אלו המבקשים אזרחות גרמנית עשויים להידרש בקרוב, כחלק מהמבחן העיוני, לענות על שאלות בנושאי אנטישמיות, המחויבות של גרמניה לישראל והחיים היהודיים בגרמניה.
משרד הפנים הגרמני הודיע כי המאגר של יותר מ-300 השאלות שמהן ניתן להרכיב את מבחן האזרחות אמור לעבור תיקון בקרוב. בין השאלות החדשות, דיווח המגזין הגרמני "דר שפיגל", יכנסו גם שאלות כגון: איך נקרא בית תפילה יהודי? מתי קמה מדינת ישראל? מהי הסיבה לאחריותה המיוחדת של גרמניה לישראל? כיצד נענשת הכחשת השואה בגרמניה? ובאופן מסתורי משהו: מי יכול להיות חבר בכ-40 מועדוני הספורט היהודיים של מכבי בגרמניה? (כל אחד, לפי התשובות ל"שאלות הנפוצות" באתר מכבי – גרמניה.)
המהלך מגיע חודשים לאחר שמדינת סקסוניה-אנהלט המזרחית התחייבה בכתב שהסכמה ל"זכות הקיום של מדינת ישראל" תהפוך לחלק מהדרישות להתאזרחות.
גרמניה נאלצה להתמודד עם הפגנות פרו-פלסטיניות ואנטישמיות על רקע המלחמה בעזה בתגובה למתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר. גרמניה ומוסדות גרמניים ספגו ביקורת בחודשים האחרונים על אכיפת מדיניות המגבילה את חופש הביטוי ומשפיעה על המחאות הפרו-פלסטיניות. תצוגות במוזיאונים, הרצאות ואירועי אמנות אחרים בוטלו.
"דבר אחד חשוב לי במיוחד", אמרה לדר שפיגל שרת הפנים ננסי פאסר. "כתוצאה מהפשע הגרמני נגד האנושות – השואה, באה אחריותנו המיוחדת להגנת היהודים ולהגנה על מדינת ישראל. האחריות הזו היא חלק מהזהות שלנו היום". "מי שלא שותף לערכים שלנו לא יכול לקבל דרכון גרמני. סימנו כאן קו אדום ברור", אמרה פאסר. "אנטישמיות, גזענות וצורות אחרות של ביזוי האנושות שוללות התאזרחות".
מבחן האזרחות בן 33 השאלות הוא אחד מכמה תנאים הנדרשים כדי להפוך לאזרח גרמני. כדי לעבור, על המועמדים לענות נכון על לפחות 17 שאלות אמריקאיות בתוך שעה.
גל של יותר מ-2,000 תקריות אנטישמיות שנרשמו על ידי הרשויות מאז ה-7 באוקטובר, גרם למנהיגי גרמניה לקרוא לאכיפה טובה יותר של חוקי האנטישמיות במדינה בחודשים האחרונים. "לאנטישמיות אין מקום בגרמניה", אמר הקנצלר אולף שולץ בנאום בפני הפרלמנט הגרמני בסוף אוקטובר. "אנחנו נעשה הכל כדי להתנגד לזה. נעשה זאת כאזרחים, וכנושאים באחריות פוליטית". זה כולל אכיפת חוקים קיימים, אמר שולץ.
בעוד שהאנטישמיות עצמה אינה פשע בגרמניה, למוטיבציה אנטישמית לפשע יש משקל בקביעת גזר הדין. באפריל 2023 הודיעה הממשלה כי תגדיל את התשלומים השנתיים למועצה המרכזית של היהודים בגרמניה לכמעט 24 מיליון דולר, בין השאר "כדי לחזק עוד יותר את הבטיחות והביטחון של הקהילות היהודיות". הכחשת שואה אינה חוקית בגרמניה, ועונשה מאסר.
