אחרי שהוצג בישראל במשך 10 שבועות בתל אביב בפני כ-100 אלף איש, המיצג הייחודי 06:29 שמשחזר את רחבת המסיבה מפסטיבל הנובה ברעים, מגיע לראשונה לניו יורק והוא יוצג לעולם כולו.
המיצג נוצר בעקבות יוזמת עומרי סאסי ומפיקי הפסטיבל, להנציח את משפחתם וחבריהם שנרצחו.
רעות פיינגולד יוצרת, כותבת ובימאית המיצג, מספרת את סיפורה של קהילת שבט הנובה ומאורעות השבת השחורה. המיצג מבוסס על ריאיונות, שיחות, חומרים ויזואלים, סרטונים, עדויות וכמובן שרידי רחבת המסיבה וחומרים אותנטיים שצולמו ותועדו באירוע בזמן אמת. החומרים יגיעו לניו יורק ובהם יהיה גם הציוד המקורי מפסטיבל הנובה, לצד שיחזור קולי, שימוש בוידאו, עדויות של משפחות נרצחים, עדויות של מי שטיפלו בנרצחים והצילו שורדים, יוקדש חדר מיוחד לספר על האלימות המינית וכן איזור ייעודי שיוקדש להחזרת החטופים. זאת במטרה לשקף לעולם את זוועות ה7 באוקטובר.
עלות הפקת המיצג והבאתו לניו יורק נאמדת בהשקעה של 3.6 מיליון דולר, והקמתו מתאפשרת בזכות שיתוף פעולה עם מערך ההסברה הלאומי, משרד התפוצות, ארגונים יהודים ופילנתרופים. הכנסות המיצג הן קודש להנצחת הנרצחים וטיפול בבני משפחותיהם, שיקום השורדים והשורדות, תמיכה בקהילת הנובה והסברת הטבח וגודל האסון שבא בעקבותיו, לצד קריאה להשבת החטופים. עלויות ההפקה כוללות בין השאר את הקמת עשרות המסכים, איסוף המידע, פיתוח התוכן, שינוע הציוד המקורי, שימורו, בניית הרחבה, תפאורות הפסטיבל, הצלייה, המקררים המחוררים מכדורים, עמדות הבר שנורו, הרכבים השרופים, מערכת ההגברה, הבמות שהותקפו, מבני השירותים המחוררים, המכוניות והציוד שנאסף בשטח ועוד.
המיצג 06:29 הוא הפרויקט ההסברתי הישראלי הראשון שמופץ לעולם באופן פיזי וויזואלי. המיצג ימוקם בניו יורק וייפתח לציבור במהלך חודש אפריל לתקופה של כחודש. מטרות המיצג הן להנציח את הנרצחים והנרצחות, לשקם את הניצולים והניצולות של הקהילה ולהסביר לעולם את מימדי האסון. הכניסה למיצג תהיה מגיל 18 ומעלה.
עומרי סאסי, ממייסדי הנובה אמר: "ב7 לאוקטובר, הותקף פסטיבל הנובה, פסטיבל מוזיקה בינלאומי שהפקתי עם חבריי, שכל מהותו אהבת האחר והפצת שלום. אלפי מבלים ממדינות שונות ואומנים מרחבי העולם, היו חלק מפסטיבל מוזיקה מרגש שנקטע באיבו ב-06:29".
"חוויתי חוויה אישית מצמררת, קשה ובאופן אישי איבדתי את דוד שלי – אבי סאסי, בת דודתי ניצן רחום כשהייתה בהריון ובן זוגה לידור לוי. המיצג שיזמנו, אני וחבריי, חרט על דגלו להנציח את חברי הקהילה שאיבדו את חייהם, לגייס משאבים להמשך מסע הריפוי של שורדי הנובה ולאפשר לעולם כולו להיחשף לרוע ולאכזריות שחווינו ב-7.10 בו האור פגש את החושך ואני מתכוון בכל מאודי להפיץ אור מחדש באמצעות המוזיקה שאני יוצר ולספר את הסיפור באופן אישי לעולם כולו".
רעות פיינגולד, יוצרת, במאית וכותבת המיצג: "לתפיסתי, מיצג 06:29 נושא בחובו את כובד ההבנה לטבח האכזר בו נחצה כל גבול מוסרי, ומשקף בצורה שברירית ואותנטית את החוסן, האומץ, הכאב והתקווה הבלתי מתפשרת המגדירים את ההוויה האנושית ברגעיה הקריטיים ביותר. במשך החודשים האחרונים, בנדיבותם הרבה של מפיקי הפסטיבל, נפלה בידי הזכות לחצוב בליבת הפגיעות האנושית ובשיפולי הטרגדיה האישית של אלה שחייהם השתנו לעד- שורדים, משפחות נרצחים וגיבורים נוספים של אותה שבת ארורה, ולהביא את סיפור הקהילה העולה כסמל אוניברסלי במאבק בין האור לחושך. אני מלאת יראת כבוד למשתתפי פסטיבל הנובה כולם, שברגעי התופת גוננו אחד על השני ופעלו להציל את חבריהם, מול אכזריותו של אויב שטני. אני מודה לקהילת נובה כולה, לשותפיי הרבים ליצירה, ומזמינה את הציבור בניו יורק לבוא, לגעת ולהרגיש".
אופיר אמיר, ממייסדי פסטיבל הנובה: "קרוב ל-5 שעות שכבתי פצוע עם כדור שפגע בשתי רגליי. נאלצתי לשמוע לצידי את נשימותיו האחרונות של חברי, בעוד אני מתקשר לאימו כדי שתוכל להיפרד ממנו. ב-7 לאוקטובר עולמי השתנה וליד הכאב הבלתי נסבל על מאות חבריי שאיבדו את חייהם, התייצבתי על מנת לסייע ולהוביל בשיקום שורדי הנובה, להנציח את חברי השבט ולהשמיע את קולי לעולם כולו. ביותר מדי מקומות מנסים להכחיש את הטבח. זו התשובה שלנו לעולם".
יוני פיינגולד, ראש הפרויקט ויו״ר איגוד תעשיית התרבות והפקות הבמה בישראל: "קיבלתי את הזכות להיות חלק מפרויקט שמייצג ערכים אוניברסליים ומספר את הסיפור של ערכי החברה הישראלית. העולם כולו חייב לראות ולשמוע אנשים שכל רצונם היה לרקוד, לשמוח ולהפיץ אהבה, שפגשו עם עלות השחר את הרוע הטהור, אנשי ההרס והאבדון. אני רואה את הפרויקט כחוד החנית של המלחמה באנטישמיות ובשנאה, וכשליחות עבור עמי, ארצי, קהילת המוזיקה והתרבות העולמית וכל אדם באשר הוא. אני מרגיש שהחיבור האמיץ עם אחינו היהודים בארצות הברית, מהווה השראה ועוצמה ומסמל את הלכידות של העם היהודי".
הדס שמל, אחות שכולה, יו״ר עמותת ילדי האור המייצגת משפחות שכולות ממסיבות השבעה באוקטובר: ״בשבעה לאוקטובר איבדתי את אחותי שרון הירש אשר הייתה אם חד הורית לאיתי, קורן ונועם. מאז חיינו השתנו לעד ואנו מתמודדים במאבק יום יומי עם האובדן והקושי. כמונו עוד מאות משפחות שאיבדו את יקיריהן בצורה הכי נוראית שאפשר. מיצג 6:29 נותן הצצה קטנה לרוע ולאכזריות בו נטבחו יקירנו. למיצג חשיבות אדירה להסברה העולמית ולהנצחה של יקירנו. אנו מודים לצוות הנובה על הקמתו ואנו קוראים לכל אדם להגיע, לשמוע ולהיחשף למימדי האסון הנורא".
המיצג יתפרש על פני כמה חללים והוא ייקח את הצופים והצופות בו למסע רגשי מאתגר, שיתחיל בקצב הפועם של שבט הנובה, המשתייך לקהילת הטראנס העולמית ואז במעבר חד יעבור למבט קרוב ולופת לב. הצופה יראה עדויות של המתקפה הקטלנית וחסרת התקדים בהיקפה וברצחנותה של מחבלי חמאס באותה שבת שחורה, שהסתיימה בטרגדיה בלתי נתפסת, ברציחתם של 401 אנשים ופציעתם של אלפים בגוף ובנפש.
המיצג יביא את סיפורם של הנרצחים, יביא עדויות של אנשים שעמדו מול התופת, חילצו והצילו חיים ויקדיש מקום להחזרת החטופים.
במיצג יוצבו מסכי וידאו המשלבים תיעוד ייחודי מתוך המסיבה, הקרנות אומנותיות, אמצעים קוליים שמשמיעים את הדקות האחרונות מהטבח, צילומים המראים את המחבלים יורים (תוך שמירה על כבוד הקורבנות) ואמצעים נוספים באמצעותם מקווים להעביר ולהציג לציבור את הרגעים האחרונים הקשים שהתרחשו בשטח הפסטיבל.
בסיום המיצג, תחת הכותרת WE WILL DANCE AGAIN, פילוסופיית חיים המובילה את הקהילה ונכונה לכל אדם בעולם, המבקרים יחשפו לפסיפס של טקסטים, תמונות ועבודות אמנות של שורדי המסיבה בתקופה הראשונה אחרי ה7 באוקטובר ולוקטו במהלך מסע הריפוי של הקהילה שעדיין לא תם.
הביקור במיצג הוא עדות לכוחה של הרוח האנושית וכוחה של המוזיקה אל מול השלכותיהם ההרסניות של שנאה, רוע ואכזריות.
