הממשלה מתכננת להצביע היום (ג') על החלטה לדחיית חוק הגיוס לחודש יוני. ההצעה עוד לא נשלחה לשרים בשל התנגדות היועצת המשפטית לממשלה ומשרד האוצר, כמו גם השרים החרדים שאף איימו שלא להגיע להצבעה. לאור הלחצים והסערה הציבורית, עוד לפני ישיבת הממשלה יפגשו ראשי הקואליציה על מנת להגיע לנוסח מוסכם בהצעה. בממשלה מעריכים כי הישיבה תידחה.
לאחר שהממשלה וויתרה על סעיף העלאת גיל הפטור לגיל 35 ברקע התנגדות משרד האוצר והיועמ"שית, שאף הבהירה כי לא תוכל להגן על ההחלטה בבג"ץ – בהצעת החוק נשאר סעיף קביעת יעדי גיוס שנתיים למשך עשור "אשר ישקפו עליה משמעותית והדרגתית בשיעור המשרתים". אלו ייקבעו על ידי הממשלה עד ליום 19 במאי. בנוסף, בהצעה נאמר כי ייקבעו לראשונה תמריצים כספיים חיוביים ושליליים בגין עמידה או אי עמידה ביעדי הגיוס השנתיים. קרי – הטלת סנקציות כלכליות לפיהן הממשלה תפחית את התמיכה הכספית במוסדות שבהם לומדים תלמידי ישיבות בגיל חובת גיוס לפי שיעור אי העמידה ביעדים.
בהצעה הונחו ראש הממשלה ושר הביטחון לבחון את האפשרות לשלב הסדרה במתווה הממשלתי שעניינה פתיחת מסלולים חדשים מתואמים לציבור החרדי בצה"ל, לרבות מסלולים ייעודיים מוכווני תעסוקה עתידית כולל הקמת גדוד חדש, זאת לקראת מחזור גיוס אוגוסט 2024. בנוסף, בהצעה נכללה הגדלה של המסלול הביטחוני בשירות הלאומי-אזרחי.
במכתב ששלח יואב גורדוס, ראש אגף התקציבים באוצר, הוא טען כי "במידה והאוכלוסייה הנמצאת כיום במעמד 'תורתו אומנותו' הייתה מתגייסת בדומה לאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, ניתן היה לקצר את משך שירות החובה בשבעה חודשים לכולם, או לחלופין – ניתן היה לצמצם את היקף ימי המילואים הצפויים להיות בתעסוקה מבצעית בשנת 2024 ובשנים הבאות בכ-86 אחוזים. כך למשל, לוחם מילואים שהיה צפוי לשרת 36 ימים בתעסוקה מבצעית, עם גיוס אוכלוסייה זו – היה צפוי לשרת כחמישה ימים בלבד".
אבל לא רק השרים החרדים התנגדו, גם בליכוד יש מי שטוענים כי העברת החוק בעיתוי הנוכחי הינה בעייתית מבחינה ציבורית לליכוד, זאת ברקע התנגדות נרחבת של המחנה הממלכתי והימין הממלכתי. גנץ הבהיר השבוע כי יפרשו בקיץ מהממשלה במידה והחוק יעבור בכנסת, אולם לא יפרוש בעת מלחמה: "העם לא יוכל להשלים עם ההצעה, הכנסת לא תוכל להצביע בעדה, וחבריי ואני לא נוכל להיות חברים בממשלת החירום אם חקיקה כזו תעבור בכנסת ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל – באופן שיפגע באחדות ובביטחון המדינה בכלל, בזמן מלחמה בפרט".
