מעבר רפיח, נתיב היציאה היחידי מהרצועה, אינו מפוקח בידי ישראל. מדי יום נכנסים ויוצאים דרכו אנשים שלישראל אין כל יכולת לאשר את תנועתם או לסרב לה. המצרים, לעומת זאת, מנהלים רשימות מדוקדקות במעבר, ומגבילים את מספר היוצאים מהרצועה למאות אנשים ביום.
בעלי אמצעים שיכולים לשלם עשרת אלפים דולר לראש, חלקם מקושרים לחמאס, יוצאים מהרצועה בלי מגבלה. אחד מהם, למשל, הוא דובר "משרד הבריאות" של חמאס אשרף אלקדרה, שהופיע השבוע ברשימת החוצים מעזה לרפיח המצרית. אלקדרה נחשב לבכיר בממשל חמאס, ומחזיק בתפקידי מפתח בפעילות ארגון הטרור. ממש עד כניסת כוחות צה"ל ל"בתי החולים" בעזה – ששימשו כמפקדות חמאס, כמחסני נשק וכמתקני כליאה לחטופים ישראלים – הוא עדכן את התקשורת הערבית והבינלאומית על המתרחש.
ברשת טענו גולשים ערבים רבים כי הקרבה לשלטון היא זו שהביאה לחילוצו של אלקדרה מהרצועה. הביקורת עליו הצטרפה לביקורת כללית על בכירי חמאס ובני משפחותיהם, שעזבו את הרצועה – חלקם חודשים, שבועות וימים לפני שפרצה המלחמה – והשאירו את העזתים להתמודד עם תגובת צה"ל לטבח 7 באוקטובר.
מבחינת ישראל מטרידה במיוחד העובדה כי לצד שמו של אלקדרה ברשימות היוצאים הופיעו גם שמות שפרטי הזיהוי שלהם חסויים – ואפילו מדינת היעד נשמרת לעיתים בסוד.
מדי יום כמעט מתפרסמת רשימה של עשרות פצועים עזתים שמפונים לקבלת טיפול רפואי במצרים, ועוברים לשם כך במעבר רפיח. לרשימת הפצועים מתלווה רשימת "מאושרי יציאה". צלילה לעומק הנתונים מגלה כי היוצאים מהרצועה מקבלים מקלט בשלל מדינות אירופה.
איטליה, שהבטיחה בפומבי סיוע לרצועה, היא אחת מקולטות העזתים העיקריות, בהיקף שנע בין עשרות למאות פלסטינים ביום. הקליטה נעשית לפי משפחות, אשר מונות לעיתים יותר מעשר נפשות.
גם ארה"ב קולטת פלסטינים רבים. ביום שלישי, למשל, כארבעים פלסטינים קיבלו אישור לצאת מהרצועה לארה"ב. קנדה אישרה ביום שלישי שעבר לשלושים פלסטינים לצאת מהרצועה אל שטחה. גרמניה, נורווגיה, סרביה, סלובניה ומדינות נוספות קולטות אף הן פלסטינים תושבי עזה.
לצד היוצאים מהרצועה, ברשימה של המצרים מופיעים גם עשרות אנשים שנכנסים לעזה מדי יום כמעט – שוב, ללא פיקוח ישראלי. הנכנסים הם פעילי ארגוני סיוע מאתיופיה, ירדן, מלזיה, ארה"ב, אוגנדה ומדינות אירופה ודרום אמריקה. מדובר באנשי רפואה ופסיכולוגיה, ספקי שירותי מידע ומתאמי סיוע, וכן בעלי מקצוע אחרים.
בין הארגונים הבולטים ששולחים את אנשיהם אל הרצועה נמצאת עדיין סוכנות האו"ם אונר"א, המעורבת עמוקות בטרור החמאסי ובטרור הפלסטיני בכלל. היעדר הפיקוח על המעבר מאפשר לגורמים עוינים להכניס לרצועת עזה לא רק כסף אלא גם, אולי, אמצעי לחימה – בחסות הומניטרית. הרווחים שמגלגלים המצרים במעבר רפיח על העברת אנשים וסחורות לתוך עזה וממנה מוערכים במיליונים.
