צורך בכך שישראל תהיה מדינה יהודית – 45 אחוזים מתוך השמאל, שגודלו בסקר הוא כ־5 אחוזים בלבד – ולמעשה, בסך הכול קצת יותר מ־2 אחוזים מהחברה היהודית. כלומר, אין מחלוקת מהותית בין השמאל לימין בנושא המדינה היהודית.
בסוגיות ביטחון נראה שהציבור נוטה ימינה. מהסקר עולה שגם השמאל וגם הימין, שהיקפו בסקר 32 אחוזים מהציבור, נמצאים לעיתים קרובות במיעוט מול קבוצת האמצע, שכוללת ימין מתון, מרכז ושמאל מתון – שיחדיו מהווים 63 אחוזים מהציבור. בשאלה בדבר הצורך בפינוי התנחלויות מבודדות ביהודה ושומרון, 41 אחוזים מכלל המשיבים ו־86 אחוזים מהימין סבורים כי ישראל אינה צריכה לעשות זאת אף פעם – אולם באשר לשאלת הסיפוח של יהודה ושומרון המחלוקת מובהקת יותר: 96 אחוזים ממשיבי השמאל סבורים שישראל אינה צריכה לעשות זאת אף פעם, בעוד 59 אחוזים ממצביעי הימין סבורים כי יש לעשות זאת בהקדם האפשרי.
הסקר נערך על רקע יציאת הספר "היום השמיני" מאת מיכה גודמן, ונועד לבחון כמה מהרעיונות המופיעים בו. את הסקר ערך פרויקט המדד של שמואל רוזנר, נח סלפקוב וקמיל פוקס ז"ל: זהו המחקר הגדול האחרון שערך פוקס בטרם הלך לעולמו השבוע.
הסקר נערך במהלך חודש פברואר בקרב 1,100 משתתפים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל. הנתונים נאספו באמצעות הפאנל של אתר המדד והפאנל של ד״ר מנחם לזר. טעות הדגימה לכלל המדגם: 3.1%
