חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' דניאל כהנמן הלך לעולמו שלשום בגיל תשעים. כהנמן, פסיכולוג קוגניטיבי, ערך מחקרים פורצי דרך בתחומי השיפוט, ההחלטות והכלכלה ההתנהגותית, וכתב מאמרים וספרים שזכו לפרסום רב.
מחקריו יחד עם פרופ' עמוס טברסקי סייעו לשנות את התפיסה המקובלת במדע הכלכלה שלפיה יש לדון בקבלת החלטות רציונליות כדי לקבל תוצאות אמינות.
כהנמן הוא צאצא לשושלת רבנים מליטא. המפורסם שבהם הוא דודו, הרב יוסף שלמה כהנמן, מייסד ישיבת פוניבז' בבני־ברק. הוריו של כהנמן היגרו מליטא לפריז בתחילת שנות העשרים, אך הוא נולד דווקא בתל־אביב ב־1934, כשאמו ביקרה קרובי משפחה שהתגוררו בארץ. הוא גדל בפריז יחד עם אחותו, ובזמן הכיבוש הגרמני התחבאה המשפחה מהנאצים ובהמשך נמלטה לדרום צרפת. ב־1946 עלה לארץ עם אמו.
לאחר לימודיו בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים למד כהנמן תואר ראשון בפסיכולוגיה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית, וב־1955 התגייס לצה"ל בתפקיד פסיכולוג. בין השאר פיתח את מבחני הקב"א ובנה מבדקים לקורס קצינים.
את הדוקטורט בפסיכולוגיה סיים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ולאחר מכן חזר לישראל והצטרף לסגל המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. שם, יחד עם עמיתו פרופ' טברסקי, הוא חקר את תהליכי קבלת ההחלטות והשיפוט הסובייקטיבי בתנאי אי ודאות. בתחילת שנות השבעים היה שותף בצוות חשיבה כחלק מהמשא ומתן על הסכמי הביניים בסיני. ב־1993 עבר לאוניברסיטת פרינסטון, ובה עבד וחקר עד פטירתו.
בשנת 2000 היה חבר במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, ושיתף פעולה עם כלכלנים נחשבים, ובמיוחד עם ריצ'רד ת'יילר, בפיתוח המחקר בתחום הכלכלה ההתנהגותית.
מחקריו של כהנמן עם טברסקי הראו כי במרבית המקרים השיפוט האנושי נגוע בטעויות ובהטיות. ב־1979 הגדירו השניים את המושג “תיאוריית הערך", שחולל מהפכה. עד אז המודלים הכלכליים התבססו על ההנחה של “שחקנים רציונליים" – כלומר, שההחלטות האנושיות מתקבלות על פי היגיון, בשאיפה למרב הרווח. השניים הראו שלא כך הדבר: הם מצאו כי יש השפעות מובנות בתהליכי קבלת ההחלטות האנושיים, שלעיתים קשות לחיזוי. לממצאים הייתה השפעה רבה לא רק על התיאוריה, אלא גם על המדיניות של גופים כלכליים ושל ממשלות.
בשנת 2002 זכה בפרס נובל בכלכלה על מחקרו עם טברסקי, שכבר הלך לעולמו אז, על “הכרעה בתנאי אי ודאות". הוא אמר ש"מעולם לא למד קורס בכלכלה", ובכל זאת זכה בפרס הנחשב ביותר בתחום. כהנמן זכה גם בתוארי דוקטור לשם כבוד, בין השאר מאוניברסיטאות הרווארד, פנסילבניה, בן־גוריון בנגב, מישיגן והאוניברסיטה העברית. ב־2011 עובדו הרעיונות המרכזיים של כהנמן וטברסקי לספר “לחשוב מהר לחשוב לאט", שהפך לרב־מכר משפיע. ב־20 בנובמבר 2013 העניק לו ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית, העיטור האזרחי הגבוה ביותר של ארצות הברית.
רבים ספדו לכהנמן עם פטירתו. “פרופ' דניאל כהנמן הלך לעולמו והותיר אותנו כשאנו חסרים את אחד המוחות המבריקים ביותר שבהם", כתב נשיא המדינה יצחק הרצוג, "כהנמן היה התגלמות ייחודית של סיפור עוף החול של עמנו – הנער היהודי שחי תחת הכיבוש הגרמני בצרפת, והפך לזוכה נובל שמחקריו נכנסו היסטוריה ושינו את האופן שבו האנושות תופסת את המציאות.
"בעשייתו החיונית ופורצת הדרך בפיתוח תורת הערך, ובתחומי הכלכלה והפסיכולוגיה, הוא הביא גאווה רבה למדינת ישראל ולעם היהודי כולו. מחקריו ימשיכו לתרום לאנושות ולמדע גם לאחר מותו, וכך גם התלמידים הרבים שהעמיד. יהי זכרו ברוך".
הספד מפתיע על כהנמן, שהוכיח את רלוונטיות מחקריו לתחומים רבים, הגיע מדריל מורי, מנהל קבוצת הכדורסל פילדלפיה 76', שקרא את כתביו ונעזר בהם רבות בעבודתו, בעודו משנה את השקפתם של רבים על ההתנהלות הכלכלית של קבוצות ספורט מקצועיות. “נוח בשלום על משכבך, דניאל כהנמן", כתב מורי, “איבדנו אגדה שהראתה את האור במבוך מוחנו. התובנות שלו לגבי הטיות קוגניטיביות בקבלת החלטות עזרו להימנע מאינספור עסקאות רעות, בחירות דראפט והחתמות של שחקנים חופשיים".
